נתחיל בבחירות לראשויות המקומיות.

כרמת גני, אני נחשף כבר בפעם המי יודע כמה למערכת בחירות מגעילה ודוחה, בה אין צורך להציג שום אג'נדה לבוחרים וחלק המועמדים אפילו לא טרחו לפרסם מצע או את הנבחרת שלהם.
מה "שחשוב" זה ללכלך על היריב ככל שניתן, אם אפשר בצורה ישירה…

…או באמצעות המון משתמשים פיקטיביים ברשתות החברתיות וכל המרבה בפיקטיביות הרי זה משובח.
אחת הדרכים הנפלאות לכך היא כמובן כתיבת שקרים שלא היו ולא נבראו כמו הסיפור הבא שנחשף כאן:

חייב להודות שאני מעורב "כבד" ברשתות החברתיות של רמת גן ומה ששם הולך זו פשוט בושה אחת גדולה.
לא יודע איך זה בערים אחרות, אבל אותי זה דוחה.

זה גם יוצא החוצה מגבולות הפייסבוק לשלטי חוצות מכוערים, השמדת שלטי חוצות של אחרים, כתובות נאצה, חלוקת פלאיירים נגד מועמדים בתיבות הדואר ועוד שיטות מגעילות.
והסקרים… אהה… הסקרים ההזויים בהם כל מועמד זוכה מול זינגר המכהן. בקצב הזה יהיו לנו כמה ראשי עירייה בו זמנית

והעבירות על החוק… בהם נתפסו עובדי העירייה תולים כרזות של ראש העירייה המכהן, ישראל זינגר. ז"א שאנחנו, משלמי המיסים, מממנים את משכורתם של אלה שעובדים מטעם העירייה למען ראש העירייה המכהן. הזוי ובזוי.

ואני תוהה…. עד לאן נרד? עד לאיזו רמה צריך להגיע כדי להתעורר ולחזור להיות חברה מתורבתת שיודעת לנהל מערכת בחירות ערכית ובה כל מועמד יציג את עצמו במקום להשמיץ את יריביו?

דן מרגלית – שם קוד

זה התחיל כתופעה לפני זמן לא רב, כנגד חיים יבין, רחבעם זאבי ז"ל, נתן זהבי, וודי אלן, ולא נשכח גם את עזר ויצמן, משה דיין ועוד רבים וטובים בארץ ובעולם ועכשיו גם נגד דן מרגלית.
נשים שנזכרות לאחר 30 וגם 40 שנה שהן הוטרדו מינית בצעירותן ורק היום (אולי כי זה באופנה וכי קמפיין #meetoo עשה להן את זה) נזכרו לספר על זה.
מה שאני הולך לכתוב עכשיו לא יערב ככל הנראה לעיניכם, וייתכן וחלקכם (וגם חלקכן) לא יסכימו עם זה, אבל…
אני לא שולל שייתכן שאכן חלק מהמקרים האלה אכן קרו.
אבל…
נשים! אתן מדברות על לפני 30-40 שנה!!! לא על משהו שאותו אדם עשה בשנים האחרונות וגם לא ב- 10-20 השנים האחרונות.
אתן מדברות על משהו שעובדתית היה נורמה באותה תקופה. בכל תחום בשנים ההן. החל מתעשיית הקולנוע והבידור, מוסדות ציבור, משרדי ממשלה ואיפה לא.
ועכשיו מה?
יצא קמפיין #metoo והחלטתן שאופס… אולי יש פה הזדמנות לגמור חיים של בנאדם שכבר 20 שנה ויותר לא נוהג כך כי העולם השתנה והוא הבין שזו לא הדרך?
אתן משועממות? לכו, למדו איזה קורס תכנות או הקימו סטארט-אפ כלשהו אבל תבינו שלא ניתן למעוך חיי אדם על משהו שהוא אולי עשה (כי זו מילה שלו מול שלכן) לפני 30 שנה.

יפה ענה דן מרגלית כשאמר:

אין בכוונתי להקדיש את שארית שנותיי לוויכוח חסר כל סיכוי בעת הזאת ובאווירה הרווחת.

ושלא תבינו לא נכון! אני לא אומר שהוא לא עשה את המעשים האלה. אבל זו היתה הנורמה בזמנים ההם.
ושלא תבינו לא נכון! אישית, הייתי מסרס את כל מי שנתפס על הטרדה מינית כיום, או בזמן סביר אחורה. כי אין מקום בחברה שלנו כיום לאנשים כאלה.
ואם היינו צריכים לשפוט כיום אנשים על נורמות שהיו מקובלות לפני 30-40 שנה בעוד תחומים בחיים, חצי מהמדינה היתה צריכה לשבת בכלא.

הסבב הבא בעזה (או בכל גזרה אחרת מול הערבים הסובבים אותנו)

ארבע שנים וחודשיים עברו מאז "צוק איתן".

ארבע שנים וחודשיים באווירת on and off.
ועכשיו, שוב אנחנו לפני סבב חדש שיביא לעוד ערימות של ערבים הרוגים, (לא, הם לא פלסטינים, כי אין דבר כזה פלסטינים), יהודים הרוגים ופצועים וכל זה למה?
הרי הערבים בעזה רצו שנפנה את הרצועה.
פינינו!
הם קיבלו טונות של תרומות כספיות מכל העולם לשיקום הרצועה.
יכלו להפוך אותה לפנינת המזרח התיכון מכל בחינה שהיא.
ומה הם בחרו לעשות?
נכון! לבנות מנהרות, מפעלים לייצור רקטות, בלוני תבערה, רחפני תבערה, הכשרת הדור הבא של המחבלים והמתאבדים ומה לא…
והנה, כמו גלגל שמסתובב במקום אנו מגיעים לסיבוב נוסף שלאחריו נספור את הזמן לסיבוב הבא ולזה שאחריו.
כי בלי שינוי תפיסתי אצל הערבים נגזר עלינו לחיות פה במצב הזה ככל הנראה לתמיד.
או… שנצטרך פה שינוי אחר לחלוטין שיגרום לדור ערבי חדש לקום… אם בכלל ניתן.

מצווה גדולה

שירת איתי בחיל האוויר, איש מדהים בשם פיני אלמקייס.
תפקידו היה מ.ע. תחזוקה. (מ.ע = ממונה על).
בשנים האחרונות האיש היקר הזה מקדיש את פועלו, בין יתר עיסוקיו הרבים, לעשות טוב לילדים חולי סרטן, והוא מארגן להם ימי כיף מדהימים בבסיסי חיל האוויר.
ב- 13/11 פיני מארגן עוד יום כיף כזה בטייסת הנגב בבסיס רמון וזקוק לתרומותיכם לכיסוי ההוצאות הדרושות, החל מאוטובוסים, סרבלים לילדים, הפעלות, כיבוד ומה לא.

אז מה? לא תפתחו את הכיס?
אני כבר תרמתי. ואתם? לתרומה לחצו כאן.

[qrcode]

The post על הבחירות, דן מרגלית, הסבב הבא בעזה ומצווה גדולה appeared first on הבלוג של אודי בורג.

הבחירות לרשויות המקומיות הולכות וקרבות, ואיתם פורחים ועולים מועמדים חדשים לראשות העיר רמת גן, חדשות לבקרים, כמו פטריות אחרי הגשם.
אינני יכול שלא לתהות מה מושך מתמודדים רבים כל כך לנסות ולהתמנות לראשות העירייה.

האם הם גילו את מה שגילה צבי בר בזמנו וזינגר במהירות הברק לאחר כניסתו לתפקיד?
שבעיריית רמת גן המושחתת קל להיות ראש עירייה?
פשוט צריך להבטיח לתושבים הרים וגבעות ולא לעשות כלום במשך 5 שנים?

שלא תיטעו!
אתם בטח רואים בחודשים האחרונים, ואוטוטו ביתר שאת, מגמת שיפוצים ונטיעות גנים ופינות נוי בקצב שלא היה מבייש את מרוצי פורמולה 1.
והכל במטרה אחת פשוטה: זינגר ואנשיו סומכים על הזיכרון הקצר שלנו ובטוחים שכולנו בעלי זיכרון קצר ונגיד "אהה, איזה יופי העיר נהייתה לאחרונה" ושאולי נשכח שזה רק קוסמטיקה מעל לריקבון שהוא יצר פה במשך כמעט 5 שנים.

אז אל תשכחו! תזכרו טוב טוב מה הוא לא עשה ב- 5 שנים לכהונתו. בעצם יהיה קל יותר לזכור מה הוא כן עשה: כמעט כלום.

טרמפיסט נוסף הוא אילן ביטון (תת אלוף במיל' בשבילכם). הגיע Out of nowhere כדי לייצג את הליכוד בניסיון להיות ראש עירייה.
הוא תושב העיר מחודש מרץ 2018 וחושב שיהיה לו סיכוי.
כמובן שאם כולנו פְּתָיִים גמורים, וזה שהוא ואנשיו מנפנפים בדרגת התת אלוף שלו בכל פינת רחוב כדי לעשות עלינו רושם, באמת משפיע עלינו, אז כנראה שזה מגיע לנו.

ולגבי כל יתר המועמדים: 6 יותר מידי!!!
רוצים לדאוג לעיר באמת?
באמת באמת?
אז בואו נראה אתכם שמים את האגו בצד, וכנ"ל את תאוות הרצון הלא ברור להיות ראש עירייה,
מתכנסים כולכם ביחד עד ייצא עשן לבן ובוחרים מתוככם מועמד אחד, כשכל יתר השישה תומכים בו בראש חוצות ומניעים את פעיליהם בכיוון אותו מועמד גם כן.
רק כך אפשר יהיה להדיח את זינגר ולמנוע מביטון שלא מכיר את העיר להגיע לכסא המיוחל.
לא תצליחו להתגבר על האגו? כולנו נשלם את המחיר בעוד 5 שנות זינגר (או ביטון).

הראייה להנחה זו היא הכמות הלא ברורה והבלתי מבוטלת של תושבים לא מעורבים שעבורם לבחור בזינגר זו ברירת מחדל.
מה שאומר שהוא ועוד מישהו (כנראה ביטון) יעלו לסיבוב שני והלך עלינו.

אז ברצינות, ליעד, אביהוא, גלעד, אריה, בני, צבי ושלומי…
עִזבו הכל ושימו לרגע את טובת העיר לנגד עיניכם ועשו את הדבר הנכון!
בחרו מועמד אחד מביניכם והצילו את העיר.

כרמל שאמה, שאינו מועמד, בנתיים, בפוסט שלו הציע גם הוא את אותו הדבר. דיון גדול התפתח בעקבות זה בעמודו בפייס. השאלה היא אם יש לנו את היכולת לבצע.

ועוד לא דיברתי על איך זה שאין אישה מועמדת…
אבל זה כבר לפוסט אחר… מתישהוא.

[qrcode]

The post רמת גן – מועמדים רַבִּים (מִדַּי) לה appeared first on הבלוג של אודי בורג.

טוב, אני לא ממציא פה סיסמאות ולא מנסה אפילו…

אני חי ברמת גן ב- 25 השנים האחרונות ורואה את התדרדרות העיר כמעט יום יום בתקופה האחרונה. בכל תחום וכל נושא.
העליתי, פה, בבלוג המבקר, פוסטים מבקרים בנושא, וגם בעמוד הפייסבוק של הבלוג.
בבחירות האחרונות עשיתי טעות והצבעתי לישראל זינגר כי חשבתי שאם הוא הצליח לנהל את בליך כל כך הרבה שנים ובית הספר נחשב לאחד הטובים בארץ ולטוב ביותר ברמת גן, הרי שכנראה הוא מתאים גם לנהל את העיר.

נו… שוין… כולנו ראינו את ניהול העיר שלו.

עכשיו בטח תשאלו, למה למישהו אחר מבין 10-12 המתמודדים?

והתשובה פשוטה.
בעצם היא יכולה להיות מאוד מורכבת אבל הפכתי אותה לפשוטה.

כי… די!

כי הגיע הזמן להחליף את הגברדיה הישנה שנמצאת במוסדות העיר עשרות שנים.
ולא בגלל שהם לא היו בסדר.
חלקם אפילו היו מצוינים, ועשו עבודה נפלאה, אבל דעתי היא שלכל תקופת שלטון עיר, בין אם בקואליציה ובין אם באופוזיציה צריך להיות סוף.

מדברים כבר זמן רב על הגבלת קדנציות לראש הממשלה ולראשי עיריות.
ואני טוען שצריכה להיות גם הגבלת קדנציות לחברי כנסת וחברי מועצות.
וזאת מכמה סיבות שהבולטות בינהן הן שחיקת החומר והסתאבות.

אז לאחר המון מחשבה ושיחות עם כמה מהמועמדים על בעיות העיר החלטתי שהגיע הזמן לדם צעיר. והדוגמא שמתנוססת לנגד עיני היא של רוביק דנילוביץ' ומה שהוא עשה מבאר שבע.
האיש נבחר ב- 2013 לכהונה שנייה עם רוב של 92% מקולות הבוחרים! הלוואי אצלנו אחידות כזו מאחורי מועמד מתאים. הבעייה שלא היו כאלה עד היום.

פגשתי את ליעד אילני השבוע. נכחתי גם בכנס השקת הקמפיין שלו.
האיש חדור מטרה, ממוקד ויודע בדיוק מה הוא רוצה לעשות.
נכון, גם הוא "חָטַא" בפוליטיקה אבל הוא צעיר ונמרץ  ולא חרך את ספסלי הקואליציה/אופוזיציה במשך שנים רבות.
תגידו "צעיר, אז הוא חסר ניסיון"? יכול להיות.
אבל החוכמה היא להקיף את עצמך באנשים מצליחים שיעזרו לך במשימה.
וליעד התחיל. ראו את המצטרפים לרשימת "רמת-גן שלנו" ותבינו שליעד מקיף את עצמו באנשים משלימים.
למשל רונית תירוש.

ליעד בטוח לא מושלם, ובטוח יעשה שגיאות (כמו רבים לפניו) וזה בסדר, אבל הוא דם חדש!

וזה מה שרמת גן צריכה כרגע!

אני בחרתי להצטרף ולסייע לליעד להבחר. מזמין אתכם להצטרף גם!

יש לכם שאלות אלי בנושא? כמו למה ליעד? מוזמנים להגיב ואשמח לענות.

[qrcode]

The post ליעד אילני – כי הגיע הזמן, רמת גן appeared first on הבלוג של אודי בורג.

הצלחנו? האמנם?

מיד פתחתי את טופס התשלום ומה גדולה היתה הפתעתי לגלות שסכום התשלום לארנונה לא רק שלא ירד, או נשאר על אותו סכום, אלא עלה באחוז שלם מהחיוב הקודם.

ישראל, שבענו מהלוקשים.
גם לציניות יש גבול.

… או שאולי טופס הארנונה שלי לא קרא את הודעתו של ישראל על הפחתת הארנונה ושכח לעדכן את עצמו???

מה שיפה זה שבמכתבו כתוב שמי שיישלם את הארנונה לשנה מראש יזכה בהנחה המדהימה של… אתם יושבים? אחוז אחד שלם! ובמספרים 1%!!! הייתם מאמינים?

בצידו השני של מכתב ה"הצלחנו" ישנה "בשורה" שבחובה טמון הייקור המשמעותי הבא של הארנונה והוא מדידת הדירות הקרבה והולכת.

ונשאלת השאלה: עד מתי הוא יישב בתפקידו ויעבוד עלינו???

גילוי נאות: הצבעתי עבורו

• אהבתם? התקינו את האפליקציה של הבלוג לאנדרואיד.

[qrcode]

The post ישראל והלוקשים appeared first on הבלוג של אודי בורג.

כן פלואוריד במים, לא פלואוריד במים.
נושא חם שעולה עכשיו ברמת גן לנקודת רתיחה חדשה בעקבות הפרסום במקומון רמת גן של המומחה לפלואוריזציה מספר אחת של רמת גן – צחי זליכה, בעקבות החלטתו הנבונה (לדעתי) של סגן השר ליצמן להחזיר את הפלואוריד למים.
בממשלה הקודמת החליטה שרת הבריאות להפסיק את הפלרת המים לאחר כ- 30 שנה של הפלרה כי לטענתה הגיעו לידיה מחקרים על נזקי הפלואוריד במים.
ליצמן, עם מינויו מחדש בממשלה הנוכחית, החליט להחזיר את הפלואוריד למי השתייה.

נכון, ישנו ויכוח עתיק יומין על יתרונות וחסרונות הפלואוריד.
אבל, רוב המתנגדים הם בעיקר בגלל העניין המוסרי של ביטול חופש הבחירה בנושא ומיעוטם מתנגדים כי קראו פה ושם על הסכנות שבפלואור.

רציתי לרכז עבורכם כמה מאמרים מעניינים מאוד בנושא וגם מקיפים ביותר.
ואולי גם צחי זליכה, לאחר שיקרא בהם יבין שאין שום סיבה למלחמתו בליצמן, אולי רק בנושא העלויות, שכפי שאני חושד, זליכה, בהיותו ראש תאגיד המים המיותר של רמת גן אינו מעונין לספוג.

נתחיל במאמרו של איתן אוקסנברג, דוקטורנט במכון ויצמן בנושא.
אמשיך במאמר מקיף מאוד של תום שדה באתר "חשיבה חדה", שם תוכלו למצוא דיונים רבים בתגובות למאמר. קראו לעומק את המאמר הארוך.
אל תתעצלו. תמצאו שם סימוכין רבים לטעויות הנפוצות של מתנגדי ההפלרה.
שימו לב שבאמריקה הנאורה והמפותחת, 74.7% מהמים מופלרים נכון לשנת 2013.
האם הם פחות חכמים מאיתנו?

כשהשרה לשעבר גרמן החליטה על ביטול הפלרה יצאו כנגדה מומחים רבים בתחום. תוכלו לקרוא על זה פה בכתבה ב- YNET.
וגם באתר The Medical פרסם בשנת 2008 ד"ר חיים רוטברט מאמר מקיף בזכות ההפלרה כולל הפנייה לסימוכין רבים.

אז אם באמת טרחתם וקראתם את כל מה שפרסמתי פה, האם אתם באמת חושבים שצחי זליכה מבין בפלואוריזציה? או שמאחורי התנגדותו מסתתר צד פופוליסטי כלשהוא?
אשמח לתגובותיכם.

ו… סקר בנושא כמובן

[socialpoll id="2280536"]

[qrcode]

The post צחי זליכה – המומחה לפלואוריזציה appeared first on הבלוג של אודי בורג.

לפני ערב חג הפסח החלטתי לפרסם פוסט הוקרת תודה בקבוצת הפייסבוק השכונתית שלנו, לעובדת במעדנייה בסניף שופרסל השכונתי שלנו.
כולנו מכירים אותם, את העובדים שנותנים לנו שירות במקומות השונים אליהם אנו נקלעים, ואנו מקבלים אותם כמובן מאליו, בהרבה מקרים פונים אליהם אפילו בלי ברכת שלום אלא מבקשים את מה שצריכים וממשיכים הלאה.

חלקם באמת לא ראויים ליחס מיוחד עקב היחס שהם מפגינים ללקוחות, אבל…

את היחס שאתי מהמעדניה נותנת לכל לקוח ולקוח לא תמצאו בכל מקום.
היא תמיד מברכת לשלום, מתעניינת בשלום הלקוח, זוכרת בהרבה מקרים את ההעדפות של הלקוחות, לקוחות שמגיעים עם ילדים זוכים לפרוסות גבינה לילדים.
היא תמיד סבלנית, מקשיבה ומחיייכת ושירותית ברמות על!
אתי כבר בפנסיה, אבל מעדיפה להמשיך ולהגיע יום יום לעבודה.

החלטתי לפרסם את הוקרת התודה גם פה כדי שתצא מגבולות השכונה.

מגיע לה! תודה , אתי! והמשיכי לשרת אותנו עוד שנים רבות בבריאות והנאה.

הנה הקישור לפוסט, ראו את תגובות תושבי השכונה. מסתבר שאפשר גם אחרת

[qrcode]

The post הוקרת תודה לנותנת שירות מיוחדת במינה appeared first on הבלוג של אודי בורג.

שלום רב לכם, מכובדי, חברי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ברמת גן,
גב' שרית אלטמן, עו"ד אביבית מאור נמרודי, מר רמי פדלון, עו"ד דוד מנחם, מר דני גולדשטיין, מר אדם קניגסברגר, עו"ד רועי ברזילי, מר אביהוא בן משה, מר ליעד אילני, מר יצחק שחם ועו"ד שלום לוי.

לא יודע אם שמתם לב, אבל בעיר האבנים והמגדלים שלנו עומד לקום עוד סוג של רב קומות, ברחוב אלוף הנצחון 27. זהו חלקו של אלוף הנצחון בין רחוב מוצא ושד' ירושלים. רחוב צר וצפוף, עם מחסור אדיר במקומות חנייה ועם יציאה אחת בלבד לשד' ירושלים מרחוב מוצא, כולל אלוף הנצחון ועד לפינת שד' ירושלים.
לא ברור לי איך ייתכן שבמקום בניין חד קומתי יכול לקום באופן חוקי בניין בן 9 קומות! אני מבין שמישהו עיוות את החוק לכל כיוון אפשרי כדי שאפשר יהיה לאשר דברים כאלה, ולמרות זאת…

נכון, אני יודע, תפקידכם הוא לייצר הכנסות לעירייה בכל מחיר, גם במחיר הפיכת העיר שהיתה פעם עיר גנים, לעיר אבנים ומגדלים. רואים את הנזק בכל פינה בעיר. בין אם זה אושר בשוחד לכאורה בתקופת צבי בר ובין אם עקב לחצים ומי יודע מה שהופעלו על זינגר בשנתו הראשונה (וכולי תקווה שגם האחרונה) בתפקידו כראש העירייה.

בניסיון לעצור את הטעות שעומדת להגרם פה ברחוב אלוף הנצחון 27, של הקמת בניין בן 9 קומות במקום בניין חד קומתי, העליתי פוסטים בכמה קבוצות בפייסבוק שעוסקות ברמת גן: בקבוצת מרום נווה, בלוחמי רמת גן וברק לרמת גנים.
התגובות לא איחרו לבוא ובשטף אדיר, כשרובן מזדהות עם תלונתי. הגיע גם שטף של עצות מה צריך לעשות, איך מגישים התנגדות, ואיך מנסים לעצור את הנזק הזה מלקרות.
בין העצות:

• תכינו, תושבי האזור, מכתב התנגדות
• שעורך דין יעבור על המכתב (צריך מימון לכך, לא?)
• מיצאו פגמים בהגשת הבקשה (מה אני, עורך דין? מומחה לתמ"א?)
• תשיגו את הגרמושקה של התכנית (מה זה לעזאזל)
• תפנו לכל חבר בוועדה וככל שיפנו יותר במכתבים (חס וחלילה באימייל) כך יהיה טוב יותר
• לבדוק את יחסי הזכויות 1:3 , 1:9  (השד יודע מה זה)
• לקבוע סיור עם חברי הועדה (מן הסתם על חשבון שעות העבודה שלנו)
• ללכת לבקש את תוכניות הבניין ממחלקת ההנדסה ולצלם אותם (עוד הוצאה)
• לברר על אישורי החרגות ואישורי פשרות
• לבדוק את תכנית ג53 ???

ועוד ועוד עצות מעצות שונות…

כמו ששמתם לב, חברי ועדה יקרים, אני, התושב הקטן, צריך למלא את תפקידכם אתם, שאמורים להגן עלינו התושבים ולדאוג ולעשות לרווחתינו.
מוזר משהו, לא?
מדוע אני ויתר תושבי האזור, צריכים לרוץ על חשבוננו להלחם בכם, עובדי ציבור, שאנחנו בחרנו בכם, כדי שלא תאשרו תוכנית שתדפוק אותנו ותכניס לכם ארנונה יקרה לקופה?
מישהו פה, חברי ועדה יקרים, הפך לגמרי את היוצרות.

אז החלטתי, גם אני, חברי ועדה יקרים, להפוך את היוצרות, ובמקום שאני אצטרך להלחם בכם על איכות חיי, ואתחיל למלא טפסים, לשלוח מכתבים ובעצם לנסות ולשמור על מה שאתם הייתם צריכים לשמור,
החלטתי לפנות אליכם במכתבים ישירות לכתובות האימייל שלכם, בהנחה שאתם משתמשים באימייל  ככלי עבודה,  וכן לפרסם את המכתב בפומבי בבלוג שלי  ולבקש מכם לחזור ולשרת את הציבור שבחר בכם במקום לדאוג רק להכנסות העירייה.

אם נשארה בכם טיפת איכפתיות, החזירו את העיר להיות עיר גנים במקום עיר פקקים ובטון.

ועכשיו, מספר תמונות מאזור האסון המתוכנן, שאולי ימחישו לכם מה אתם עומדים לאשר:

בין העצות שקיבלתי היתה אחת שאמרה שהיינו אמורים לקבל הודעות לתיבות הדואר שלנו, אנו שגרים בסמיכות, ואם לא קיבלנו זה לא תקין.

אז מה, חברי ועדה יקרים, שמא תואילו לעזור לנו ולבצע את עבודתכם נאמנה לטובת הציבור שבחר בכם?

מצפה לתשובתכם הכנה והאמיתית,

בברכת חורף נעים.

ואם אתם, תושבי האזור, רוצים לסייע, הרי לפניכם כתובות האימייל של כל חברי הועדה. אתם מוזמנים לשטוח בפניהם את התנגדותכם גם כן.

עדכון – 11/01/2015

לאחר פרסום הפוסט לעיל, בו הכללתי את כל חברי המועצה בפנייתי לגבי תמ"א 38 ברחוב אלוף הניצחון 27, הובא לידיעתי, שחלק מחברי המועצה בעצם מתנגדים לכל התמ"א החריגים האלה.

ביקשתי את סיוע חברי המועצה מאחר שאני, אזרח פרטי, לא אמור להוציא כסף מכיסי הפרטי כדי להילחם בעירייה שאמורה לשרת אותי.

אולם, התברר לי היום, שגם חברי המועצה (חוץ מסגני ראש העירייה בשכר) וגם חברי הועדה (שבעצם אלו אותם אנשים) עובדים בהתנדבות, ובעצם מוציאים כסף מכיסם הפרטי על מנת לסייע במלחמה זו. תמוה בעיני שאנשים שאמורים לשרת אותנו ולדאוג לנו על בסיס יומי צריכים לעשות זאת בהתנדבות (בכל הארץ) ועל חשבון עסקיהם הפרטיים.

כמו כן, התברר לי היום שישנם חברי ועדה שביודעין תומכו וחתמו על שינוי המאפשר לספור כל בניין ישן שבו פחות מ- 6 דירות כבניין בן 6 דירות ותמכו ביחס המרה של 1- ל- 3.5.

ז"א שאם ישנו בניין חד-קומתי ובו 2 דירות בלבד, הן ייספרו כ- 6 דירות, כפול 3.5, מה שאומר שלקבלן המאושר שיזכה במגרש יש זכות לבנות לא פחות מבניין בן 21 דירות!!!

במקום 2 הדירות שהיו שם!!!

הייתי שמח לשמוע מאותם חברי ועדה שחתמו ביודעין על השערורייה הזו, מה בדיוק גרם להם לחתום על אישור כזה שיסתום את העיר לחלוטין? מה האינטרס שהוביל אותם לאשר חריגה לא שפויה בעליל זו?

אני מודה לחברי הועדה שנלחמים על זכותנו לאיכות חיים, לפעמים מצליחים ולצערי ברוב המקרים לא.

[qrcode]

The post מכתב גלוי לחברי הועדה המקומית לתכנון ולבנייה ברמת גן appeared first on הבלוג של אודי בורג.

לאחרונה עולים דיונים רבים ברשת אודות הכיוון שאליה צריכה ללכת העיר רמת גן.
מאוד פופולרי היום להגיד שברמת גן חסרים מקומות בילוי לצעירים, שרמת גן הפכה לעיר שינה, שהכל נסגר בה מוקדם בערב ועוד ועוד טיעונים.

בפוסט זה דווקא אצדד בשמירתה של רמת גן כעיר שינה והפניית הבליינים השונים לתל אביב או לאזור התעשייה של רמת גן.

שהרי, היכן נמצאת רמת גן?
היא לא נמצאת בנגב, מרוחקת מכל ישוב עירוני המספק שירותי בילוי 24X7, היא גם לא בצפון הרחוק.
רמת גן הרי נמצאת 5-15 דקות נסיעה מתל אביב, תלוי באיזה אזור ברמת גן אתם גרים.
ובכל זאת, צעירים רבים מתלוננים שאין היכן לבלות בערב ברמת גן.
ואני אומר: אז מה?
דווקא מצוין שאין היכן לבלות ברמת גן כי כך לתושבי העיר יש שקט יחסי מתחת לבתיהם (בתנאי כמובן שחבורות הנוער המשועמם לא עסוקות בלצעוק בקולי קולות באמצע הלילה ועוד פעילויות חינוכיות מגוונות ).
ישראל זינגר במצעו הציע להפוך את אזור התעשייה של רמת גן, אזור הבורסה, למקום בילוי לצעירים ומבוגרים, וזה דווקא נשמע מצוין.
ירוכזו מקומות הבילוי בצפון-מערב העיר, היכן ששממילא לא מתגוררים תושבים ויחגגו שם כאוות נפשם וישאירו את שאר העיר לישון בשקט.

שהרי מה האופציה השנייה? שייפתחו לכם בכל מיני מקומות בעיר בתי קפה, מסעדות, בארים, פאבים וכו' ותסבלו כמו תושבי תל אביב? לשם מה? ראו מה קורה בתל אביב ברחובות אחד העם, מונטיפיורי, יבנה וכו', או בירמיהו והאזור, זה מה שאתם רוצים ברמת גן?

כותב במקומון של רמת גן/גבעתיים בחור בשם תומר לגבעומר שקשה לו למצוא היכן לקנות פיצה ברמת גן באזור השעה 22:00 כי כל המקומות ברמת גן נסגרים. והוא שואל אם פיצה זה דבר מרעיש?
תומר יקירי, פיצה זה לא רק מרעיש, אלא גם יוצר מטרדי ריחות לדיירים המתגוררים מעל הפיצה בכיכר אורדע. העובדים במקום אם ירצו ואם לא יוצרים מטרדי רעש תוך כדי עבודתם.
ואם חשקה נפשך בפיצה הרם טלפון או כנס לאחד מערימות האתרים של הפיצריות השונות והזמן לך אחת הביתה עד לדלת.
כל כך קשה? מה רע בפיצה דומינו'ס המגיע אליך תוך 30 דקות מקסימום?

מה אתם חושבים המצב בערי השינה שמסביב לניו יורק למשל?
בניו ג'רסי לדוגמא, בערים הקרובות לניו יורק, נסגרים מקומות הבילוי, המסעדות וכו' בשעה 21:00 ולאף אחד זה לא מפריע, נהפוך הוא.
זו ההגדרה של עיר שינה או עיר לווין.
רוצים לצאת לבלות? סעו לאזור התעשייה בפאתי עירכם או לעיר הראשית ליד, במקרה זה תל אביב, ובלו כאוות נפשכם.

רק תנו לנו לישון בשקט.

[qrcode]

The post רמת גן עיר שינה? דווקא מתאים לי appeared first on הבלוג של אודי בורג.

גם בשישי האחרון, ה- 7/3/2014, התייצבו תושבי שכונת מרום נווה על משמרתם ליד סניף "שופרסל שלי" שבמרכז השכונה, להמשיך במחאתם נגד המחירים הגבוהים שהסניף גובה מקהל שבוי.

כזכור לכם, בשבוע שעבר, יצאה לדרך המחאה ברמת גן, שמצטרפת למחאות נוספות ברחבי הארץ כנגד הרשת ומחיריה.
גם הפעם חברו חברי מועצת העיר, שי בכור ואביהוא בן משה, למחאה ועל כך נתונה להם תודתנו.
לא מובן מאליו שחבר מועצה בישראל יקום ויעשה מעשה למען תושבי עירו במקום למען כסאו.

[pullquote align="left" textalign="right" width="30%"]
המחאה נגד הרשת העירונית "שופרסל שלי" יצאה לדרך היום ברמת גן
במסגרת המאבק ביוקר המחיה, יצאה היום לדרך, המחאה נגד רמות המחירים השערורייתיות של רשת "שופרסל שלי".
היום, התקיימה הפגנה ראשונה ומשמעותית של תושבי שכונת מרום נווה ברמת גן, בחזית חנות "שופרסל שלי" שבמרכז השכונה.
את ההפגנה ארגנו תושבי השכונה עצמם…
המשיכו לקרוא
[/pullquote]

ההפגנה הפעם היתה תחת הכותרת "תנו Like ב- Live למחאה נגד שופרסל (כבר לא) שלי", בה נקראו התושבים להצטלם ליד השלט שהכינו פעילי השכונה ומארגני ההפגנה, יניב לוי, יגאל שאלתיאל, שירלי עקיבא-טופול ואחרים.
למקום הגיע הפעם גם המנהל האזורי של שופרסל והוא נקלע לדיון עם תושבי המקום.

שימו לב שגם הפעם, למרות שזה היה יום שישי, רוב עגלות הסופר עמדו מיותמות מחוץ לחנות ללא שימוש.

המחאה מתחילה לעבוד ורק מעט קונים נכנסו בשעות ההפגנה לסניף למרות קריאותיהם ברמקול של חברי המועצה אליהם שלא להכנס לסניף.

התמונות לפניכם.

[qrcode]

The post המחאה נגד המחירים של "שופרסל שלי" ממשיכה appeared first on הבלוג של אודי בורג.

במסגרת המאבק ביוקר המחיה, יצאה היום לדרך, המחאה נגד רמות המחירים השערורייתיות של רשת "שופרסל שלי".
היום, התקיימה הפגנה ראשונה ומשמעותית של תושבי שכונת מרום נווה ברמת גן, בחזית חנות "שופרסל שלי" שבמרכז השכונה.
את ההפגנה ארגנו תושבי השכונה עצמם, בראשות יניב לוי, יגאל שאלתיאל, דרור פנחי, שירלי עקיבא טופול ועוד.
אליהם חברו אנשי הסיעות השונות בעיריית רמת גן, שי בכור, רועי ברזילי, אביהוא בן משה, אלי מוסרי ועוד.

זו הפעם הראשונה שמצליחה להתארגן בשכונה מחאה אמיתית, שבה משתתפים כמה מאות מתושבי השכונה.
לתושבים נמאס לשלם מחירים שערורייתיים בסניפים המקומיים של רשתות השיווק אשר בשכונה, שופרסל שלי ומגה בעיר, אשר מנצלים את מיקומם וגובים מחירים גבוהים בעשרות אחוזים מאשר בסניפיהם הגדולים המרוחקים יותר.

תושבי השכונה נשאו שלטים שהכינו בעצמם, מדבקות חולקו לעוברים והשבים והודבקו על בגדיהם וכן חולקו מנשרים לכל מי שנכנס לקנות בסופר למרות ההפגנה.
שי בכור ואביהוא בן משה קראו ברמקולים לתושבים להצטרף למחאה ולהמנע מהלכנס לקנות היום בשופרסל שלי.

אבל… כפי שיתן לראות בתמונות למטה, לא כל תושבי השכונה מיהרו להצטרף למחאה ורבים מהם המשיכו להכנס לסופר ולקנות כרגיל, וחבל.

בהמשך הגיע גם ראש העירייה ישראל זינגר אך הבלוג כבר לא היה במקום כדי לתעד

במהלך ההפגנה חתמו התושבים על עצומה נגד שופרסל ונאספו למעלה מ- 1000 חתימות של תושבי השכונה.

כולי תקווה שהפגנה זו היא רק ראשונה בשרשרת של פעולות מחאה על מנת לגרום לרשתות השיווק להבין שניתן להרוויח גם מבלי לעשוק את התושבים שהם למעשה לקוחות שבויים של הרשתות הנ"ל בגלל מיקומן בלב השכונה.

נכון, יקומו עכשיו חכמולוגים ויגידו: אף אחד לא מכריח אתכם לקנות שם, סעו לרמי לוי, לשופרסל דיל, לחצי חינם ולשמינית מחיר. מה שאותם חוכמולוגים שוכחים זה שנסיעה לרשת שיווק גדולה וזולה יותר, לוקחת זמן רב בדרכים, זמן עמידה בתורים ארוכים יותר באותן רשתות ואם נחשב את זה כלכלית הרווח אינו גדול כל כך.

אז, תודה לכל המארגנים, וכולי תקווה שזו רק ההתחלה.

[qrcode]

The post המחאה נגד הרשת העירונית "שופרסל שלי" יצאה לדרך היום ברמת גן appeared first on הבלוג של אודי בורג.