11 חודשים בדיוק (היום) עברו מאז אסון קריסת חניון הברזל ברמת החייל.
החניון קרס ב- 5/9/2016.
מה קרה מאז?

החניון, שבנייתו החלה בנובמבר 2014 והיה אמור להפתח לשימוש בתחילת 2017 קרס בספטמבר 2016.
החניון היה אמור לספק כ- 600 מקומות חנייה לאזור שהוא אחד מהעמוסים בגוש דן.
באזור כמות אדירה של עסקי הייטק ומרפאות רפואיות. (כנראה שיש קשר בין שני תחומי העיסוק).
כך נראה הליך הבנייה שצולם ברצף ממרפסת בניין "רשת" הסמוך:

כך נראה אזור החניון כפי שצילמתי, דקות לאחר הקריסה:

כך נראה אזור החניון כפי שצילמתי מגג סמוך דקות לאחר קריסת החניון:

עד היום, שנה וחודש לאחר הקריסה, עוד אין מסקנות מה גרם לה, מי טעה, במה טעו  אבל כל זה לא מנע את מתן האישור לחברה שבנתה את החניון שקרס, "דניה סיבוס", לבנות אותו מחדש בדיוק לפי אותה תכנית של החניון המקורי.

בואו נחשוב על זה שנייה.

אם בניית החניון המקורי החלה בנובמבר 2014, זה אומר שלפחות שנה לפני תכננו אותו. ז"א ב- 2013 אם לא ב- 2012.
היום אנחנו כמעט 5-6 שנים אחרי!
צרכי האזור השתנו והדרישה למקומות חנייה גדלה ביותר מכפליים.
ולמרות זאת, לא עושה רושם שמישהו עצר לחשוב אם החניון צריך להבנות מחדש במתכונותו הישנה או שאולי צריך חשיבה והתאמה לשנת 2019 בה, אולי, ייפתח החניון מחדש.
גם ב"גלובס" תהו בנושא זה והתשובה שקיבלו היא שמטרת העירייה לשמר את מספר מקומות החנייה שהוכתבו במכרז. תמוה, לא?

שנה וחודש אחרי, ומשטרת ישראל עדיין לא סיימה לחקור את האסון ואפילו מסקנות חלקיות לא פורסמו בהקשר למה קרה ומי אחראי והאם חברת דניה סיבוס פעלה ברשלנות. מתי יהיו תוצאות לחקירה?
כנראה שאף אחד, כולל המשטרה, לא יודע.
חלם והתנהלות כושלת, כבר אמרנו?
נמשיך לעקוב.

[qrcode]

The post חניון הברזל – 11 חודשים לקריסה appeared first on הבלוג של אודי בורג.

זה תלוי גם בכם, קוראים יקרים, ובשיתוף שתתנו למלחמה זו וכמובן בדיווחים שתשלחו כדי שאפרסם.

מדובר בנהגים הפראיים של חברות האוטובוסים, שחושבים שאם הם יושבים במרומי המפלצת הארוכה הזו הם יכולים לשים פס על כל רכב על הכביש ולהשתולל כאוות נפשם.

נתחיל עם חברת "קווים" שנהגיה מרשים לעצמם חופש פעולה מוחלט בניגוד לחוק.
אני רואה אותם משתוללים על בסיס יומי כמעט אבל הפעם הצלחתי גם לצלם.
המקרה שבתמונות כאן אירע ביום שני, ה- 18/7/2016, בשעה 18:21.
בזמן שהמתנתי בתור הארוך ברמזור הקצר שבפנייה שמאלה מרח' ז'בוטינסקי בבני ברק לרח' רבי עקיבא, נדחף האוטובוס שלפני בכוח לפנייה, המכונית שלפני עוד הצליחה לחמוק ולעבור אבל אותי הוא כמעט מעך.
למזלי עצרתי בזמן, תוך צפירות זועמות שלא הזיזו לנהג כלל.
הוא פשוט נתן גז ופנה שמאלה מנתיב שמיועד לנסיעה ישר.
מילאתי טופס פנייה באתר חברת "קווים" (עמוד פייסבוק אין להם) וממתין לתשובה תוך 15 ימי עבודה (נאיבי, אני יודע).

אינני פונה למשטרע שלנו כי זה חסר טעם. ניסיתי פעם, העברתי להם בעמוד הפייסבוק תיעוד מצולם על נהג "דן" שנדחף לנתיב לא פנוי ובתגובה הם אמרו שבלי שאגיע למסור עדות הם לא יוכלו לטפל.
כמובן שהם לא ישלמו לי על אובדן יום עבודה כדי להגיע אליהם.
פנייה לחברת "דן" נענתה שהם יטפלו בנהג. אשרי המאמין.

והנה התמונות לפניכם, בהן אתם יכולים לראות בברור את הנהג מאותת (כל הכבוד לו) כשהוא בנתיב המיועד לנסיעה ישר והוא כבר בזווית חיתוך לנתיב השמאלי ממש לפני הרמזור.

מה שעצוב בכל הסיפור זה שבפנייה זו מתבצעות עבודות של הרכבת הקלה. יש שם נוכחות משטרה קבועה, אך משום מה הם אפילו לא מנסים לעצור את הנהגים המשתוללים.

אתם יותר ממוזמנים לשתף.

[qrcode]

The post "קווים" – מתפרעים בכבישים appeared first on הבלוג של אודי בורג.

"היום אני מתנדבת בעמותת 'אור ירוק'. אני רואה אנשים שמחזיקים ביד טלפון או סיגריה בנהיגה, עוצרת לידם ואומרת: 'לא חבל? זה גם 3,000 שקל קנס, גם נקודות, אבל זה החיים שלכם!' העובדה שאני צריכה לעשות את זה מעידה על כך שאין בכלל הרתעה. אני חושבת שאם זה היה קורה לבן של ראש ממשלה, של מפכ"ל או של חבר כנסת, היו מיד דואגים לשים מצלמות מהירות בכביש, לשים עוד שוטרים, לחזק את בתי המשפט המקרטעים שלנו. אנשים נהרגים על בסיס יומיומי, והמשטרה מתעסקת בדוחות חניה באדום־לבן, או במישהו שעשה פרסה ליד הבית שלו במקום אסור. איפה אתם השוטרים? איפה אתם השופטים? כמה אפשר לתת אקמול? מתישהו צריך לתת את האנטיביוטיקה, ואת זה המדינה לא מבינה".

מקור: זהירות, אין שוטר לפניך – ידיעות אחרונות

לקרוא, להסכים ולהתפוצץ מכעס.
שהרי הכל נכון.
סעו בכבישים יום יום, עירוניים ובין עירוניים. מתי ראיתם משטרה בכביש בפעם האחרונה?
ואם כן, מה עשו השוטרים?
נכון!
נתנו דוחות למי שניסה להשתלב לתוך נתיב עמוס בפנייה ימינה שזז במהירות של 5 קמ"ש, כאילו זו עבירת התנועה הקשה ביותר שיכולה להיות.
כי אלו דוחות שמכניסים כסף ישר לקופת המדינה בלי להתעכב בבית משפט.
או לחלופין, איפה עוד תמצאו ניידת של משטרת התנועה?
שוב, ניחשתם, ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן, בשבת בצהריים, באזור חפירות הרכבת הקלה, עם אקדח לייזר לתפיסת מהירות!
בז'בוטינסיקי!!! היכן שגם בשבת, עם כביש ריק, לא ניתן לטוס בגלל הפיתולים של החפירות.

איפה לא תמצאו את המשטרה?
בכל כביש אדום בארץ.
או בכל כביש בו ניתן לטוס ולחתוך קווים לבנים כי הם ממילא מיותרים לחלוטין.

נכון, בהמון מקרים הגורם האנושי הוא הגורם לתאונות, אבל, ללא הרתעה, עם עונשים כבדים, הגורם האנושי לא ילמד.
מה לעשות, זו דרכנו, עד שלא חוטפים נבוט בראש לא לומדים.
אבל ברור גם שלא נלמד אם השוטרים ימשיכו לתת דוחות על איתות וכו'.

מה זה אומר "צמודי רוכב"?

"כל רוכב שומר על האופנוע שלו, זה הבייבי שלו, ולכן צריך לחלק לפחות בשלוש את מספר האופנועים שנמצאים בו זמנית".
ד"ר יעקב שיינין, לשעבר ראש הרשות לבטיחות בדרכים, מתפוצץ מצחוק כשאנחנו מספרים לו על זה: "מי קבע שאופנוע הוא 'צמוד רוכב'? מה זה, חוק טבע? האוטו שלי הוא אולי 'צמוד יעקב', אבל זה אופנוע של המשטרה. הקטע שם זה שיש לו את הצ'ופר שיש לו את האופנוע בלילה".
אז אכן, שוטרי משטרת התנועה מקבלים את האופנוע לכל אורך היממה, אלא שבירור מעמיק שערכנו מעלה, כי לפחות בשני מקרים, שוטרים שאינם שוטרי תנועה קיבלו אופנוע כזה. כצ'ופר.

שלא נתפוצץ? אופנוע ב- 200 אלף שקל הופך לרכב צמוד? עד מתי?

והשיא הוא מערכת המשפט! קראו את הציטוט הבא מהכתבה ותגידו לי איפה אנחנו חיים:

כשעלתה השאלה בכנסת על ה"פקק" בבתי המשפט, טען נציג בתי המשפט, כי "יש מצוקה גדולה מאוד בבתי המשפט".

באמצעות חוק חופש המידע קיבלנו נתונים לגבי מספר התיקים פר שופט בבתי הדין לתעבורה: לשופט במחוז תל־אביב יש 138 תיקים חדשים בחודש. בחיפה, שם העומס רב יותר, יש לשופט 364 תיקים בחודש.
אבל הסיבה לעומס בבתי המשפט, כך מתברר, היא לא רק מספר התיקים – אלא גם מספר ימי העבודה הנמוך של שופטים בשנה. לאחר דין ודברים עם הנהלת בתי המשפט, שבמהלכו שאלנו את השאלה הפשוטה כמה ימים שופט באמת שופט, קיבלנו את התשובה הבאה:
"לשופט יש 140 ימי עבודה בשנה", אמר לנו בכיר הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר. "בכל חמישה ימי עבודה יש יום אחד לכתיבה, יום אחד הוכחות – בדרך כלל שני תיקים – ושלושה ימי דוחות, שזה 95 אחוז מהתיקים. זו המסה הקריטית. זה אומר שיש בשנה 80 ימי דוחות (כלומר, 80 יום שבהם השופטים דנים בדוחות תנועה – א"ש)".

במילים אחרות, אתה מספר ששופט תעבורה מתפקד כשופט תעבורה כ־5.6 ימים בחודש. למה השופטים עובדים רק 80 ימים בשנה על דוחות אם יש עומס רב?
"מה הציפייה? שיתחילו לעבוד אחר הצהריים? אתה שואל למה לא שומעים דיונים 160 יום בשנה? כי מורידים ימי פגרה, ימי מועדי ישראל, שישי־שבת".

אני שואל, האם זה המקסימום שבתי המשפט יכולים?
"ברור שבתי המשפט יכולים להוריד את ימי הפגרות, לשמוע דיונים אחר הצהריים, יום עבודה יותר ארוך. השאלה אם זה מתקבל על הדעת. זה המצב מאז ומעולם".

80 ימי עבודה בשנה שמוקדשים לדיונים בדוחות תנועה???
איך אנחנו מעזים לחשוב ששופט יעבוד אחרי צהריים???
וזה המצב מאז ומעולם???

זוהי שערוריה שאין כדוגמתה!
האם השופטים מורמים מעם?
האם מערכת בתי המשפט חייה בעולם משלה?
האם אין אף גוף במדינה (זה שנקרא ממשלה) שיגרום לשינוי במצב?

אולי הגיע הזמן לפרק את המשטרה ואת מערכת בתי המשפט ולבנות אותה מחומר אנושי עם ערכים ולא מאנשים עם חומרניות יתר שאכפת להם רק מעצמם?

כמה עוד צריכים לההרג בכבישים (שזה הרבה יותר מכל חללי מערכות ישראל) כדי שמישהו בממשלה יעשה מעשה?

[qrcode]

The post זהירות, אין שוטר לפניך – ידיעות אחרונות appeared first on הבלוג של אודי בורג.

בשעה טובה חלפו עברו להן עשר שנים והגיע הזמן לחדש את רישיון הנהיגה.
אבל רגע, מה זה?
עוד חודש פג לו הרישיון הקודם ושום מכתב/דרישת תשלום לא הגיעה ממשרד התחבורה.
אצתי רצתי לי לאתר משרד התחבורה כדי לגלות שבגלל שעברתי את גיל 40 (מזמן) אני אמור לבצע בדיקת ראייה כדי לוודא אם אני זקוק למשקפיים או לא (זקוק, בטח שזקוק).

כתוב שם שהייתי אמור לקבל הודעה זו כ- 4 חודשים לפני מועד חידוש הרישיון.
אבל… בישראל עסקינן, ומי שאמור להעביר אלי את ההודעה הוא לא אחר מאשר השירות המהולל של דואר ישראל וכך לא קיבלתי כלום.
באתר משרד התחבורה מצוין היכן לבצע את בדיקות הראייה.
ולכן, מיהרתי לאופטומטריסט הקרוב לביתי, ביצעתי את בדיקת הראייה ואז התברר שבמחשב משרד התחבורה כבר אין יותר תמונה שלי (היתה, ברור שהיתה) ועלי לגשת להצטלם מחדש.
כמובן שלהצטלם זה כבר לא כל כך קרוב לבית, ובמקרה שלי נסעתי לחנות האופטיקה "איטל אופטיק" בקניון איילון.

בהגיעי, שמעתי את העובדת בחנות מתפלאת מדוע כל כך הרבה אנשים באים להצטלם לרישיון הנהיגה.
ואין לי אלא לתהות שמאגר התמונות פשוט נמחק ממחשבי משרד התחבורה.

יום לאחר הצילום, ולאחר ברור עם מוקד משרד התחבורה (*5678 למקרה שתהיתם, מפתיע ומשמח לגלות שעונים שם תוך 1-2 דקות!) ניגשתי לרישויומט בסניף סופר-פארם הקרוב אלי, ביצעתי תשלום וקיבלתי רשיון מנייר שעליו מצוינת כתובת מגורי… מלפני שנים.
מה שאומר שרישיון הפלסטיק יישלח לכתובת זו.

עכשיו תגידו, למה לא עידכנת כתובת?
אז זהו! שעידכנתי.
מיד בדקתי בתעודת הזהות וראיתי שכתובתי מעודכנת. מפליא.
הפעם שלחתי דוא"ל למשרד התחבורה שנענה מיד למחרת בבוקר (שוב, אני מוקסם מרמת השירות) ושם גילו לי שהכתובת למשלוח דואר שלי במשרד הפנים נשארה הכתובת הישנה.
מסתבר, שכשאתם ממלאים את טופס שינוי הכתובת עליכם לסמן שהינכם מעונינים לשנות גם את כתובת המגורים וגם את הכתובת למשלוח דואר, אחרת משרד הפנים משאיר את כתובתכם הישנה ככתובת למשלוח דואר.
היגיון של משרד הפנים…

מיד הרמתי טלפון למשרד הפנים (ושוב הפתעה! ענו תוך דקה פלוס!!! *3450) ואמרו שאני חייב להגיע פיזית לסניף בעיר מגורי כדי לתקן את הטעות, משמע למחוק את הכתובת למשלוח דואר. כמובן שיש להגיע עם טופס שהורדתם ומילאתם מראש לצורך כך.
מסתבר שיש דברים שגם בשנת 2016 לא ניתן לבצע בטלפון או דרך האינטרנט ולא ברור לי למה.
בכל מקרה, הגעתי בשעת צהריים למשרד הפנים ו… שוב הפתעה!
תוך שתי דקות!!! כולל זמן ההמתנה בתור כבר הייתי בחוץ לאחר תיקון הטעות.
עכשיו כל שנשאר הוא לגשת שוב לרישויומט, לשלם עוד אגרה קטנה של כפל רישיון ולקבל רישיון מנייר עם הכתובת החדשה שבעיקבותיו יגיע גם רישיון הפלסטיק.

מסקנה:

1. משרדי הממשלה המוזכרים כאן שיפרו את רמת השירות שלהם בצורה מדהימה. רק חבל שהם שכחו שיש לתזכר את האזרח על שינוי תהליכים, בדיקות וכו'.
2. שיניתם כתובת? ודאו היטב שלא שכחתם לשנות גם את הכתובת למשלוח דואר.

[qrcode]

The post חידוש רישיון נהיגה בישראל – מורה נבוכים appeared first on הבלוג של אודי בורג.

לעיריית בני ברק יש Startup חדש.
ולא… אינני מתכוון ל- BBC.

ה- Startup החדש והמדהים של עיריית בני ברק הוא "איך לייצר פקקי תנועה יש מאין".
המדובר הוא בצומת הרחובות יהודה הנשיא-בארי בחלקה המזרחי של בני ברק, ממש על גבול רמת-גן. צומת בו יש רחוב ראשי אחד, יהודה הנשיא, בו כמעט אין תנועה, בטח לא בשעות העומס בבוקר ולפנות ערב, ובניצב לו רחוב בארי והמשכו ממערב, רחוב הרב מוהליבר, שבהם יש תנועה רבה מאוד בשעות הבוקר, עת כולם יוצאים לעבודה ובערב בשעות החזרה מהעבודה.
מפת האזור המדובר לפניכם.

עד לפני כ-3 שבועות, הבהב בצומת זו רמזור צהוב במשך חודשים רבים והתנועה זרמה לה מכל הכיוונים, עם עומסים קטנטנים מפעם לפעם, פה ושם צפירה קלה לעורר את המתעכבים וזהו.
עוד לפני אותם חודשים לא היה שם רמזור בכלל, והתנועה זרמה לה גם אז.

לפני תחילת שנת הלימודים, ישבו מלומדי עיריית בני ברק וחשבו: "כיצד נגרום לפקק בצומת זו? שהרי לא ייתכן שלכל גוש דן יהיו פקקים ולנו רק ברבי עקיבא וחזון איש".
ישבו וחשבו והחליטו להפעיל את הרמזור.
הרמזור הופעל מספר ימים לפני תחילת שנת הלימודים ונדמה היה שהכל כשורה.
אולם מספר ימים לאחר תחילת שנת הלימודים התברר כי הפעלת הרמזור גרמה לפקקים אדירים ברחוב בארי, עד לשד' ירושלים ברמת גן (ולעיתים גם בשד' ירושלים), ובמוהליבר מנגד עד לרח' דוד פנקס.

השבוע, בעוברי שם בדרכי לעבודה, מכיוון רמת גן, נתקעתי בפקק של 12 דקות, כבר ברחוב האלוף שמחוני, כדי לעבור את הרמזור מבארי למוהליבר.
וכך הפך אזור פנימי בבני ברק, שלא שמעתם עליו עד היום, לפקק אחד גדול, כשכולם צופרים בו אחד לשני כדי לא להפסיד רמזור.

פניתי מספר פעמים למנהל אגף התשתיות בעיריית בני ברק, חנוך זיידמן, בנושא.
עלי לציין שהוא ענה מיידית לאימיילים שלי ואכן הוסיף בסופו של דבר מספר שניות לאור הירוק מכיווני בארי ומוהליבר אך ללא הועיל.
הפצרתי בו שיהפכו את הרמזורים לחכמים, בעלי רגשים בכביש, או שפשוט יחזירו את המצב לקדמותו, ללא הרמזור, אך ללא הועיל.
חנוך חזר וטען שהרמזור מציל את חייהם של אלפי ילדים העוברים בצומת זו… ושאין יותר מה לעשות.
המוזר הוא, שבשעות העומס לא תמצאו בצומת ילד לרפואה… שלא לדבר על אלפים…

אי לכך, החלטתי לצאת בפוסט זה ואני מפנה אותו גם למשרד התחבורה, לתחום התשתיות העירוניות, וקורא לכולכם להגיב כאן בתגובות לפוסט ולאשר שאתם תומכים בשינוי/ביטול הרמזור על מנת שכולנו נוכל לחזור ולעבור בצומת זו ללא עיכובים מיותרים כשם שהיה כך שנים רבות.

וכמובן, שעם הפקקים הגיעו גם הבדיחות בנושא, וקיבלתי בווטסאפ שתי בדיחות שרצות בבני ברק על הצומת הזו:

 ⁠⁠⁠ בהוראת רבני העיר שליטא מתבקשים תושבי שיכון ג' שלא לצאת מביתם שלוש שעות לפני זמן כניסת שבת. מחשש שייתקעו ברמזור ביהודה הנשיא ולא יגיעו ליעדם לפני כניסת השבת.

וגם:

צומת הרחובות בארי ־ יהודה הנשיא:
עם אנרגיות העצבים שמוציאים הנהגים כל בוקר אפשר להפעיל כור גרעיני !
אבל אני שמח.
העברתי את כל הסידורים שלי לשעת בוקר המבוזבזת הזאת.
אני מצמיד את הפגוש של רכבי לזה שלפניי ויוצא לסידורים.
ביום הראשון הספקתי לשלם בדואר את כל תשלומי הגנים.
ביום השני הסתפרתי.
בערב שבת הספקתי במכולת קנייה לשבת.
היום קפצתי לטבילה במקווה.
למחר אני מתכנן לנסות את הבית קפה החדש.
ועד עכשיו אף אחד לא שם לב שאת העשר מטר האלו הרכב שלי מתקדם ללא נהג !!
אין על בני ברק
——-״עיר שהיא עולם״——–

אז שיהיה לנו בהצלחה, אתם מוזמנים לשתף, להפיץ והעיקר, לאשר בתגובות את תמיכתכם בביטול/שינוי הרמזור הנ"ל.

שנה טובה לכולכם!

[qrcode]

The post ה- Startup של עיריית בני-ברק appeared first on הבלוג של אודי בורג.

די! נמאס!!!

הבלוג החליט לצאת למלחמה בפורעי החוק למיניהם בדרך שהוא מכיר, פרסום ברשת.
מהיום אתחיל לפרסם תמונות של עברייני תנועה על סוגיהם השונים ככל שייתפסו בעדשת סמרטפוני, ואשמח אם גם אתם, קוראי הבלוג, תשלחו לי תמונות של עבריינים שונים, בכבישים, על המדרכות, בחופי הים ועוד.
אני יודע שגם אור ירוק מנסים להלחם באמצעיהם הדלים בתופעה ומכיוון שהמדינה לא עושה כלום בנדון הגיע הזמן שאנו, האזרחים, נתחיל להלחם בתופעה.
כל תמונה שתכלול כמה שיותר פרטים כגון מספר רכב, תפיסה בביצוע העבירה, צילום נהג וכו' תתפרסם פה לאחר וידוא מינימלי שהפרטים אכן נכונים.

אתחיל באוטובוס של חברת "דן", שלנהגו לא היה זמן בבוקר להמתין בתור בפנייה ימינה מרחוב מבצע קדש בבני ברק ימינה לראול וולנברג, בתאריך 13/7 בשעה 8:30 בבוקר.

האוטובוס, מספר פנימי 7934 של דן, בקו 7 פשוט היה לחוץ מידי…
פנייה באותו יום לחברת "דן" דרך עמודם בפייסבוק עדיין לא נענתה.
גם פנייה למשטרה דרך עמודם בפייסבוק לא נענתה.

אמשיך באוטובוס של "אגד" באותה פנייה בדיוק ביום 16/7/2015 בשעה 8:53 בבוקר. הנהג, שומר מצוות, מבצע, בעז"ה, עבירת תנועה של כניסה לנתיב לא פנוי ועל ה… שלו כל יתר הנהגים. אמנם הוא היה מתחשב ולפחות אותת שהוא נדחף בצורה לא חוקית.

בתמונה הזו הוא ממש לפני שהוא נדחף

והנה הוא נדחף בין המכוניות

האוטובוס, שמספרו מושחר מפיח (בכוונה?), לא היה בשירות, מספרו לאחר פענוח, 86-712-01, וגם במקרה זה הגשתי לאגד תלונה בעמודם הרשמי בפייסבוק. עדיין לא נתקבלה תשובה.
גם במקרה של דן וגם במקרה של אגד, זו לא הפעם הראשונה. עד היום לא תעדתי.
מעכשיו מתחיל לתעד.

וזה לא מסתיים פה.
רוכבי הקטנועים שמקצרים רחובות שלמים על מדרכות ו/או באין כניסה,
רוכבי האופניים החשמליים שמרגישים על המדרכות כבשטח פרטי שלהם,
בעלי ה- 4X4 שחייבים להראות את שלהם על חופי הים…

המערב הפרוע הוא כאין ואפס לעומת מה שקורה בארצנו הקטנטונת.

שר אריק אינשטיין בשירו "יושב מול הנייר": "הוי ארצי מולדתי, את הולכת פייפן" ולא ידע כמה צדק…

אז איפה אתם? תתחילו לשלוח תמונות בעמוד "צרו קשר" ואפרסם.
אולי נצליח לשנות משהו.

עדכון 1.8.2015

תגובת חברת דן:

את תגובת חברת "אגד" תוכלו לקרוא פה בתגובות למטה.

[qrcode]

The post פורעי החוק appeared first on הבלוג של אודי בורג.

תקופה ארוכה שאני רואה את זה ומתעלם.
אומר לעצמי, מה כבר אפשר לעשות? למי אכפת ומי יטפל בזה? ואם אתלונן, זה יעזור?

הבוקר החלטתי שלא עוד! אחרי שראיתי זוג מבוגרים שלא מסוגלים לעבור במעבר הצר שנשאר להם על המדרכה החלטתי לעשות מעשה.
צילמתי את הרכב הנ"ל על מנת להמחיש כמה מקום הוא השאיר להולכי הרגל, לאמהות עם עגלות תינוק או לנכים בכסא גלגלים, על מנת ללכת בבטחה על המדרכה.
פניתי למספר הטלפון הרשום על המדבקה באחורי הרכב ולמרבה הפלא ענו לי ושאלו את כל הפרטים האפשריים.
כולי תקווה שנהג זה יטופל על ידי החברה בה הוא עובד.
אני יודע, בהמון אזורים מצוקת החנייה היא קשה מאוד וגם אני נתקל בה מעת לעת. אין לי בעייה עם רכבים שחונים על המדרכה בצורה כזו שמשאירה מקום להולכי הרגל לעבור בו.
יש לי בעייה עם נהג כמו הנהג הזה!!!
נתקלתם במקרה דומה? אל תגידו מה זה יעזור אם אתלונן. הציפו את המוקדים הטלפונים, העלו את התמונות לפייסבוק ובקשו מכולם לשתף. אני בטוח שגם אם באחוז קטן המוקדים אכן יטפלו בנהגים, ובאחוז קטן נוסף נצליח להביך את הנהגים ע"י פרסום תמונות רכביהם, נצליח להביא שינוי כלשהו.

אז… שתפו כדי שכולם יתחילו לצלם, לתעד וחשוב מכל, להתלונן.
צרפו קישורים לצילומים שלכם בתגובות לפוסט, כאן למטה.

[qrcode]

The post החזירו לנו את המדרכות! appeared first on הבלוג של אודי בורג.

סיפורנו מתמקד בשני צמתים קרובים מאוד אחת לשני. המרחק בינהם לא עולה על קילומטר, ובכל זאת מעדיפה המשטרה את הפתרון הקל שגם ימלא את קופתה ולעזאזל עם הנהגים העבריינים.
הצומת הראשון הוא צומת שכבר הצגנו כאן, ואחזור ואציג שוב, ראול וולנברג פינת מבצע קדש.
מה לעשות ומתכנני הכבישים באזור המרכז לא בדיוק מודדים את עומסי התנועה לפני שהם מבצעים "שינויים גאומטריים" (מילה חביבה בשלטי השיפוצים האינסופיים) וכך יצא שמי שמגיע לכיוון רמת החי"ל על גשר מבצע קדש ורוצה לפנות ימינה לראול וולנברג, צריך, בבקרים כתיקונם, להשתלב בנתיב שהוא עמוס כבר מצומת מבצע קדש-ששת הימים (אליו נגיע אוטוטו).

ראתה המשטרה כי טוב, והעמידה שוטר מיד לאחר הפנייה ימינה לוולנברג והוא פשוט עומד לו על המדרכה בצל העצים ורואה את כל מי שמנסה להשתלב לאחר תחילת נתיב הפנייה ימינה ועוצר אותו למתן דו"ח על השתלבות בנתיב לא פנוי.
לא חס וחלילה על אי איתות ימינה… שוב, על השתלבות לנתיב לא פנוי, שהיא כידוע לכם עבירה חמורה ומאוד מסוכנת.

אם תשימו לב טוב לתצלום, היו יכולים מתכנני האזור ליצור עוד נתיב פנייה ימינה ובכך להקל על העומס. ואני בטוח שגם חכמי המשטרה ראו בטח בשרטוטים שקיימת אפשרות כזו ובמקום לסייע לאזרח ולהפעיל לחץ משלהם על הרשויות לשינוי הקיים הם מעדיפים למלא את קופתם.

ומכאן נעבור לצומת בא עברייני התנועה הכבדים באמת פועלים ולמשטרה זה ממש לא מזיז. לא תראו שם שוטר גם עם זכוכית מגדלת של שען חרש.
אני מדבר על צומת מבצע קדש-ששת הימים.

בשעות הבוקר, גשר מבצע קדש (שהוא פארסה בפני עצמה) עמוס לעייפה.
אבל זה ממש לא מטריד את נהגי האוטובוסים של חברת "דן" ו"אגד" ואת נהגי המשאיות המגיעים מרחוב ששת הימים ורוצים לפנות שמאלה למבצע קדש.
שום דבר לא יעצור אותם!
לא מטריד אותם שהצומת מלא,
לא מטריד אותם שהרמזור כבר התחלף לאדום!
הם נכנסים לתוך הצומת באדום מלא ונעצרים בתוכו, העיקר שהם יחצו אותו בכל מחיר וממש… אבל ממש לא מטריד אותם שאף רכב מאף כיוון אחר לא יכול להתקדם כרגע לשום מקום באור הירוק שיש לו.
ולא, רבותי ואנשי המשטרה היקרים, זה לא חד פעמי, זה קורה יום יום, וליתר דיוק בוקר בוקר בין 8:00 ל-9:00 פלוס מינוס ובכל מחזור של הרמזור.
ואיפה המשטרה תשאלו?
היא נמצאת בצומת שאחרי ותופסת עבריינים "רציניים" שהשתלבו לנתיב לא פנוי…

כל הנכתב כאן הוא עדות ראייה שלי אישית, על בסיס יומיומי.

רב ניצב דנינו, זה המפנה עליו דיברת כשנכנסת לתפקידך? החלפת תפקידים לבכירי המשטרה כל שנתיים?
אתה ראית איזשהוא מקום עבודה בעולם שתוך שנתיים מנהל יכול להגיע להשגים כלשהם?
ואחר כך אתה מתפלא לאן נעלם אמון הציבור???
אולי תתחילו להשקיע פחות בלהידמות לשוטרי ניו יורק מבחינת המדים ותתחילו להדמות להם מכל הבחינות האחרות?
שכחת כנראה שתפקיד המשטרה הוא לתת ביטחון לאזרח, לסייע לו ולהגן עליו.

[qrcode]

The post משטרת ה"מפנה" של דנינו – או… משטרת קוּפת ישראל appeared first on הבלוג של אודי בורג.

בתאריך 17 בפברואר השנה בשעה 11:10 לערך הייתי מעורב בתאונת דרכים בצומת פולג. אישה נחמדה מאוד(באמת) שנכנסה לצומת באור אדום פגעה באוטו שלי.
אנשים נחמדים שהיו באיזור עזרו לי לצאת מהאוטו, דאגו להרגיע אותי, דאגו שאני אשתה ואשב להירגע.
אחד מהם שהיה מאחורי בכניסה לצומת הצליח להימנע מן הפגיעה, עצר ובא לראות מה מצבי.
הוא צעק על הגברת הנחמדה: "את אשמה את נסעת באור אדום".
ביקשתי ממנו שיתן לי את מספר הטלפון שלו למקרה הצורך אם אני אזדקק לו כעד לתאונה.
מכיוון שהייתה לי סחרחורת התיישבתי לנוח והעד נעלם.
כעת, הגברת מכחישה את אשמתה ואני איאלץ לעבור מסלול ייסורים ארוך כדי להוכיח את צדקתי.
אנא מכם הפיצו את הפוסט הזה בין כל מכריכם כדי שאוכל להגיע אל האדם החשוב הזה.
אנא זיכרו זה יכול לקרות לכל אחד מכם אל תהססו לשתף ואם אחד מכם הוא האיש אנא צור עמי קשר.

ואני אוסיף, עד יקר, אל לך לחשוש להגיע ולסייע. גלה אזרחות למופת וסייע לאזרח מהשורה בעת צרה.
דרור פרסם את הפוסט הזה בעמוד הפייסבוק שלו ועד היום הפוסט שותף כבר 25,000 פעמים, ועדיין העד לא נמצא ולא יצר קשר.
נכון, זו לא תאונה עם נפגעים חו"ח, ובכל זאת… למה לא לעזור אם אפשר?

ראיתם את התאונה? פנו אלי דרך עמוד "צרו קשר" למען שמירה על פרטיותכם או כתבו פה תגובה.

[qrcode]

The post מחפשים עד ראייה לתאונה, האם זה אתה??? כנס וקרא! appeared first on הבלוג של אודי בורג.

הדיעה הרווחת היא שרכב ליסינג הינו מותרות. מותרות המוענקות בעיקר לאנשי הייטק שנחשבים כמרוויחים טוב ומסודרים בחיים ולכן הליסינג נחשב כהטבה.
עכשיו, בואו נעבור רגע לסיפור שמפרסם היום יאיר לפיד בעמודו בפייסבוק ולאחר שתקראו אותו המשיכו כאן.

כותב יאיר על גב' כהן שהיא ובעלה מרוויחים כ- 20,000 ש"ח לחודש ויש להם דירה.
הלו… יאיר… הלכת רחוק מידי…
אני יכול להכיר לך אנשי הייטק רבים שמרוויחים את המשכורת הזו ואין בידם לא רק לקנות דירה, אלא אפילו לקנות מכונית מבלי לשבור חסכונות. למה? כי הם צריכים לקיים משפחה עם ילדים בעלויות מטורפות.

בשביל אותם אנשי הייטק הדרך היחידה להחזיק רכב נורמלי היא ליסינג, שעד לא מזמן גם היה במחיר יחסית שפוי.
אבל חבריך לשלטון החדש, יאיר, רוצים להמשיך ולכופף את אותו מעמד ביניים שמרוויח 20,000 (כן, גם אלו נקראים מעמד הביניים) ולהקשות עליו את החיים עוד יותר.
עכשיו יקומו כל המתחסדים ויגידו, מי אמר שאני צריך רכב בשווי 127,000 ש"ח?
מדוע לא תסתפק ברכב קטן וצנוע בתחום של עד 80,000 ש"ח? לא מספיק לך? חייב לנקר עיניים?

אז שתדעו לכם, שאני ועוד רבים כמוני היינו מוכנים להסתפק ברכבים זולים וקטנים יותר, אם אפשר היה להסתדר עם רכבים כאלה. מה לעשות ולרוב הרכבים הקטנים בקושי ניתן להכניס 4 אנשים (שזה פחות ממשפחה ממוצעת) בלי לדבר על ציוד, שלא לדבר על כך שרכבים קטנים נחשבים לבטוחים פחות.
ולגבי מחירי הרכב, זו שערוריה בפני עצמה. אנו משלמים פה מיסים בגובה של 80-90% על רכב חדש!!! ז"א כמעט כפול מערכו.
למה???
איפה השלטון החדש שיענה על זה? למה מחירי הרכב בארץ צריכים להיות מטורפים כאלה?
אם מחיר הרכב היה שפוי לא היינו סובלים מהמיסוי על הליסינג בצורה קיצונית כזו.
אם מחיר הרכב היה שפוי יכול להיות שיותר אנשים היו יכולים להרשות לעצמם לרכוש מכונית.
למה מעמד הביניים צריך לממן את ההקלות לטייקונים ע"י עוד ועוד מיסים?
בעולם מתוקן זה צריך היה להיות ההיפך.

מוזר, אנחנו על תספורת משלמים לספר שלנו, ומשום מה אנחנו משלמים גם על התספורות של הטייקונים ל"ספר" שלהם ובסוף לא נשאר לנו כלום והטייקון חי לו באושר ואושר.

אבל עוד משהו יאיר, האם 20K היא המשכורת הממוצעת במשק לזוג? מהיכן הבאת את המספר הזה? שהרי לפי הלמ"ס השכר הממוצע במשק עומד על כ- 9,500 ש"ח ורק אם שני בני הזוג ירוויחו שכר זהה הם יגיעו כמעט ל- 20K שלך. אבל במקרה הזה אני זורם איתך.

יאיר, לאורך כל מערכת הבחירות שאלת איפה הכסף. אני בטוח שגילית היכן הוא. אני גם בטוח שכל קודמיך לתפקיד ידעו היכן הוא רק לא רצו לגעת בנושאים רגישים כאלה או במי שמחזיק את הכסף.
בוא נראה אותך נכנס ללוע הארי ולוקח משם את הכסף ומביא אותו למעמד הביניים ולמעמדים הנמוכים ממנו בלי להודיע שכדי שיהיה טוב יותר צריך להיות רע יותר.
אנחנו לא קונים את זה יותר.
תעשה רע לאלה שלקחו ונהנו על חשבוננו עד היום.
תעשה טוב למי שמימן את החגיגות עד היום ונשאר מחוצה להן.
רק אל תמשיך באותה הדרך של קודמיך.
זו דרך ללא מוצא.

ומה צופן העתיד?
זוגתי טוענת שאני אדם ריאלי. אני נוטה להסכים, וכאדם ריאלי ולנוכח ניסיון העבר עושה רושם שמה שהיה הוא שיהיה.
כולי תקווה שבעוד שנה כשאקרא את הפוסט הזה אשמח לגלות שטעיתי.
ימים יגידו…. ובנתיים, חברים, נמשיך לשלם ביוקר…

[qrcode]

The post ליסינג, מעמד הביניים ומה צופן העתיד (או שר האוצר) appeared first on הבלוג של אודי בורג.