רגע לפני שתגיעו לקלפי, לבחור את מועמדיכם לניהול המדינה לשנה הקרובה (שהרי עוד שנה שוב נפגש בקלפי) קחו קצת חומר למחשבה על הסכם ההיפרדות מה”פלשתינים” אותו מציעות לכם מספר מפלגות, ביניהן “המחנה הציוני”, “יש עתיד” וכן מפלגות השמאל. אותו הסכם היפרדות שקוראים לו גם “שתי מדינות לשני עמים”.
הפירוש למילה הסכם אומר – הסכמה, התאמה, יד אחת, דעה משותפת, סיכום, תיאום, הסדר, עסקה, חוזה, אמנה, ברית.
ז”א ששני הצדדים להסכם צריכים לעמוד בפירוש הנ”ל.
עכשיו, בואו נראה מי בצד ה”פלשתיני” מוכן להסכם היפרדות.
בשנת 2000 וגם בשנת 2008 ישראל הציעה ל”פלשתינים” מדינה עצמאית על 90% מהשטח. ה”פלשתינים” סירבו להצעה. יאיר לפיד, בקמפיין מבריק שהליכוד צריך לאמץ, הזכיר זאת בתשובתו למכתב 700 האומנים בריטים להחרמת ישראל ב- Guardian הבריטי.
עוד נתון מדהים לכך שאין עם מי לעשות הסכם בצד ה”פלשתיני” נמצא בכתבתו של בועז ביסמוט ב”ישראל היום”.
2 פיסקאות מתוכה די מסכמות את קו המחשבה של ה”פלשתינים”:
“אינך יודע כמה הצעיר הזה סבל”, אמר לי עבדול (60) בכניסה לאטליז חלאל, העומד במרכזו של הרחוב שבו מסע ההרג של אל־חוסיין הסתיים כשנורה למוות על ידי שוטרים. “למה היה צריך להרוג אותו?” המשיך, “כל כך הרבה שוטרים לא יכלו להשתלט עליו ורק לעצור אותו?”
ביקשתי לדעת את מקור הסבל שהוזכר. אחרי הכל, דנמרק היא מדינה נוחה למגורים, עם תנאים סוציאליים טובים ופנים מסבירות למהגרים. “הוא פלשתיני. משפחתו נעקרה מביתה. הציונים גנבו לה את הבית”, מסביר עבדול, פלשתיני שעזב את ביירות לפני 35 שנה, ומבטיח: “ברגע שצפת תחזור להיות פלשתינית – אני חוזר הביתה”.
שתי הפסקאות האלה אומרות הכל.
ובכלל, ממליץ לכם לקרוא את כל הכתבה ולהבין לאן מועדות פני אירופה כדי שתבינו שגם אם היתה אפשרות תאורטית להגיע להסכם עם ה”פלשתינים” זו היתה טיפה בים הטרור האיסלאמי.
מדהים שהמוסלמים בכתבה מתלוננים שבגלל שלא מקבלים אותם באותן מדינות הם מגיבים בצורה כזו.
עכשיו, בטח תגידו, מה הוא מביא לנו כתבות מהביביתון, נכון?
אז בואו נמשיך עם נתוני התעצמות האיסלאם במדינות אירופה שתוכלו לקרוא פה.
או למשל, קראו את הפוסט של המוסלמי הזה בהולנד, שהזעם שלו התחיל בבית הספר כשמורה לא “קיבל” את ה”פתווה” שלו.
נכון, ישנם אנשים כמו מועאוויה כבהה, אבל קולם אינו נשמע, כמעט… וחבל. כי אם יותר אנשים כמוהו היו בעלי השפעה, כנראה שהיינו במקום אחר לגמרי, והתקשורת היתה צריכה לחפש רייטינג במקום אחר.
לעותמו, הקול שנשמע בכל הכיוונים הוא של הקיצוניים באיסלאם. הם מכתיבים/כופים על המתונים מה לעשות וכיצד עליהם לחיות.
הם קובעים את דרך החינוך הקלוקלת שלהם ואת יחסם לדתות האחרות.
אז מה יש להתפלא אם בסופו של דבר, הערבי שרואיין במאלמו, שבדיה, קורא לעצמו “פלשתיני” ומחכה שיחזירו לו את צפת? (וזה לא ייגמר שם).
עכשיו תעשו את החושבים שלכם לפני שתגיעו לקלפי.
ולא, אינני רומז לכם כלל וכלל במי לבחור. רק תחשבו…
וכרגיל, סקר בנושא:
