השיבה הביתה

יום שלישי, שעליו נאמר פעמיים כי טוב, יהיה היום השלישי המיוחד הזה, שיהיה בו גם טוב וגם לא טוב.
יום עם רגשות מעורבים, יום בו אי אפשר לשמוח אבל גם אי אפשר רק לכאוב.
ליבנו עם משפחות חללי הטרור, אבל גם עם משפחת שליט.
הדילמה קשה, המוח מתקשה לעכל את המחיר, הלב שמח שגלעד חוזר הביתה…

מי אמר שקל להחליט? לא הייתי מתחלף עם בנימין נתניהו בעד שום הון שבעולם ביום כזה.
אני מאמין שגם הוא לא ישן טוב בלילות האחרונים, אם בכלל…

כולי תקווה שגלעד יחזור הביתה בריא גופנית ושיישאר “רק” לטפל בנפשית.
כולי תקווה שנשכיל לעכל את שחרור המחבלים הרוצחים השפלים…
כולי תקווה שאותם טרוריסטים “ייעלמו” בדרך לא דרך לאחר שחרורם ותודה מראש למי שיעזור בכך.
כולי תקווה שאמצעי התקשורת יואילו לתת מחר קצת שקט (למרות שהמונח כבוד האדם כבר לא קיים אצלם) וישמרו מרחק ממשפחת שליט… רייטינג זה לא הכל בחיים והחיים שווים קצת יותר מהרייטינג.
כולי תקווה שמשפחות נפגעי הטרור לא יצטרכו לעבור שוב טרגדיה כפולה ומכופלת כזו וירגישו כאילו רוצחים אותם שוב.

ו…כולי תקווה שאולי, באמת אולי, נשכיל לחוקק פה חוק עונש מוות למחבלים כך שלא נצטרך יותר להשתמש במחירון של כמה שווה חייל מול מחבלים.

ברוך השב, גלעד, מי ייתן ותחזור לעצמך במהירות!

 

תגובות בפייסבוק:

תגובות

אהבתם? לא אהבתם? אשמח לתגובה

%d