ביזיון לדמוקרטיה
ביזיון לדמוקרטיה

אני בטוח שרובכם שמעתם וגם זעמתם על העברתו בקריאה טרומית של החוק להחלת הדיקטטורה בעיתונות הכתובה, או בשמו המכובס “החוק לקידום והגנת העיתונות הכתובה”.
את החוק יזמו והובילו הח”כים רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), איילת שקד (הבית היהודי), אלעזר שטרן (התנועה), אילן גילאון (מרצ) ויואל רזבוזוב (יש עתיד) וכמובן הבולט מכולם איתן כבל (העבודה).
לפני שאמשיך, אתם מוזמנים ללחוץ על שמו של כל אחד מהם ו”לברך” אותם על תמיכתם בדיקטטורה בישראל.
רמז: אצל אחד מהם אסור להתבטא, מותר רק להגיב.

על מה מדובר בהצעת החוק? לקריאת הצעת החוק לחצו כאן.
מדובר בעצם בהפלת כל החינמונים, שדרך אגב נפוצים בכל העולם, בטענות כמו:

“כיום העיתונות הכתובה מצויה במשבר עמוק שרק הולך ומחריף ומרבית העיתונים קורסים כלכלית. מטרתה של הצעת חוק זו לטפל באחת הסיבות המרכזיות שהובילו למשבר ושאינה מאפשרת להם להתאושש”

הרי כולנו יודעים שמה שגורם למשבר המחריף הוא המעבר למדיה דיגיטלית וצריכת חדשות אונליין ואי יכולתם של העיתונים המודפסים להתמודד עם זה.

או למשל:

“היעדר תחרות הוגנת על בסיס יתרונות יחסיים של מצוינות, נובע מהעובדה שחלק מהעיתונים מחולקים היום בחינם”

האם הם מתכוונים בהצעת החוק, לאמר של”ידיעות” למשל יש מצוינות??? 🙂

או למשל הפסקה הבאה שלא יכולה להתקיים בשפה העברית:

“עוד חשוב להדגיש שההצעה אינה מבקשת למנוע את הוצאתם לאור של עיתונים חינמיים הפועלים כיום בשוק אלא רק מבקשת לוודא שפעילותם לא תפגע בתחרות ההוגנת בשוק העיתונים היומיים בעלי התפוצה הרחבה. כך למשל, עיתונים חינמיים אלו יוכלו להמשיך להיות מופצים בישראל, בתשלום כמובן, בהתאם להגבלות שנקבעו בחוק לעניין גובה המחיר לצרכן”.

עיתונים חינמיים בתשלום…. המממ… מראה הרבה על חוכמתם של מגישי החוק.

מי לא הגיע להצבעה בכנסת על חוק זה?
יאיר לפיד שאמר שהוא נגדו אך לא הגיע להצביע וגם סילבן שלום. שניהם בטענה של ניגוד עניינים מאחר ואשתו של יאיר לפיד כותבת ב… נכון!… “ידיעות אחרונות”, ואם יאיר יצביע נגד, אשתו תלך לחפש עבודה, וגו’די ניר מוזס שלום היא… נו… ממשפחת מוזס… נראה לכם שסילבן יעיז להצביע נגד החוק??? הוא יאלץ למצוא ספסל בשדירה לישון עליו.
אכן, ניגוד עניינים אמיתי!

לפניכם רשימת כל המשתתפים בדיון בכנסת ואופן הצבעתם.

כיצד הצביעו? לחצו להגדלה
כיצד הצביעו? לחצו להגדלה

תמוהה בעיני העובדה שיש כאלה שנמנעו ולא הצביעו. האם הם עד כדי כך חסרי חוליות?
עוד יותר תמוהה בעיני העובדה שהמון חברי כנסת שהיו עיתונאים הצביעו נגד חופש העיתונות!

דרך אגב, לא יודע אם שמעתם עליהם, אבל ישנה אגודה הנקראת “האגודה לזכות הציבור לדעת” ויושב הראש שלה, פרופ’ אלי פולק פנה עוד בתחילת חודש מאי ליוזמי החוק בבקשה לחזור בהם מהחלטתם האומללה. אינני יודע אם הוא נענה.

לסיכום, יום עצוב לשלטון בישראל, יום עצוב לחופש הדיבור והביטוי ויום עצוב לאיתן כבל וחבר מרעיו שכנראה הרוויחו משהו מכל הסיפור הזה שאנו לא יודעים עליו. אחרת לא ניתן להסביר איך אדם שקול ומחושב יכול להציע בכלל הצעת חוק כזו.
אני מקווה שהם יוכלו להביט בעצמם במראה החל ממחר ולהיות שלמים עם פועלם.
אני יותר ממקווה שהחוק לא יעבור את מבחן בג”צ.

סקר קטן:
[socialpoll id=”2231691″]

[qrcode]

 

תגובות בפייסבוק:

תגובות

אהבתם? לא אהבתם? אשמח לתגובה

%d