הבלוג של אודי בורג - בלוג בענייני היום – האיום האיראני??? הצחקתם אותי… - http://t.co/Y4EQ87KC via @Shareaholic - posted on 19/05/2012 17:56:10
טיסה בכדור פורח – המלצה! http://t.co/HPxWrZFn - posted on 14/05/2012 19:22:52
בדיחה פוליטית עצובה, וכולנו נשלם את המחיר http://t.co/xG6rxuF1 - posted on 14/05/2012 19:22:52
תמונת היום http://t.co/ec9zYumj 14/05/2012 תמונת פנורמה של אזור שאר יישוב [caption id="attachment_120 - posted on 14/05/2012 18:46:16
I've sent 36500 IMs using @digsby! http://t.co/745WPFt6 - posted on 12/05/2012 19:08:37
טיסה בכדור פורח - 8/5/2012 http://t.co/PpJRPHy5 ביום אביבי של מאי 2012, יצאנו, זוגתי ואני לטיסה בכדור פורח - posted on 12/05/2012 14:53:17
טיסה בכדור פורח - המלצה! http://t.co/zAvXRnxX [caption id="attachment_1196" align="alignleft" width="186" caption="טיסה בכדור פורח"][ - posted on 11/05/2012 16:30:59
טיסה בכדור פורח - 8/5/2012 http://t.co/PpJRPHy5 ביום אביבי של מאי 2012, יצאנו, זוגתי ואני לטיסה בכדור פורח - posted on 11/05/2012 15:53:07
בעקבות האיומים שקיבלתי בפייסבוק פניתי למשטרה, המשטרה פתחה תלונה מסודרת... עכשיו קוראים יקרים, נחשו כיצד זה... http://t.co/dWdf0mGd - posted on 09/05/2012 18:50:06
בדיחה פוליטית עצובה, וכולנו נשלם את המחיר | הבלוג של אודי בורג - בלוג בענייני היום - http://t.co/8EegwVpl - posted on 09/05/2012 11:35:06
ארכיון ל- מאי, 2010
Ron Ben Yishai recounts bloody clash aboard Gaza-bound vessel: The lacking crowd-dispersal means, the brutal violence of ‘peace activists,’ and the attempt to bring down an IDF helicopter
By Ron Ben-Yishai
Our Navy commandoes fell right into the hands of the Gaza mission members. A few minutes before the takeover attempt aboard the Marmara got underway, the operation commander was told that 20 people were waiting on the deck where a helicopter was to deploy the first team of the elite Flotilla 13 unit. The original plan was to disembark on the top deck, and from there rush to the vessel’s bridge and order the Marmara’s captain to stop.
Officials estimated that passengers will show slight resistance, and possibly minor violence; for that reason, the operation’s commander decided to bring the helicopter directly above the top deck. The first rope that soldiers used in order to descend down to the ship was wrested away by activists, most of them Turks, and tied to an antenna with the hopes of bringing the chopper down. However, Flotilla 13 fighters decided to carry on.
Navy commandoes slid down to the vessel one by one, yet then the unexpected occurred: The passengers that awaited them on the deck pulled out bats, clubs, and slingshots with glass marbles, assaulting each soldier as he disembarked. The fighters were nabbed one by one and were beaten up badly, yet they attempted to fight back.
However, to their misfortune, they were only equipped with paintball rifles used to disperse minor protests, such as the ones held in Bilin. The paintballs obviously made no impression on the activists, who kept on beating the troops up and even attempted to wrest away their weapons.
One soldier who came to the aid of a comrade was captured by the rioters and sustained severe blows. The commandoes were equipped with handguns but were told they should only use them in the face of life-threatening situations. When they came down from the chopper, they kept on shouting to each other “don’t shoot, don’t shoot,” even though they sustained numerous blows.
‘I saw the tip of a rifle’
The Navy commandoes were prepared to mostly encounter political activists seeking to hold a protest, rather than trained street fighters. The soldiers were told they were to verbally convince activists who offer resistance to give up, and only then use paintballs. They were permitted to use their handguns only under extreme circumstances.
The planned rush towards the vessel’s bridge became impossible, even when a second chopper was brought in with another crew of soldiers. “Throw stun grenades,” shouted Flotilla 13’s commander who monitored the operation. The Navy chief was not too far, on board a speedboat belonging to Flotilla 13, along with forces who attempted to climb into the back of the ship.
The forces hurled stun grenades, yet the rioters on the top deck, whose number swelled up to 30 by that time, kept on beating up about 30 commandoes who kept gliding their way one by one from the helicopter. At one point, the attackers nabbed one commando, wrested away his handgun, and threw him down from the top deck to the lower deck, 30 feet below. The soldier sustained a serious head wound and lost his consciousness.
Only after this injury did Flotilla 13 troops ask for permission to use live fire. The commander approved it: You can go ahead and fire. The soldiers pulled out their handguns and started shooting at the rioters’ legs, a move that ultimately neutralized them. Meanwhile, the rioters started to fire back at the commandoes.
“I saw the tip of a rifle sticking out of the stairwell,” one commando said. “He fired at us and we fired back. We didn’t see if we hit him. We looked for him later but couldn’t find him.” Two soldiers sustained gunshot wounds to their knee and stomach after rioters apparently fired at them using guns wrested away from troops.
2 errors
During the commotion, another commando was stabbed with a knife. In a later search aboard the Marmara, soldiers found caches of bats, clubs, knives, and slingshots used by the rioters ahead of the IDF takeover. It appeared the activists were well prepared for a fight.
Some passengers on the ship stood at the back and pounded the soldiers’ hands as they attempted to climb on board. Only after a 30-minute shootout and brutal assaults using clubs and knifes did commandoes manage to reach the bridge and take over the Marmara.
It appears that the error in planning the operation was the estimate that passengers were indeed political activists and members of humanitarian groups who seek a political provocation, but would not resort to brutal violence. The soldiers thought they will encounter Bilin-style violence; instead, they got Bangkok. The forces that disembarked from the helicopters were few; just dozens of troops – not enough to contend with the large group awaiting them.
The second error was that commanders did not address seriously enough the fact that a group of men were expecting the soldiers on the top deck. Had they addressed this more seriously, they may have hurled tear-gas grenades and smoke grenades from the helicopter to create a screen that would have enabled them to carry out their mission, without the fighters falling right into the hands of the rioters, who severely assaulted them.
סוף סוף התפרסמה הגירסה שלנו כפי שתוארה על ידי רון בן ישי שהיה על אחד הסטילי"ם הלילה.
הציוד החלקי לפיזור הפגנות, המוכנות להתמודדות רק עם פעילים פוליטיים, הניסיון להפיל מסוק – והאלימות הקשה של האנשים על סיפון ה"מרמרה". כך התחולל הקרב המדמם לפנות בוקר בין לוחמי שייטת 13 למי שעד אמש הוגדרו "פעילים הומניטריים". רון בן ישי הצטרף לסטי"ל במבצע "רוחות שמיים"
לוחמי הקומנדו הימי נפלו כפרי בשל לידיהם של אנשי המשט לעזה. כמה דקות לפני שהחלה לפנות בוקר (יום ב') ההשתלטות על ה"מרמרה", קיבל מפקד הכוח מידע שחבורה של כ-20 אנשים נמצאת על גג הסיפון העליון שעליו היה המסוק צריך להנחית את הצוות הראשון של שייטת 13. התוכנית המקורית היתה לרדת על הסיפון העליון ומשם לרוץ לגשר הספינה, כדי להורות לקברניט הספינה הטורקית הגדולה לעצור את ההפלגה, לאחר שכל הניסיונות לקרוא לספינות המשט לעצור נענו בשלילה.
מפקד חיל הים נתן את ההוראה סמוך ל-22:00, ומבצע ההשתלטות יצא לדרך, 60 מייל מחופי ישראל, מול חופי העיר חיפה. בשלב הראשון עלו כוחות חיל הים על ספינת הנוסעים מרמרה, על הספינה צ'לנג'ר ועל הספינה 8000. בשתי הספינות הקטנות יותר היתה התנגדות לא אלימה, שדעכה תוך זמן קצר. עם זאת, על המרמרה התכוננו היטב למפגש אלים.
ההערכה היתה שהאנשים יגלו התנגדות קלה, אולי קצת אלימות נוסח בלעין, ולכן קיבל מפקד הכוח החלטה להביא את מסוק ה"ינשוף" מעל לאותו גג. החבל הראשון שבו היו אמורים לוחמי שייטת 13 להשתלשל לספינה נתפס על ידי פעילי המרמרה, טורקים ברובם, ונקשר לאחת האנטנות, בתקווה שכך יפילו את המסוק. לוחמי שייטת 13 החליטו להמשיך בפעולה.
בזה אחר זה החלו אנשי הקומנדו הימי לגלוש בחבל – אך אז קרה הבלתי צפוי: הנוסעים על המרמרה שחיכו להם על הגג שלפו אלות, מוטות ברזל, "קלע-דוד" עם גולות זכוכית – והחלו להלום בכל לוחם שירד בגלישה על החבל מהמסוק. הלוחמים שנאלצו לרדת בזה אחר זה נתפסו כל אחד בפני עצמו, הוכו קשות אבל ניסו להשיב מאבק.
לרוע מזלם, הם היו מצויידים רק ברובי צבע שמשמשים לפיזור הפגנות קלות, בנוסח בלעין. מובן שכדורי הצבע לא עשו רושם על הפעילים שהלמו בהם שוב ושוב, ואף ניסו לחטוף את נשקם.
אחד הלוחמים שנחלץ לעזרת חברו לצוות – נפל בידי המתפרעים וספג חבטות קשות. ללוחמי השייטת היה אקדח שנאמר להם שעליהם להשתמש בו רק במקרים שנשקפת סכנה לחייהם. כאשר גלשו בכבל מהמסוק הם הקפידו לצעוק "לא לירות, לא לירות", למרות שספגו מכות רבות.
אנשי הקומנדו הימי הוכנו מראש להיתקלות בעיקר עם פעילים פוליטיים שמבקשים לקיים הפגנה, ולא עם לוחמי רחוב מאומנים. נאמר להם כי עליהם לשכנע בדברים את מי שיתנגד להם ואם לא ישתכנע – להשתמש בכדורי צבע. רק במקרים קיצוניים ביותר הותר להם לעשות שימוש באקדחים.
מפקד השייטת הורה: "תזרקו רימוני הלם"
הריצה המתוכננת לעבר גשר הפיקוד הפכה בלתי אפשרית. גם כשהוכנס מסוק נוסף ועליו עוד צוות לוחמים. "תזרקו רימוני הלם", צעק מפקד השייטת שפיקד עליהם. מפקד חיל הים היה לא רחוק ממנו, על סירה מהירה של שייטת 13, יחד עם הכוח שניסה לטפס מהירכתיים אל תוך הספינה.
הכוח השליך רימוני הלם אבל המתפרעים על הגג שבינתיים מספרם גדל ל-30 הפליאו את מכותיהם בכשלושים לוחמי השייטת שהמשיכו "לזלוג" לכיוונם בגלישה מכבל המסוק. ברגע מסויים לקחו הפורעים את אחד מאנשי השייטת, חטפו את אקדחו והשליכו אותו מגג הסיפון העליון אל הסיפון התחתון, מגובה של 10 מטרים. האיש נפצע קשה בראשו ואיבד את הכרתו.
רק אחרי אותה פציעה ביקשו אנשי השייטת רשות ממפקד הכוח להשתמש בירי חי. המפקד אישר: אתם יכולים לירות אש חיה. הם שלפו את אקדחיהם והחלו לירות לעבר רגלי המתפרעים, מה שבסופו של דבר ניטרל אותם. בינתיים, החלו המתפרעים גם לירות בחזרה אל לוחמי השייטת.
"ראיתי קצה קנה של רובה מבצבץ מתוך גרם המדרגות", סיפר לוחם שייטת, "הוא ירה לעברנו ואנחנו גם ירינו לעברו, לא ראינו אם פגענו, חיפשנו אותו אבל אחר כך לא מצאנו אותו". מיריות המתפרעים שכנראה השתמשו באקדחים שחטפו מלוחמי השייטת נפצעו בינתיים שני לוחמים, האחד בברכו ובירכו והשני בבטנו.
הרופא: "20 שוכבים כאן בלי תזוזה כבר חצי שעה"
במהלך המהומה, לוחם שייטת אחר נדקר בסכין. בחיפוש מאוחר יותר שערכו על המרמרה מצאו לוחמי השייטת מצבורים של נשק קר, אלות, מוטות ברזל, סכינים ומקלעי אבנים שבהם התחמשו המתפרעים לקראת השתלטות כוחות צה"ל. נראה שהם היו ערוכים היטב. חלק מנוסעי הספינה עמדו בירכתיים ובמכות אלה על אצבעות הלוחמים ניסו למנוע מהם השתלטות על הספינה. רק כעבור חצי שעה של ירי משני הצדדים ושימוש אכזרי במוטות ברזל וסכינים הצליחו לוחמי השייטת להגיע לגשר ולהשתלט על המרמרה.
כעבור שעה הכריז מפקד השייטת א' שהמרמרה בידו, אף כי לא נסרקה כולה. הוא ביקש התערבותם של שני מסוקי "יסעור" ואת יחידת החילוץ של חיל האויר, 669, להוציא את לוחמיו. קולו של הרופא שהיה עם הכוח נשמע לחוץ ברשת הקשר. "כמה הרוגים יש בין הנוסעים?" שאל מפקד בכיר. "אני לא יודע, אבל כעשרים שוכבים כאן בלי תזוזה כבר כמעט שעה", אמר מפקד הכוח.
לאורך כל זמן ההשתלטות עמד מפקד חיל הים בקשר עם הרמטכ"ל גבי אשכנזי ודיווח לו על מהלך הפעולה.
חשבו בלעין – קיבלו בנגקוק
אז מה השתבש בלב ים? נראה שהטעות היתה שבתכנון המבצע העריכו כי אכן מדובר באמת בפעילים פוליטיים, אנשי ארגונים הומניטריים שמבקשים לעשות פרובוקציה פוליטית, אבל לא יגלו אלימות ברוטלית. חשבו שייתקלו בבלעין – וקיבלו בנגקוק. הכוח שהשתלשל ממסוקים היה קטן, קומץ של כמה עשרות אנשים, קטן מדי מכדי להתמודד עם הקבוצה הגדולה שהמתינה לו.
הטעות השנייה היתה שמפקדי הכוח לא התייחסו מספיק ברצינות לעובדה שחבורה של גברים מחכה ללוחמים על הגג. אילו היו מתייחסים לעניין זה יותר ברצינות, יתכן שהיו זורקים מהמסוקים רימוני גז מדמיע ורימוני עשן למיסוך שהיו מאפשרים להם לבצע את משימתם מבלי שהלוחמים ייפלו אחד אחד כפרי בשל לידי המתפרעים, שהפליאו בהם את מכותיהם.
עד כאן תאורו של רון בן ישי, ולכו תדעו עכשיו, אחרי כל כך הרבה שעות לאיזו גירסה להאמין.
זה באמת לא משנה, אנחנו הפסדנו ב"קרב" הזה בענק.
נפלנו למלכודת מתוכננת מראש בצורה מטומטמת להדהים.
אינני מתכוון להכנס כאן לנושא של איך בוצע המהלך, או אם הוא היה נחוץ, אלא איך אנחנו מתמודדים מבינה הסברתית עם התוצאות של המהלך.
ואנחנו לא מתמודדים!!!
אין לנו הסברה!
בזמן שכל כלי התשקורת העוינים מפיצים סיפורים על כך שמסוקים שלנו ירו על האוניות ללא אבחנה מהאוויר, וצה"ל תקף בו זמנית מכמה מקורות את האוניות, אין פוצה פה ומצפצף בצד שלנו.
ולא משנה שממילא כל העולם נגדנו, אנחנו חייבים לצאת ולדבר ולהכות בברזל כאשר הוא חם ולהסביר בכל כלי תקשורת אפשרי את הפרובוקציה שהצד הפלשתיני ייצר ובהצלחה מרובה.
המטרה היחידה של המשט היתה ליצור פרובוקציה בינלאומית ותו לא.
לא סיוע הומניטרי ולא כלום.
שהרי אין אסון הומניטרי בעזה, גם העזתים יודעים זאת.
נפלנו למלכודת כמו עכבר שנמשך לגבינה.
איפה הראש היהודי? החשיבה? התחכום? ראיית המצב קדימה? כל אלה נעלמו כלא היו.
עדיין לא מאוחר מידי, אבל אם לא יקום אף גורם רשמי אצלנו ויתחיל לדבר ולהפיץ את האמת, אנו צפויים לגינוי עצום בעולם, ואולי, ואני תקווה שלא, להתפרצויות אלימות של כל הציבור הערבי בישראל.
שוב יצאנו כשידינו על התחתונה.
ובאשר למבצע עצמו, אינני מבין מדוע היה צורך בכלל לעלות על הספינות. האם לא היתה כל אפשרות לחסום אותן בים בלי לעלות עליהן? לקשור אליהן חבלים ולגרור אותן חזרה ללב ים? או כל צעד אחר לפני שבוחרים לעלות עליהן?
האם באמת נבדקו כל האופציות?
איפה צה"ל של תקופת אנטבה והפצצת הכור העיראקי? איפה התחכום, החשיבה, הירידה לפרטי פרטים?
הרי היו שבועות שלמים להערך למצב זה, אז עכשיו מספרים לנו בתקשורת שצה"ל לא ערוך למצבים כאלה.
נו…באמת.
עודד,
נכון שמדגדג לך, אבל…
בתור אוהד מכבי ותיק, למעלה מ- 25 שנה ביד אליהו, אני מקווה שלא תחזור להיכל!!!
לפחות לא כאשר ההנהלה היא אותה הנהלה לוחצת ומלחיצה, שתשב לך על הוריד ולא תתן לך שום חופש פעולה.
ידרשו ממך השגים מיידיים בלי שום חשיבה קדימה, אותה חשיבה קדימה שהביאה אותך לאליפות בגליל.
אם בכל זאת תתפתה לחזור (ואל תחשוב שלא אשמח) תדאג להכניס לחוזה את כל הסעיפים האפשריים שיתנו לך חופש פעולה מוחלט לניהול הקבוצה.
(לא שיש סיכוי שמישהו במכבי יסכים לזה).
עודד,
חשוב טוב טוב אם אתה מוכן להכנס שוב ללוע הארי (שמעון) תרתי משמע או להמשיך ולהצליח בענק בחוץ.
בכל מקרה, אני גאה בהצלחתך!!!
כל הכבוד לצבא ההגנה לישראל!!!
שרפו שמורת טבע שלמה עד היסוד.
עכשיו צריך להקים צבא הגנה מפני צה"ל.
זו לא הפעם הראשונה שהם שורפים שמורות טבע בזמן אימון.
בקצב הזה במלחמה הבאה הם יירו את טילי החץ עלינו במקום על טילי האויב.
מה קרה? איפה צה"ל האחראי והמסודר, הפועל בצורה נוקשה לפי חוקים ונהלים?
והכי מעצבנת תגובת דובר צה"ל:
"צה"ל מתאמן בכל ימות השנה ובכלל זה גם בעונת הקיץ. בצה"ל מודעים לבעיית הדליקות הקיימות בשטחי האימונים ברמת הגולן ופועלים על מנת למזער ולהקטין את תכיפותן. מעבר לכך, אם פורצת שריפה בשטחי האש עוצר צה"ל באופן מיידי את אימוניו, פועל לכיבוי מהיר של השריפה ומסייע ככל שניתן לכוחות הכבאות וההצלה".
נו, באמת, אם הם מודעים, זה מה שהם מצליחים לעשות?
בושה! את מעט הטבע שיש לנו אנו משחיתים במו צבאנו.
"מסכימים שאריק איינשטיין הוא האדם הכי אהוב בישראל? מסכימים שקשה להגזים בתרומתו לתרבות של המדינה שלנו? אם כן, הצטרפו למסע השכנוע להעניק לו את פרס ישראל.
הצטרפו לדף הקמפיין בלייק קטן, הזמינו חברים, הדביקו את הדף או התמונה לקיר שלכם ויחד נעשה את התיקון הגדול.
בלוגרים. אנא תנו דחיפה גם אתם, ועזרו לכדור השלג להתחיל להתגלגל."
ובמילותי,
אריק מסמל את כל הטוב שהיה בארץ, את התום, השלווה, אורך הרוח, כבוד האדם לחברו.
אז נכון, הוא הסניף פה ושם, אבל ביננו, מי לא?
הוא לא לקח שוחד,
לא קיבל מעטפות של דולרים,
לא בנה בהולילנד,
לא דיבר עם שולה זקן,
בקיצור, עשה לכולנו רק טוב.
ועד היום, כשרק שומעים שיר שלו ברדיו זה עושה טוב באוזן.
אז, יאללה, ששר החינוך בעל ההחלטות הערכיות יתעורר, ויקבל עוד החלטה ערכית, רק הפעם באמת.
גדעון שלום,
האמת??? איכזבת.
בהיבחרך הבטחת רבות, נתת תקווה גדולה ונתנו בך אמון, אבל.. אכזבת.
אכזבת בהיותך אטום לתלמידים ולצרכיהם, לערכי מערכת החינוך, לרמת החינוך, לרמת המורים, לתנאי המורים והשיא הגיע אתמול בבחינת הבגרות במתמטיקה.
בני בן ה-17 ניגש אתמול לבחינת הבגרות ב- 4 יחידות בשעה 19:00!!!
גדעון, קראת נכון, שבע בערב!!!
מה כבר ניתן לצפות שיהיה הציון בבחינה שהחלה בשעה 19:00???
כמה מרוכז יכול להיות תלמיד בשבע בערב ביום רגיל ועל אחת כמה וכמה ביום האתמול שבו אתם, משרד החינוך, טרטרתם והתעללתם והשפלתם את אותם תלמידים לגבי מועד הבחינה, אם היא בכלל תערך, באיזו שעה? האם יהיו שאלונים והאם למישהו יהיה כוח לזה.
יצרתם את כל התנאים האפשריים על מנת לגרום לתלמידים להכשל בבחינה.
לא פסחתם על שום אופציה.
גדעון,
החלטה ערכית אתה קורא לזה?
החלטה אומללה מזו לא נראתה מזמן במחוזותינו.
גדעון,
האמת? ציפיתי ליותר. אתה בעצמך אב לבני נוער. איפה שיקול הדעת?
איפה ההיגיון?
הצל מעט מכבודך העצמי ובטל את הבחינה שהיתה אתמול.
אל תגררו את התלמידים איתכם.
