קראתי בשבוע שעבר את טורו של יאיר לפיד ב “7 ימים” של ידיעות אחרונות בעד הכרה במדינה פלסטינית.הכרה במדינה פלשתינית?
טור שחוזר באופן כללי על טור שהוא כבר כתב תקופה קודם לכן והוא גם מציין זאת.

למען הסר ספק, אני חייב לציין שדיעותיי רחוקות מדיעותיו של יאיר כרחוק מזרח ממערב. דיעותי ימניות חזקות המה.

ולמרות זאת, לאחר מחשבה עמוקה, אני מגיע למסקנה שיאיר צודק.
מה יקרה אם נכיר במדינה פלסטינית כמו שכבר הכירו בה מדינות רבות בדרום אמריקה וכמו שיקרה בעוד מספר חודשים באירופה וכן הלאה?
רק להכיר, לא שום דבר נוסף בשלב ראשון, או אולי גם הלאה.
מה נפסיד מזה? כנראה שכלום…
מה נרוויח? כנראה שהמון. פתאום נהיה כשאר העולם ולא המדינה היהודית הכובשת.
פתאום הנושא הפלסטיני יירד מסדר היום העולמי כי את מי בדיוק מעניינת עוד מדינה בעולם שכולם הכירו בה כמדינה?
מי יפסיד? הפלסטינים, שכל כך רוצים בהכרה הזו. הרי הם כבר לא יוכלו לשחק את תפקיד הקוזק הנגזל, הרי כבר יש להם מדינה.

אבל… נניח שזה יקרה ובאמת נצהיר שאנו מכירים במדינה פלסטינית (בתנאי שכל מלככי הפינכה ואוכלי החינם בממשלה יתעוררו סופסוף), מה הלאה?
כאן יהיה צורך להבטיח שאם אמנם הפלסטינים יקימו מדינה עלינו לוודא שהיא תהיה עצמאית לחלוטין ומנותקת לחלוטין מישראל.
על הפלסטינים יהיה לדאוג לעצמם לכל תשתיותיהם, מים, חשמל, ביוב, מזון וכו’.
כל המסחר שלהם עם העולם יתבצע דרך שעריהם או דרך מדינות ערב שכנותיהם, קרי, מצרים וירדן.
עבודה לפלסטינים בישראל? יוק! שיסתדרו במדינתם או שכמו שישראלים רבים עושים, ייצאו לעבוד בחו”ל.

למדינה כזו אני מוכן ואני בטוח שגם רוב הישראלים מכל הקשת הפוליטית.
ואז… אם גם אז ימשיכו לעוף עלינו פצמרי”ם, קסאמים ושאר מגוון הנשק הפלסטיני, או אז תהיה לנו הלגיטימציה המלאה להכנס בהם בכל כוחנו, כי זו תהיה כבר מלחמה בין מדינות, ולא כפי שכל צבועי העולם טוענים בין עם כובש לעם נכבש.

ישנן שתי סיבות למה התסריט לא יקרה:
1. מדינאינו “הגאונים” חוששים גם הם מכך שתשומת הלב תוסת מהם עקב חוסר עניין לאחר שיסכימו למדינה פלשתינית, כי את מי מעניינים פוליטיקאים שמיישרים קו עם דעת הרוב?
2. הפלסטינים עצמם יטרפדו את המהלך כדי שלא יירדו מהכותרות, כי את מי הם בדיוק יעניינו לאחר שתהיה להם מדינה?

וכפי שאמרתי שאני בטוח שהרוב בישראל היה חותם על תכנית כזו בעיניים עצומות אני בטוח שגם רוב הציבור הפלסטיני היה מוכן לזה. אותו ציבור שלא רואה כיום אגורה מכספי הסיוע שמגיעים אליו מרחבי העולם כי כל הכסף הולך למושחתי השלטון הפלסטיני.

אז, כן, אני מסכים עם יאיר לחלוטין רק בתוספת התנאים ההגיוניים שרשמתי כאן.

ומה דעתכם?

 

תגובות בפייסבוק:

תגובות

3 תגובות

  1. אם נלך לפי מה שאתה כותב פה אז זה יכול להיות מוצלח, אין ספק.
    לצערי גם לעם בישראל וגם לממשל יש זיכרון קצר, כל כך קצר עד שבמידה ותיהיה הכרה, עוד מסוגלים לשכוח בטעות ולתת להם חשמל \ לספק להם מקומות עבודה.
    לכן זה צעד שעדיף שנמנע ממנו.

  2. מדינה פלסטינית פרושה-ויתור וכניעה של עם ישראל ע”י נתינה גדולה יותר למי שהיה הווה ויהיה האוייב הכי נאמן שלה מבראשית ועד עצם היום הזה.
    מעצמה גדולה וחזקה יותר,סודית יותר,שפועלת לפי שיקולים משלה ומדעתה השפל והברברי יותר,
    ועם צבא משלה(שהיד)ועם תחמושת עשירה.
    מדינה שיכולה להעזר ולהיתמך במדינות אחרות(ערב) הקרובות אליה ולהשקפות שלה יותר.
    מדינה פלסטינית בתוך ארצך מסוכנת לך יותר,קרובה אליך יותר ועם יכולת ואפשרות לרגל אחריך ואחרי ארצך יותר ולמצוא את נקודות החולשה שלך ושלה יותר ויותר.
    מדינה פלסטינית זה כמו לשחרר אסיר מציון מכילאו,זה כמו לשחרר אסיר מסוכן משיביו.מדינה פלסטינית מפקירה את האוייב הכי נאמן שלך הכמהה באופן אובססיבי לארצך מכל שמירה ומכל השגחה טובה משלך.

    ריבקה(ריקי)נחיסי
    1. ריבקה שלום,
      עד לא מזמן הייתי מסכים לחלוטין עם דיעותייך.
      אבל כבר ניסינו את ההפחדה הזו שאת משתמשת בה.
      למה לא ננסה סופסוף משהו אחר?
      האם את חושבת שאם ניתן להם מדינה והם יחליטו לעלות עלינו אחרי זה בכל זאת, לצד מי יהיה הפעם העולם?
      העניין הוא ששלטון הפחד שמשליטים מנהיגינו הוא שגורם לדיעה (הלא נכונה בעליל) שמסוכן לתת להם מדינה.
      כיום העולם נגדנו אך ורק בגלל מדיניות ההפחדה הזו.

      דרך אגב, ריבקה, אשמח לשמוע ממך הצעה משלך לפתרון שמשום מה לא מופיעות בתגובתך.

      וכפי שציינתי, אני עדיין ימני ותומך בארץ ישראל השלמה אבל מוכן לתת צ’אנס שאני יודע שרק אנחנו נרוויח ממנו.

אהבתם? לא אהבתם? אשמח לתגובה

%d