ארכיון לנושא ‘תחבורה’

השבוע מימשנו, זוגתי ואני, את מתנת יום ההולדת שמשפחתי העניקה לי, ויצאנו לחוויה יחודית של (כנראה) פעם בחיים, טיסה בכדור פורח, או כפי שזה נקרא באנגלית, Hot air balloon.
החוויה מתחילה בהשכמה מוקדמת מאוד, כזו שאינה זכורה לי אפילו מתקופת שירותי הצבאי.
ב-5:15 בבוקר כבר היינו באתר ההמראה בעמק יזרעאל!!!
מסתבר שכדורים פורחים רגישים מאוד למזג האוויר והם אוהבים לטוס או בזריחה או בשקיעה.

הגענו לאתר, ושם חיכה לנו כבר צוות חברת Rize המדהים, עם שתייה חמה וכיבוד קל.
החוויה ממשיכה עם צפייה בהכנות לטיסה, הכוללות ניפוח הבלון בהתחלה ע"י מאוורררים תעשייתיים גדולים, ובהמשך ע"י המבערים, עד לייצובו באוויר.
בנתיים אנחנו עוברים תדריך בטיחות ע"י אפי, הטייס שלנו, ומסתבר שהוא גם הבעלים של החברה.
צוות הקרקע ממשיך בהכנת הסל והבלון, חיזוקים, חיבורים, בדיקות…
מפריחים בלונים קטנים כדי לקבל נתונים על מצב הרוח ואנו מתחילים להכנס לסל.
הסל מכיל 16 נוסעים מחולקים לתאים, ובאמצע תא לטייס.
בתא הטייס, 4 מכלי גז גדולים המחוברים ל-4 מבערים, שהם אלו המנפחים את הכדור.

לאחר כל ההכנות, המראנו בשעה 6:45. ההמראה איטית ורגועה, ומתחילים להרגיש את השלווה כשמידי פעם רועם קולם של המבערים, על מנת לגרום לכדור לעלות עוד.

בנתיים אפי הטייס מסביר לנו על הכדור, עונה על שאלות, מספר סיפורים ובעיקר, ולאורך כל הטיסה, נמצא עם יד על הדופק ובקשר עם צוות הקרקע, כדי לוודא שלא יגיעו רוחות פתאומיות.
מהסבריו של אפי עולה שהכדור, ז"א הבלון עצמו, רק הבד שלו, שוקל 300 ק"ג.
הסל שבתוכו אנו נמצאים שוקל כולל הציוד כ- 700 ק"ג.
יחד עם הנוסעים אנו כ- 2 טון באוויר!!! מדהים!

הטיסה ממשיכה בקצב רגוע לחלוטין, ובמשך כשעה אנו עוברים את המרחק המדהים של כ- 5.5 ק"מ.
ואז… מתקרבים לנחיתה בשדה חרוש.

 

אנו רואים את צוות הקרקע על ג'יפיו, נוסע בעקבותינו, מוכן לסייע בנחיתה, אפי מוביל את הכדור לאט לאט עד למגע עדין עם הקרקע, ובאותו רגע הצוות למטה קושר את הסל לג'יפים על מנת שהרוח לא תיקח אותנו הלאה.

יוצאים מהסל, עוזרים בריקון וקיפול הבלון, ואז מתקיים לו טקס השמפניה המפורסם של הבלונאים, שהאגדה מספרת שמקורו בטייסי הבלון הצרפתים הראשונים, שלקחו איתם שמפניה לטיסה כדי לרצות את אלו שבשדותיהם הם נחתו.

לאחר מכן, הוחזרנו בג'יפים לנקודת המוצא ומשם המשכנו לארוחת בוקר מצוינת בחוות התבלינים בגלבוע.

אני רוצה לציין את צוות Rize המקצועי והידידותי, שבזכותם חווינו חוויה מדהימה (למרות שהראות לא היתה משהו באותו יום).

ישנן עוד חברות בארץ המבצעות טיסות בכדור פורח, לא בדקתי אותן, ובכל זאת אני ממליץ בחום על Rize! אנחנו נהננו!

את כל התמונות תוכלו לראות פה.

נכון, יכולתי לכתוב פוסט נפרד על כל נושא ובכל נושא אפשר להרחיב מפה עד עפולה.
אבל… רוב הנושאים קשורים באיזה שהוא מקום (חוץ מפסק הזמן).

חוק טל, למשל, הוא חוק שערורייתי שטוב שקמו חכמים והורו לבטלו.
הרי בן גוריון בשעתו כבר הודה שהוא טעה מיד אחרי שהוא נתן את הפטור הזה.
החרדים מנצלים את החוק הזה עד תום וחיים כטפילים על חשבוננו והמפלגות החרדיות מסובבות את כולנו על אצבען הקטנה וחולבות אותנו ללא הכרה במקום לשרת את המדינה גם הם.
והנה קם לו בג"ץ ועצר את החגיגה. ומה עושים החרדים? מוחים. על מה ולמה? Read the rest of this entry »

לא שאני תמים ולא שלא ידעתי שזה מה שיקרה כשיתפרסם הטור שלי במדור הדעות של Ynet.
אבל אם תקראו את כל התגובות תבינו שהכותרת של הפוסט במקום.
שהרי מה רציתי להגיד?
נתנו לחיילים הטבה' לפני שנים של נסיעה חופשית בכל אמצעי התחבורה, ועכשיו שוללים להם חלקית את ההטבה של חזרה לבסיס בימי ראשון ברכבת.
וכל זה נעשה בגלל שרכבת ישראל מנוהלת כמו ארגון הסתדרותי בתחתית המדרגה, שלא לאמר ארגון מאפיה, שבמקום לשפר את תשתיותיה, הם משפרים את תנאי עבודתם ומצ'פרים את מקורביהם במשרות בתוך הארגון הזה.
ועכשיו, 4 שנים אחרי שהם "דנו" בבעייה של חיילי צה"ל החליטו שהפתרון הקל יהיה לסלק את החיילים מהרכבת, ובעברית צחה להרע את תנאיהם.

ואיך הישראלי המצוי מגיב למה שכתבתי על כך, וכמובן ללא הזדהות חס וחלילה?
דוגמא ראשונה: "מנהל בהייטק לא מבין שיש קיבולת מוגבלת על הפסים?"
המנהל בהייטק דווקא מבין, הוא מבין שלא נעשתה השקעה בתשתיות הרכבת עוד מאז שנות החמישים. זה שכתב את התגובה הזו כנראה לא מבין זאת.

ועוד דוגמא, של אדם בשם סוסי שקורא לי חצוף: "האם הנער התגייס כדי לנסוע ברכבת?
האם הנסיעה באוטובוס פוגמת במוטיבציה לשרות?
האם האב לא יודע גבולות?
חצוף שבכלל כתבת זאת,ולהוכחה תנסה להזכר באופן בו אתה הגעת לבסיס,
טרמפים,לא?"

אז אדון סוסי (ואני מתאפק) למה התגובה המתגרה? הרי אתה יודע שהנסיעה באוטובוס לא פוגמת במוטיבציה אלא הרעת התנאים. וכן, סוסי, אני נזכר איך אני הגעתי לבסיס, אבל אתה כנראה נרדמת במשך השנים ושכחת שקצת (ממש קצת) התקדמנו.
התקדמנו בתנאים גם לחיילים ועכשיו בגלל התנהלות פושעת הם משלמים את המחיר.

והתגובה של דורון: "המנכל מנותק מהמציאות-מציג את הדברים מנקודת מבט אגואיסטית,לא מדוייקת ולא הוגנת.ינסה כבודו לעלות לרכבת ביום ראשון בבוקר נניח בבניימינה.אני חושב שהורים כמוך פוגעים בחוסנו של הצבא.הבן שלך לא שווה זכויות-הוא לא אזרח-הוא חייל.זאת בכיינות לשמה!ניתן כאן פתרון הוגן והגון-כפיות הטובה היא רק ממך."

איך בדיוק נקודת המבט שלי אגואיסטית אם אני מדבר בשמם ולטובתם של החיילים?
הבן שלי לא שווה זכויות? למה? רק בגלל שהוא חייל? כפיות הטובה היא שלך דורון כלפי החיילים המגנים גם עליך.
וזו לא אשמתם שלא ניתן לעלות על הרכבת בבינימינה, דורון, אלא של ממשלתך.

אז נכון, צפיתי את התגובות הנ"ל, וישנן גם קצת תומכות, כמו של א. מרמת גן שכתב: "כל כך הרבה שנאה וטפשות יש בתגובות כאן. כמה קל להרגיש מלך כשאתה עכברוש-אינטרנט".

א', אתה כל כך צודק לצערי… אבל זו מדינתנו וכך אנחנו נראים…

בטח תגידו, יופי, קצב הליכה מצוין 7 ק"מ ב- 45 דקות.
אז זהו… שלא!
לצערי לא מדובר פה על הליכה, למרות שיכולתי לבצע זאת בהליכה.
מדובר על הזמן הממוצע שלוקח לי לנסוע למקום עבודתי מידי בוקר.
מרמת גן לרמת החי"ל בתל אביב בסך הכל.
7 ק"מ שאמורים לקחת 19 דקות לפי ה- GPS, או לפי Google Maps או לפי כל אמצעי מדידה אחר.

מה שאמצעי המדידה שכחו זה שאנחנו חיים במדינה מפותחת עם אמצעי תחבורה משוכללים ולכן הזמן שלוקח לעבור 7 ק"מ הוא יותר מכפול!!!
אז בטח תגידו, למה לא תיסע בתחבורה ציבורית? או אופניים, או קטנוע, או אולי באמת תלך את זה ברגל???
בואו נתחיל מהתחבורה הציבורית המדהימה שיש לנו. על מנת להגיע מביתי למקום העבודה עלי לקחת 2 קווי אוטובוס שזמן הנסיעה של כל אחד מהם הוא כ- 45 דקות, ועל זה יש להוסיף את זמן ההמתנה לבואו של האוטובוס.
יוצא שאם אשתמש בתחברוה ציבורית אעבור את 7 הק"מ בערך בשעתיים!!! יפה, לא?
לעומת זאת אם אסע בקטנוע אגיע בזמן קצר בהרבה אבל גם תוחלת חיי תתקצר באותה מידה, בין היתר ע"י שאיפת האגזוזים של כל הרכבים התקועים בפקקים.

אמרתם אופניים??? הצחקתם אותי… גם עם זכוכית מגדלת של שען חרש לא תמצאו בכל רמת גן ובני ברק זכר לשביל אופניים. השבילים מתחילים ונגמרים בתל אביב.
ללכת ברגל? 7 ק"מ ב-45 דקות זו הליכה ספורטיבית שאשמח לעשות להנאתי בזמני הפנוי. לעבודה אני רוצה להגיע רענן ורגוע.

אז מה הפתרונות???
בכל מדינה מתוקנת (וגם בפחות מתוקנות) כבר מצאו את הפתרון.
למען האמת מצאו אותו כבר לפני יותר מ-100 שנה!!! כן, כן!
לפתרון הזה קוראים רכבת תחתית, אתם בטח נתקלתם בכלי התחבורה המוזר הזה בערים נידחות כמו לונדון, מינכן, ניו יורק ועוד.

אז אם המציאו את הפתרון הזה לפני יותר מ-100 שנה, למה הוא לא קיים אצלנו בישראל???
שאלה מצוינת!!!
התשובה נמצאת את ממשלות ישראל לדורותיהן ושרי התחבורה לדורותיהם, שבאוזלת יד שערורייתית ובהתנהלות כושלת ברמה עולמית, דוחים את הקמת הפתרון הפשוט הזה בכל פעם מחדש מסיבותיהם האישיות/הפוליטיות/המושחתות/ה-מה יוצא לי מזה? (כל האפשרויות נכונות),
ובכל פעם מחדש הם מנסים לשכנע אותנו שהם יותר חכמים מכל העולם ומנסים למצוא תחליפים שהקשר בינם ובין פתרון לבעיית הפקקים מקרי בהחלט.

ראו לדוגמא את "הרכבת הקלה" בירושלים. מרוב שהיא קלה היא לא מצליחה לזוז. למה?
התשובה פשוטה, מתכנניה לא לקחו בחשבון באיזו מדינה הם מקימים אותה שכחו שהנהג הארצישראלי יעמוד על זכותו לכל מילימטר כביש גם אם הוא על הפסים של אותה רכבת קלה.
למה מי זו הרכבת הזו שהוא ייתן לה זכות קדימה?

או הפתרון שאותו רוצים להביא עכשיו לגוש דן שנקרא "מטרונית".
באותו מסלול שבו אמורה לעבור בעוד 250 שנה הרכבת התחתית יעברו אוטובוסים אימתניים באורך של 19 מטר!!! כן, כן, והם יהיו אלה שישחררו את העומסים מגוש דן.
אם זה לא היה עצוב הייתי צוחק.

וכולנו ממשיכים להיות תקועים כל יום שעות על גבי שעות בפקקים של גוש דן, מקומות העבודה שלנו מפסידים מאות אלפי שעות עבודה בשנה ואין פוצה פה ומצפצף.

שנה (פחות יומיים) חלפה מאז הפוסט הקודם שלי על רקבת ישראל, ודומה שכלום לא השתנה.
הרכבות ממשיכות לא להגיע בזמן ולא לצאת בזמן.
הן מושבתות חדשות לבקרים באותן טענות של "עבודות לשיפור ושדרוג מערך הרכבות והמסילות" לדברי הנהלת הרכבת (שכנראה נמצאת במציאות מקבילה לשלנו) כפי שניתן לקרוא בעמוד הרכבת בפייסבוק.
תאונות ממשיכות לקרות חדשות לבקרים, הועד ממשיך לנהל את הרכבת במקום שהנהלת הרכבת תנהל את הועד, הועד מונע בכל דרך הליך הפרטה בטענות שהפרטה זה רע ועולם כמנהגו נוהג.
אם הפרטה זה רע, איך ניתן לקרוא למה שקורה עכשיו ברכבת???
הרכבות ממשיכות להיות צפופות עד דחוסות, המיזוג פועל רק בימים אי זוגיים (אם בכלל), בחלק מהרכבות תאי השירותים סגורים ולא ניתן להשתמש בהם, בקיצור חגיגה.
בעמודה בפייסבוק ממשיכה רכבת ישראל לפאר ולהלל את עצמה וטוענת שהיא מאוד מעונינת לשמוע את מה שאנחנו חושבים עליה… נו… שוין…

מה נשתנה אתם שואלים? אז ככה, הנוסעים נהיו זועמים יותר, חוסמים את הרכבת ועוד, אבל ללא הועיל.

רקבת ישראל בשלה!!!

עד מתי??? הייתי שמח לתגובה אמיתית וכנה מהנהלת הרכבת, אם אפשר בבקשה. שלחתי בקשה רשמית לתגובה למחלקת הפניות של הרכבת. בואו נראה אם ומתי תהיה תגובה.

דרך אגב, איפה השר ישראל כץ שהבטיח לסגור את הרכבת? מישהו ראה אותו???

 

בני ממתין לטסט. אתם שואלים מה מיוחד בזה? הרי נערים רבים ממתינים לטסט.
מסתבר שבין טסט לטסט יכולים לעבור 3 שבועות ופעמים גם 3 חודשים.
ובמילים: שלושה חודשים.
וכל כך למה?
משרד הרישוי מקצה טסט אחד לכל 3 תלמידים שיש למורה, וההמתנה בין טסט למשנהו היא מינימום של כשבועיים.
בני, לדוגמא, לא עבר טסט ראשון, ולכן נענש בטסט שני לאחר חודש.
מה קורה בנתיים בזמן שאנו ממתינים לטסט השני? ניחשתם נכון, עוד ועוד שיעורים ו…כן צריך לשלם עליהם.

מוזר, תגידו, כי הרי ככל שיהיו יותר טסטים, המדינה תרוויח יותר, או משרד התחבורה ירוויח יותר, יותר תלמידים יגשו לטסטים, התורים יתקצרו והכל יהיה בסדר, נכון?
אז זהו, שלא!
מסתבר, שהתשלום על הטסטים לא מגיע למשרד התחבורה. הוא הולך לאוצר, שמפריש ממנו סכום כלשהוא למשרד התחבורה ושאר הכסף אלוהים יודע לאן הולך.
מכאן, שאין למשרד התחבורה את המשאבים לעוד בוחנים ולהגדלת כמות הטסטים.
ומי מפסיד מכל זה?
שוב ניחשתם נכון.
האזרח הקטן!

מדינת עולם שלישי… כבר אמרנו?

משום מה, בין כל יתר ענייני היום במדינתנו, נבלעת בין עמודי החדשות העובדה שמאות ואלפי ימי עבודה במשך השנה הולכים לאיבוד בגלל רכבת ישראל, או ליתר דיוק בגלל אין רכבת ישראל.

האם טרחתם לבדוק כמה פעמים בחודש הרכבת מושבתת בגלל מה שהנהלת הרכבת קוראת לו "עבודות לשדרוג ושיפור המסילות"?

שמתם לב כמה פעמים בחודשים האחרונים נאלצים נוסעים לכתת רגליהם מנהריה לחיפה באוטובוס במשך שעות בגלל העבודות האלו? האם למישהו אכפת שבאותם ימים בהם הרכבת מבצעת "שדרוג", לוקח לנוסע ממוצע להגיע מנהריה לתל-אביב 4 שעות?

מדוע עבודות אלו לא מתבצעות בסופי שבוע בהם הרכבת אינה עובדת? ואל תמכרו לי את נושא שמירת השבת, הטיעון הזה לעוס מכל כיוון ולא תופס. לא יקרה דבר לאף אחד אם העבודות יתבצעו בסופש"ים, להיפך, כל הצדדים ירוויחו מזה: לנוסעים תהיה רכבת, לרכבת יהיו לקוחות מרוצים, עובדי הרכבת יקבלו שעות נוספות על עבודה בסופ"ש ובא לציון גואל.

אבל, כנראה שהפחד מפני… נו… הסיעות החרדיות, עולה על כל דמיון, ולכן קל לפגוע באוכלוסיה עובדת מאשר באוכלוסיה שאינה עובדת.

אם אני הייתי בין אלה שנזקק לשירותי הרכבת הייתי מגיש תביעה והופך עולמות, אבל כנראה שזה רק אני והנוסע בארץ התרגל לשלם ושירקו לו בפרצוף.

ראו מה קרה היום בבאר שבע, בגלל תאונה אין רכבות מבאר שבע למרכז, והרכבת מגלגלת עיניים לשמיים ואומרת, נו? מה אתם רוצים, זה בגלל שיש רק מסילה אחת.

באמת??? ומי אשם בזה לכל הרוחות?

מדינת עולם שלישי, כבר אמרנו?