"בואו ניסע לראות את Coldplay  ב… אוסטרליה"  הציע הבן הצעיר בשנה שעברה…

איך השתנה?
ובכן, המבקר הוא מעריץ מושבע וחולה על המוזיקה של ELO הלא הם Electric Light Orchestra ויש לי אפילו את התקליטים שלהם בבית! תקליט, לא CD או MP3.
נו, אז מה? תגידו…
אז בסוף 2016 פרסם Jeff Lynne שהוא חוזר להופיע עם המופע של ELO משנות השמונים + שירים חדשים שהוא כתב, להופעה אחת שתתקיים באיצטדיון Wembley בלונדון בסוף יוני 2017.
המבקר לא חשב פעמיים, ולמען האמת גם לא פעם, או חצי פעם, ומיד רכשתי 4 כרטיסים להופעה שהתקיימה ב- 26/6/2017, כשעוד אין לנו מושג בכלל איך נגיע ומה נעשה שם.
להזכירכם, הרכישה נעשתה באוקטובר 2016 :), 9 חודשים לפני ההופעה ואת הכרטיסים רכשתי דרך TicketMaster.

באותו זמן בדיוק היה לי עוד שיגעון (והדבקתי בו את זוגתי, המתלבטת הנצחית) וזה לראות את André Rieu בהופעה בעיר הולדתו Maastricht.
איך הכרתי אותו בכלל? תוכלו לקרוא פה.
עיון קצר באתר שלו וגיליתי שמכירת הכרטיסים נפתחת בדיוק באותם ימים (אוקטובר 2016) להופעות בעיר הולדתו ביולי 2017. איזה פוּקס!
שוב, בלי לחשוב פעמיים רכשתי לזוגתי ולי כרטיסים לגוש המרכזי מול הבמה להופעה שהתקיימה ב 8/7/2017.
את הכרטיסים להופעתו רכשתי באתר שלו ישירות.

ועכשיו, כל שנשאר הוא להשלים את חלומו של בני הצעיר לראות את Coldplay ולמזלנו, בשיטוט באתרי הכרטיסים, נמצאה הופעה שלהם בפרנקפורט בתאריך 1/7/2017. את הכרטיסים להופעה שלהם רכשתי גם ב- TicketMaster אבל בשלוחה הגרמנית שלהם.

אז עכשיו כבר ברור לכם לאיזה מסע הופעות התכוונתי וכפי שאתם קוראים הוא נמשך כשבועיים וחצי כשלהופעה של Coldplay התאחדנו עם בָּנֵינוּ בפרנקפורט.

ועכשיו… מה יהיה המסלול, ומה נעשה בין לבין ואיך נתנייע לאורך המסלול המורכב הזה?
התחלתי לברר על רכב ומחירו יצא יקר מידי בגלל הרצון לקחת ולהחזיר במדינות שונות.
אז מה עושים?

טיול רכבות ברחבי אירופה!

ישבתי והתחלתי לחקור את נושא הרכבות שהסתבר כפשוט ונוח להפליא. מה שלא מובן אצלנו הוא ברור מאליו באירופה.
רכבות, תאמינו או לא, מגיעות ממקום למקום במהירויות שיא ובדיוק של שעון שוויצרי.
חשוב מאוד מאוד להזמין את הרכבות מוקדם ככל האפשר כי המקומות אוזלים במהירות ברגע שנפתחת המכירה.
בכל אתר של חברת רכבות (שאפרט בהמשך) מתפרסם מועד תחילת המכירה לכל תאריך. שימו לב והקפידו.
טיסות לזוגתי ולי הוזמנו ללונדון ובחזרה מאמסטרדם, כי הקונצרט במאסטריכט היה האחרון בסיבוב. הטיסות היו באלעל, מכיוון שהם נתנו את המחיר הכי משתלם.
לצערי… המטוסים שלהם בטיסות אלה הם במצב תחזוקתי רעוע. השירות של הצוות מדהים, אבל התחושה היא של טיסה בעגלות עם סוסים רתומים בפרונט, מושבים ספק מחזיקים את עצמם, על מסכים עובדים או איכותיים אין מה לדבר.

ולפיכך ישבנו ובנינו את המסלול הבא, ובואו נצא לדרך.

אז..

5 לילות בלונדון (כמה ימים שאקציב לא יספיקו לעיר הנפלאה הזו).
הגענו ללונדון יום לפני המופע לו חיכינו זמן רב.
שהינו במלון Hotel ibis London Blackfriars, במרחק של כ – 15 דקות הליכה מהמרכז (מוטיב ההליכה הוא מרכזי אצלנו בחו"ל). מלון עם חדרים קטנים ומקלחת שנראית כאילו נכנסים לתא שיגור של חללית. המלון הוזמן מאתר agoda.com עם אפשרות ביטול.
חרשנו את העיר רגלית לאורכה ולרוחבה ותמיד עם טעם של עוד. זכינו למזג אוויר נפלא ללא גשם לונדוני אבל גם בלי יותר מידי שמש.

ואז הגענו להופעה המדהימה של Jeff Lynne ו – ELO.
מה אגיד לכם… חזרתי אחורה בזמן לשנות ה- 80! ג'ף לין מופיע ונשמע בדיוק כמו אז.
הקול שלו לא השתנה וכל תו נשמע בדיוק במקום כמו במקור מפעם.

ולטעימת וידאו קטנה מהמופע:

ועוד דגימה:

בשנה שעברה זו היתה הופעה חד פעמית. השנה הוא כבר בסיבוב הופעות מלא ואם אתם נמנים על הז'אנר עשו לעצמכם טובה ואל תפספסו.
בסיום ההופעה, בדרך לתחנת הרכבת התחתית, הסדרנים והקהל נותנים "הופעה" משלהם. מגניב.
הפעם צילמתי:

מלונדון המשכנו ברכבת לשטרסבורג, בה לא היינו אף פעם והיא השתלבה לנו נפלא בדרך לפרנקפורט.

את הכרטיסים לרכבת הזו רכשתי באתר הזה והנסיעה היתה ב- TGV שנקראת גם Eurostar שזו חוויה מדהימה.
הנסיעה עברה מתחת לתעלה, כשעל המסכים ברכבת רואים את העומק אליו יורדים וכן את המהירות, שבמקרה שלנו היתה צנועה, רק 297 קמ"ש. כמעט כמו רכבת ישראל.
בפאריס נדרשנו להחליף רכבות, החלפה שדרשה הליכה של כ- 800 מטר עם המזוודות בין התחנות השונות בגשם מטפטף ועם שילוט בצרפתית שלא בדיוק עוזר למי שלא דובר את השפה.
אבל אל דאגה, לא פספסנו את הרכבת והגענו קצת עייפים אך מרוצים.
בילינו 3 לילות (וגם ימים כמובן) בשטרסבורג המהממת.
שהינו במלון מדהים במרכז העיר, Hotel Maison Rouge, שהוזמן ב- Booking.com. בקשו מראש את החדרים בקומות העליונות, יש מרפסת קטנה חמודה. מלון בוטיק בסטייל.
הצרפתים שם כמעט ולא מדברים אנגלית ורק במסעדות בודדות נמצאו תפריטים באנגלית, אבל… הם מאוד משתדלים לעזור ולנסות לתרגם לאנגלית (מי שמגמגם אותה כמובן) וכמובן שכשמגיע רגע התשלום הם עוברים לאנגלית די טובה.

משטרסבורג המשכנו ברכבת לפרנקפורט ל- 3 לילות כולל ה-הופעה של Coldplay.
גם את הכרטיסים לרכבת הזו רכשתי כאן.
שהינו במלון Hotel Alexander am Zoo, מלון מצוין, בפאתי מרכז העיר :), ז"א כרבע שעה עד 20 דקות הליכה מהמרכז ורחוק הרבה יותר מתחנת הרכבת, אליו נסענו ברכבת תחתית מתחנת הרכבת של פרנקפורט. המלון הזה הוזמן דרך agoda.com משיקולי מחיר.

כפי שכבר כתבתי, פה נפגשנו עם ילדינו, טיילנו בעיר ביחד, אכלנו טוב ושתינו בירות עוד יותר טוב והעברנו את הזמן בכיף עד למופע.
ולהלן דגימות מהעיר, נופיה ומאכליה 🙂

ואז הגיע יום ההופעה ואיתו… גשם שלא מפסיק לשנייה. מהבוקר עד לאחר ההופעה. ממש בלי הפסקה.
מה עושים? באתר ההופעה ועל הכרטיסים היה כתוב שלא יינתן להכניס כלום לאיצטדיון שהוא יותר מארנקון קטן לאישה (והגברים? מה איתם?)
מחליטים לא לקחת סיכון ולקחת רק מטרייה אחת ולהצטופף תחתיה, מקסימום נזרוק אותה בכניסה אם לא נוכל להִכנס איתה.
הדרך מתחנת הרכבת לאיצטדיון עוברת בדרך בוצית לאורך כ- 10-15 דקות, כשאלפי אנשים הולכים בה ונרטבים…
הגענו לכניסה ומסתבר שכל האזהרות על אי הכנסת פריטים לא בדיוק תפסו, אנשים עם תיקים ומטריות כן נכנסו בלי שום בעייה…
אבל הכל היה שווה כדי לצפות במופע אור-קולי מדהים של Coldplay. הופעה פשוט מצוינת.

ולקטע קצר מההופעה שלא צולם על ידי מהסיבה הפשוטה שהמיקרופון של הטלפון שלי לא שרד את עוצמת הקול בהופעה ועבר להשמיע צריחות לא ברורות.

למחרת בבוקר נפרדנו מהילדים שהתחילו טיול בן שבועיים משלהם באירופה והמשכנו ברכבת לאמסטרדם ל- 4 לילות בעיר המדהימה הזו.
את הכרטיסים לרכבת קנינו באתר הרכבות של גרמניה. מראש, בטח שמראש. חודשים מראש.

העברנו 4 (פלוס קצת) ימים (וגם לילות) בעיר היפייפיה הזו, עם ביקורים באתרים שונים, מסעדות טובות, צ'יפס כמובן ובכלל אחלה אווירה. לצערי, בגלל מחשבה מוטעית שלנו ויתרנו על ביקור במדאם טוסו, אתם אל תוותרו.
שהינו במלון WestCord City Centre Hotel, במרכז העניינים, 6-7 דקות הליכה מתחנת הרכבת. חדרים קטנטנים ופונקציונליים, צוות אדיב וארוחת בוקר טובה.את המלון הזמנתי מ- Booking.com עם אפשרות ביטול כמובן. לכו תדעו מה יהיה… 
ולקצת תמונות מהעיר.

ואז, לאחר 4 לילות באמסטרדם, לקחנו את הרכבת משם למאסטריכט, את הכרטיסים קנינו במקום, בתחנה, הלוך-חזור לפי התאריכים המתוכננים שלנו והגענו ל – 2 לילות במאסטריכט היפהפיה.
שהינו במלון Amrâth Grand Hotel de l'Empereur שהוזמן כחלק מחבילת הכרטיסים להופעה באתר של אנדרה ריו. מלון מצוין, חדרים מרווחים וממוקם כ- 2 דקות הליכה (איטית) מתחנת הרכבת. ולא, לא שומעים את הרכבות שם.
עיר קטנה וממש יפה, נמצאת בה חנות הספרים הגדולה בעולם שממוקמת בתוך כנסייה. מחזה מרהיב.
כמובן שיש לה טירה משלה, וכיכר מרכזית יפה בה עורך André Rieu את הקונצרטים שלו כל יולי.
אז… כמיטב המסורת (שלנו), חרשנו את העיירה רגלית, אכלנו טוב, כולל ארוחה במסעדה איטלקית אוטנטית, Toscanella Apuana, בה כל הצוות צועק באיטלקית מאחד לשני, התור לשבת ארוך, ולא בטוח שבדיקה של משרד הבריאות הישראלי היתה מאשרת את המטבח שלהם, אבל היתה ארוחה פשוט מעולה!

ואז… הגיע המנה העיקרית. הקונצרט המיוחל לו חיכינו כמעט שנה שלמה.
מה אגיד לכם, יגידו מה שיגידו על אנדרה ריו, אבל דבר אחד אי אפשר לקחת ממנו וזה את הדרך בה הוא מַנגיש מוזיקה קלאסית להמונים. איכותי ומקצועי.
קונצרט בן 3 שעות של התרגשות והנאה צרופה. והאווירה שם בכיכר עם הטירה בצד אחד והבתים המוארים מסביב… תענוג!
זוגתי המתלבטת ואני התמוגגנו.
מומלץ בחום רב! בהזמנה של שנה מראש, כמובן 🙂

וקצת וידאו מאותו קונצרט, לא צולם על ידִי מהסיבה שהוזכרה למעלה 🙂

https://www.youtube.com/watch?v=-onqZniOlpE

מְלֵאֵי אנדרנלין חזרנו בשעה מאוחרת למלון כדי להשכים קום למחרת, לקחת ארוחת בוקר ארוזה מהמלון ולקחת את הרכבת חזרה לסכיפהול ו… הביתה.

להתראות בסיבוב ההופעות הבא.

[qrcode]

The post סיבוב הופעות באירופה appeared first on הבלוג של אודי בורג.

אפתח בגילוי נאות: המבקר משוחד אבל מאוד ביקורתי. 

בשנה שעברה, המבקר וזוגתו החליטו שהגיע הזמן להנות מקונצרט חי של אנדרה ריו והיעד הנבחר לשם כך היה בעיר הולדתו מאסטריכט בהולנד כשסדרת הקונצרטים נערכת בכיכר העיר המרכזית.
מה יש להגיד, הפקה מדהימה, מקצועית, מגוונת, משעשעת והאווירה… אוי האווירה… עם הטירה מימין והבתים המוארים מסביב לכיכר… אין דברים כאלה.

לכן, כשפורסם שאנדרה יגיע לישראל, שמחתי מאוד, אבל הייתי גם סקפטי, כי לא האמנתי שהפקה כזו ענקית תגיע לפה כפי שהיא מגיע לכל מקום אחר בעולם.
אחרי הכל, פעם ראשונה בישראל אחרי 30 שנות הופעה בעולם כולו.

אבל… כל חששותי התבדו בקונצרט אתמול.
ואני מתעקש לקרוא לו קונצרט כי זה מה שזה היה, קונצרט של מוזיקה, צבעים, קולות, הומור, אווירה ושמחת חיים.
אנדרה הביא לישראל את המופע ממאסטריכט בשלמותו. וכאן המקום לציין, שבכל חודש יולי, אנדרה מתחיל סיבוב הופעות חדש עם תוכן חדש, אורחים חדשים וישנים, ועם המופע הזה הוא מסתובב שנה בעולם.
מכיוון שמאסטריכט היא עיר הולדתו, שם מתחיל כל סיבוב הופעות בסדרת קונצרטים בכיכר העיר.

חלק אחד מהמופע במאסטריכט (Maastricht) לא הגיע לישראל וזו הופעת האורח המיותרת להחריד של דיוויד הסלהוף.

כפי שאמרתי, אני מאוד ביקורתי! יעידו בני משפחתי וחבריי.
אבל מסתבר שהסטנדרטים של אנדרה גבוהים ביותר וכל פרט נראה פה כפי שנראה שם.
אפילו הפרחים על הבמה הגיעו איתם.
וגם טבּח פרטי

המופע היה לא פחות ממדהים!
הפקה מקצועית ברמות שלא נראו פה. סאונד מצוין. תאורה שמותאמת למוזיקה.
ואפילו… האווירה היה חולי"ת.
מופע אור-קולי וחווית חושים מדהימה.
לא האמנתי שהיכל מנורה-מבטחים (יד אליהו) יכול להראות כל כך טוב.

כמובן, שיש מבקרי עיתונות צרי עין, שהבנתם במוזיקה מצומצמת ביותר, אם בכלל, שחייבים לחפש דופי בכל דבר.
למשל עמית סלונים בוואלה, שניסה להשוות את איכות הביצועים לאיכות של קונצרט קלאסי שמרני של התזמורת הפילהרמונית.
או לנגן על סקסיזם בגלל התלבושות של נשות התזמורת.
עמית, ההתנשאות וחוסר ההבנה לא במקום.
אלו התלבושות של נגנות התזמורת שלו. הן לא מתלבשות כמו פינגווינים בקונצרט מסורתי.

זה מה שעושה את זה מיוחד ומרגש כל כך.
זה מה שגורם להנגשת המוזיקה הקלאסית לקהל שהוא מעבר לקהל קונצרטים רגיל.
ועל זה צריך להודות לאנדרה על פועלו לאורך השנים.

גם חגי חיטרון, קפוץ התחת כדבריו, ב"הארץ" היה חייב לציין שמהמוזיקה הוא לא התלהב. נו… מה לעשות, כל אחד וטעמו הוא. אם זו לא מוזיקה לטעמך מדוע הלכת לסקר את הקונצרט מלכתחילה?

YNET ומעריב נתנו סיקור מקצועי בהתייחס לסוג המופע ותוכנו.

דרך אגב, כל נגני חמת החלילים הם… ישראלים שקובצו על ידי André Rieu למופעים שלו בישראל מכל קצוות הארץ!

המתופפים בבולרו של ראוול הם אבא ושלושת בניו. מדהימים.

לסיכום, אם תצליחו להשיג כרטיסים ל- 3 המופעים הנותרים, עופו על זה.
ואם לא, חכו לשנה הבאה או טוסו לאחת מערי אירופה בהם הוא מופיע עם עדיפות לוינה וכמובן לעיר הולדתו… מאסטריכט.

או… צפו בוידאו ערוך שצילמתי בזמן הקונצרט

[qrcode]

The post אנדרה ריו – André Rieu – ביקורת קונצרט appeared first on הבלוג של אודי בורג.

סיימתי בשעה טובה לקרוא את "וכשאפתח את הדלת" של בועז כהן.

מודה, תרמתי מראש לפרויקט באתר HeadStart וחיכיתי בסבלנות לקבל, באופן אישי מבועז, את הספר והתקליט של "תמוז" בהדפסה חדשה.
וכגודל הציפיה כך היתה גם ההנאה…
תענוג!
קראתי לאט כדי שלא ייגמר ונהניתי מכל סיפור שסופר שם.
בועז עשה עבודה יסודית באיסוף ההיסטוריה של תמוז ושל המאורעות במדינה מסביב לתמוז.
הקריאה העלתה בי זכרונות משנות השבעים, בהן הייתי נער בחטיבה לקראת התיכון, בתל אביב.
כל המקומות המוזכרים בתל אביב היו פינות שהכרתי.
הסיפורים העלו חיוך ורצון לחזור לאותה תקופה מדהימה.
בבית כבר היה ברשותי את התקליט של תמוז בהדפסה משנות השבעים שרכשתי כנער.
במקביל לקריאה שמעתי שוב את התקליט החדש מספר פעמים ואכן, חייב להסכים, שהוא הקדים את זמנו באותה תקופה ונשמע מעולה גם כיום.
לא אגלה תכנים ולא אצטט קטעים מהספר כדי שלא אקלקל לכם את ההנאה
אבל כן אגיד לכם: רוצו לקנות אותו אם גם אתם חייתם את המוזיקה של התקופה ותמוז עשתה לכם את זה.

אזכיר רק סוגיה אחת מהספר
בתחרות איזה ביצוע של אהבה שקטה מוצלח יותר…
של "תמוז" עם שלום חנוך?

או של אריאל זילבר ולהקת ברוש?

אני אישית אוהב יותר את הביצוע של אריאל שהגיע לאחר פירוק הלהקה

[qrcode]

The post וכשאפתח את הדלת – ביקורת המבקר :) appeared first on הבלוג של אודי בורג.

נתחיל במקור כמובן של ה- Monkees

https://www.youtube.com/watch?v=XfuBREMXxts

ניל דיאמונד הקליט גם הוא גרסה לשיר כמובן

ועוד שתי גירסאות שלו ברצף לשיר

Coldplay טמנו ידם בשיר זה גם כן בהופעה במלבורן, אוסטרליה ב- 2009

Smash Mouth עשו גרסה משלהם לסרט Shrek

וגם צוות המחזמר Shrek יצאו בגרסה משלהם

עוד גרסה חביבה היא של צמד בשם Mike Masse and Jeff Hall

וגם הרכב שנקרא EMF יצר גירסה לשיר

ולקינוח, ביצוע רגאיי…

https://www.youtube.com/watch?v=n7CbwNL9noI

מכירים ביצועים נוספים מעניינים?
הוסיפו קישור בתגובות.

[qrcode]

The post אני מאמין appeared first on הבלוג של אודי בורג.

כולכם מכירים את סר אנתוני הופקינס כשחקן עטור תהילה שהתחיל את דרכו בתאטרון, עבר לקולנוע, שיחק בסרטים רבים, גרף פרסי אוסקר ולבסוף עבר גם לביים סרטים.

אבל, האם ידעתם, שבגיל 19, הוא כתב והלחין יצירת ואלס בשם And the waltz goes on?
מסתבר שבגיל צעיר הוא רצה להיות יוצר קלאסי, אבל הרצון הפך לתחביב בלבד והוא כתב למגירה בעיקר.
בשנת 2011 בערך אשתו (והגרסאות כאן לא אחידות, בגרסה אחרת כתוב שהוא שלח) שלחה את היצירה לכנר והמנצח ההולנדי אנדרי רייאה.
אותו אנדרי סיפר שהוא מקבל כל שבוע כל כך הרבה ואלסים מכותבים שונים והוא עדיין לא מצא את היוהאן שטראוס הבא ולכן לא התייחס מיד לואלס של הופקינס.

אולם, כשממשרדו של אנדרי בניו יורק התקשרו וסיפרו לו של מי הואלס הוא שמע אותו והחליט לנגן אותו באולפן שלו עם תזמורתו.
הואלס הרשים אותו כל כך שהוא שלח את ההקלטה להופקינס שמצידו הגיע אל אנדרי לאולפנו במאסטריכט בהולנד לשמוע את זה חי עם התזמורת.
היצירה נחשפה לעולם בפעם הראשונה ב- 2011, אם אינני טועה, באולם מפואר בוינה, אוסטריה.
היצירה נכנסה לתקליט הנושא את אותו שם של היצירה של אנדרי רייאה והוא ניתן לרכישה אפילו בארץ.

אתמול גיליתי את הסיפור והיצירה הזו במקרה באחד מערוצי הטלוויזיה ב- Kodi  שלי וממש נהניתי להקשיב ולראות.

ראיון עם אנתוני הופקינס על הואלס שכתב.

ועכשיו אתם מוזמנים להנות מהואלס

[qrcode]

The post אנתוני הופקינס כמלחין, הידעתם? appeared first on הבלוג של אודי בורג.

מוֹרֶשֶׁת

לפי מילון אבן שושן:

^ב (נ') [נוסח אחר של מוֹרָשָׁה; במקרא רק בסמיכות] מוֹרָשָׁה, נַחֲלָה: "דּוֹר אַחַר דּוֹר הָיָה לָנוּ לְמוֹרֶשֶׁת" (רס"ג, האגרון, מהד' אלוני 157). זִקָּה חֲזָקָה אֶל הַמּוֹרֶשֶׁת הַיְּהוּדִית.

ומכאן:

מוּרָשׁ –
^ח (ת') [מן א. ירש] שֶׁעָבַר בִּירֻשָּׁה, שֶׁעָבַר מֵאָבוֹת לְבָנִים אוֹ מִדּוֹר לְדוֹר: תְּכוּנוֹת מוּרָשׁוֹת.

[מוּרֶשֶׁת, מוּרָשִׁים, מוּרָשׁוֹת]

וגם:

מוֹרֶשֶׁת קְרָב
^ח הָעֲרָכִים הַהִיסְטוֹרִיִּים, הַצְּבָאִיִּים וְהַמּוּסָרִיִּים שֶׁל צָבָא אוֹ שֶׁל יְחִידָה שֶׁלְּאוֹרָם מִתְחַנְּכִים הַמְּפַקְּדִים וְהַחַיָּלִים.

אז ככה, לפי הפירושים לעיל למונח מורשת…
לבן גוריון היתה מורשת, אין ספק, כבר בגיל 14 ייסד אגודה ציונית שהאמינה בעלייה לארץ ישראל. ומשם כל חייו פעל למען המדינה.

ללוי אשכול, היתה מורשת.

גם לגולדה מאיר היתה מורשת.

אפילו למנחם בגין היתה מורשת.

כל אלה היו אנשי פעלים ומעשים. הם פעלו ועשו למען המדינה ולמען העם ודבקו במטרתם והדביקו אחרים במעשיהם, או אם תרצו, הנחילו להם את מורשתם.

ולעומת זאת, איזו מורשת ישאירו אחריהם מנהיגינו הנוכחיים?

ניקח לדוגמא את יאיר לפיד:

שימו לב לניסוח "היום אנחנו משנים".
יאיר, הנחתם אבן פינה עם קצת טיט או טיח, וכבר במקום מונופול יש תחרות בריאה? איפה הנמל בדיוק?
או לדוגמא פוסט אחר שלו מדצמבר 2013:

מאז שהוא כתב אותו מה קרה בדיוק? מה רמת מחירי הגבינה הלבנה?

או משהו שלו מנובמבר 2013:

ומה קרה מאז בדיוק?
עושה רושם ששר האוצר שלנו חי במדינת הפייסבוק וככל שהוא ימשיך לפרסם פוסטים ולא לעשות כלום או כמעט לא לעשות כלום, המציאות תשתנה. אז כנראה שבפייסבוק היא אכן משתנה ושם אנחנו מרוויחים יותר, ומצליחים לקנות דירה אבל מה לעשות? לא כולנו חיים בפייסבוק, או ב- Second Life.

ומורשתו של נתניהו? נכון, אפשר לרשום לזכותו את מבצע אנטבה, וכנראה גם עמידה ביעדים של רהיטי מארס (אני מקצין בכוונה), ומעבר לזה?
ביולי 2013 הוא פרסם את הפוסט המבריק הזה:

ומה קרה מאז? מי ממשיך להחזיק אותנו בביצים אם לא הועדים הגדולים?
מי ממשיך להשבית נמלים, שדות תעופה וכו'?

או לדוגמא הפוסט הבא של גלעד ארדן ומהפכת הדואר.
שמתם לב מה חסר שם בכל התוכנית המהפכנית והמדהימה הזו?
קראו, ואם לא תגלו עד לסוף הקריאה תמצאו את התשובה שלי לאחר הפוסט

אז אם הגעתם עד לפה ולא גיליתם מה חסר בתוכנית, אגלה לכם.
מה שחסר פה הוא התחייבות לתאריך ביצוע התוכנית! פשוט, לא?

לסיכום, הפואנטה בפוסט הזה היא להראות לכם שמה שחשוב למנהיגינו כיום זה איך הם נראים ונקראים בתקשורת. הם נשפטים על דבריהם ולא על מעשיהם. עצוב.
אלו מנהיגים שלא ניתן להעמיד באותה שורה עם בן גוריון, לוי אשכול ויתר מקימי המדינה שעסקו בעשייה ולא בדיברור עצמם.
ומכאן, זה מושלך הלאה כלפי מטה.
אם מנהיגינו עסוקים בעיקר בדברת מה מונע גם מיתר הציבור לקחת "דוגמא" מהמנהיגים ולעסוק בעיקר בדיבור?
אמר נשיא המדינה רובי ריבלין שהחברה שלנו חולה והתייחס לקיטוב ולאלימות, אבל גם דברת היא מחלה של החברה שלנו, לא פחות מהקיטוב והאלימות.
אז איזו מורשת מורישים לנו מנהיגינו בדבררם את עצמם ללא קץ??
מורשת הפייסבוק???

[qrcode]

The post מוֹרֶשֶׁת appeared first on הבלוג של אודי בורג.

באוקטובר 2012 העליתי פוסט בנושא השערורייתי של העמלה שגובים בתי הקולנוע על הזמנת כרטיסים לסרט דרך אתריהם באינטרנט.
פניתי לכל הרשתות הגדולות בנושא והן סיפקו לי תשובות שונות ומשונות, החל מזה שחברה חיצונית מבצעת עבורם את הגבייה, שיש להם מערכות מחשוב לתחזק ועוד ועוד תשובות מתחמקות.

באוקטובר 2013 העלו חברי הכנסת מיקי רוזנטל, אבישי ברוורמן, איתן כבל, גילה גמליאל, אילן גילאון ופנינה תמנו-שטה, הצעה להוספת סעיף לתיקון חוק הגנת הצרכן שאומרת שאסוק לגבות עמלות על רכישה באינטרנט מכל סוג שהוא. תוכלו לקרוא פה את המסמך הארוך והמפורט בנושא.

[pullquote align="left" textalign="right" width="30%"]
עמלת כרטיסי הקולנוע באינטרנט – הכרח? או שאפשר לשנות?
האם חשבתם פעם מדוע קיימת עמלה על רכישת כרטיסי קולנוע באינטרנט?
או שגם אתם מאלה שרואים, נאנחים ומשלמים?
מדוע בעצם אנחנו שותקים לנוכח העמלה הזו שנעה בטווח של 3.90-4.50 שקלים לכרטיס?
הרי אם תחשבו על זה, אין לעמלה זו שום סיבה נראית לעין…
המשיכו לקרוא
[/pullquote]
באפריל 2014 ההצעה עברה אישור בכנסת ופורסמה לציבור.
עד כאן הכל מצוין, לא?

אז זהו, שלא!
מה עשו בתי הקולנוע? (בניגוד לתאטראות ומרומות אחרים שקיבלו את התיקון כלשונו)
בלי לחכות שתיבש הדיו על אישור התיקון לחוק העלו בתי הקולנוע באופן מיידי את מחיר כרטיסי הקולנוע שנרכשים דרך האינטרנט ב-4 שקלים (שהיו העמלה לרכישה) והציבו את מחיר הכרטיס על 42 ש"ח, כאשר המחיר בקופה נשאר 38 ש"ח.

זוהי חוצפה ממדרגה ראשונה ובעקבותיה יצא מיקי רוזנטל בקריאה מעל גבי עמודו בפייסבוק להחרים את בתי הקולנוע לחלוטין עד שיחזרו בהם מהחלטתם לעשוק אותנו בכל דרך.

הבלוג קורא לכם להצטרף לחרם על בתי הקולנוע ולסייע במאבק ע"י גיוס כל חבריכם לנושא.
לא הולכים יותר לקולנוע עד שבתי הקולנוע לא יורידו את תוספת המחיר באופן מיידי.
כפי שתוכלו לקרוא יש כאלה המאשימים את מיקי רוזנטל במצב שנוצר, אבל תמיד יהיו ספיחים כאלה לצערי.
אז קדימה, לעבודה!!!
פרסמו פוסט זה וקראו לכל חבריכם לא ללכת לבתי הקולנוע עד שהם ייכנעו ויורידו את המחירים.

חג חירות (מחירים) שמח!

[qrcode]

The post חוצפת בתי הקולנוע appeared first on הבלוג של אודי בורג.

השבוע עזב אותנו פאקו דה לוסיה, Paco De Lucia, גיטריסט בחסד עליון, שלא למד אף פעם קריאה וכתיבת תווים.

לזכרו, מספר קטעים שלו ושל אמנים נוספים שהופיעו איתו והוא איתם, שאהבתי במיוחד.

פאקו דה לוסיה ואל דימיולה בקטע המפורסם ביותר – Mediterranean Sundance

כאן מצטרף אליהם באותו קטע גם ג'ון מקלאפלין. מדהימים!

קטע נוסף רק של פאקו דה לוסיה משנת 1976 – Entre dos aguas

קטע נוסף בו הוא מפגין את הוירטואוזיות שלו

http://www.youtube.com/watch?v=K9FfOpBaK0I

ועוד אחד עם Manolo Sanlúcar

ועוד קטע וירטואוזי בהופעתו הראשונה בטלוויזיה באנגליה ב- 1976

פאקו מצטרף לשורה ארוכה של אמנים דגולים שעזבו אותנו מוקדם מידי.

יהיה זכרו ברוך.

[qrcode]

The post לזכרו של אמן גיטרה דגול… Paco De Lucia appeared first on הבלוג של אודי בורג.

מספר אמיתות שמספר אנשים לא אוהבים לשמוע…

• בואו נשים את זה על השולחן, אין, לא היה ולא יהיה סיכוי לשלום ביננו לערבים סביבנו. ואל תגידו לי שיש שלום ביננו למצרים או ירדן. ראיתם איזה מצרי או ירדני בתל אביב לאחרונה? או בכל מקום אחר בארץ?
  עד שהערבים מסביבנו לא יפנימו שהשיטות שלהם עברו מן העולם ושהיהודים לא מנסים להרוג אותם אלא להתקיים לא ישתנה פה כלום,
  ולא משנה מה אומר ג'ון קרי שכנראה רוצה ששמו יופיע בהיסטוריה האמריקאית, ובעצם מה יש להתפלא עליו? הוא אמריקאי אחרי הכל.
  אני מעדיף לנקוט בגישה המפוקחת של ליברמן במקרה זה.
• יקר לחיות פה!
  וכל מי שיספר לכם אחרת, שהוא פועל למען שכבות הביניים וכו' הוא פשוט לא דובר אמת. חזרתי מביקור בארה"ב ופערי המחירים שראיתי הם בלתי נסבלים. כמה דוגמאות: בגדי מותגים עולים שם פחות ממחצית מאשר פה וזאת למרות שבכל חנות תמצאו כמויות עובדים דימיוניות שערוכות לשרת אתכם. אז מה? הם לא מרוויחים?
  או מחיר הדלק, למה שם 4 ליטר עולים רק 11.5 שקלים ופה 30 שקלים? מה? הם לא מושפעים מעליית מחירי הנפט בעולם? שלא לדבר על מחירי מזון, רכבים והרשימה ארוכה.
• אנחנו נכנעים לכפייה הדתית!
  הרבנות דורשת כתנאי לכשרות עובדים יהודים בלבד במסעדות ואין פוצה פה ומצפצף. אף אחד לא מוחה חוץ מכמה תגובות קלות בפייסבוק.
  החרדים מעמידים דוכנים בכל מרכז קניות חילוני ומנסים לשכנע חילונים להניח תפילין וכו'. ניסיתם פעם להעמיד דוכן לסנדוויצ'ים עם בייקון בבני ברק? לא נראה לי.
  והשיא: ניגש אלי חרדי באמצע הטיסה מניו יורק לארץ ושאל אותי אם אני מעונין להניח תפילין… דמיינו מה עניתי לו.
• ביבי יהיה ראש הממשלה עוד שנים רבות.
  ולא, אני לא תומך שלו, אבל אף מפלגה לא מצליחה להעמיד מועמד ראוי שיוכל אפילו לדגדג את מעמדו של ביבי. לא, גם לא בוז'י הרצוג ובטח לא יאיר לפיד שאכזב את מרבית מצביעיו בהתנהלותו.
• רוב הציבור (ולא רק בישראל) מעונין בתרבות רדודה ונמוכה.
  ראו את אחוזי הצפייה שמקבלות כל תוכניות הראליטי המטומטמות שמשודרות בטלוויזיה ונסו לעומת זאת למצוא כמה צופים בסרטי הטבע המדהימים של מוטי קירשנבאום.
• מערכת החינוך בארץ לא יכולה להקרא מערכת חינוך. זו מערכת שמלמדת ילדים ונוער להיות תוכים, לדחוס מידע לצורך פליטתו בתחרות הישגים שנקראת מבחנים במקרה שלנו. נסו למצוא לי מורה שבאמת מחנך את תלמידיו… תפקיד שנשאר להורים בלבד… ורק לאלו שלא עסוקים מידי בעצמם או בתוכניות ריאליטי למיניהן.
• אנחנו הישראלים לא נותנים אמון באף אחד.
  הישראלי המצוי חושב שכל אחד מנסה לדפוק אותו. בארה"ב הגישה האמריקאית היא קודם כל שמאמינים לך, וזה עובד כל כך נפלא שם שנפלא מבינתי מדוע זה לא יכול לקרות גם פה. מה השתבש לנו כאן שלא הצלחנו להגיע לזה?
• יש לנו מדינה יפהפיה ונהדרת אבל אנחנו ממש לא מנסים לשמור עליה.
  ראו את כמויות האשפה שהישראלי משאיר אחריו בטבע. או איך נראים צידי הדרכים בכבישים בינעירוניים. ראו איך הרשויות הורסות בניינים ישנים מדהימים רק כדי לבנות במקומם מגדלים על מנת להכניס עוד כסף מארנונה.
  שימו לב איך המדינה מאפשרת ליזמים להרוס את פיסות הטבע המועטות הטבעיות שנשארו לנו כמו המלון של ישרוטל במצפה או הדיונות המועטות לחופי ארצנו, או את רכס החוף האחרון בתל אביב.

אני מניח שהבנתם את הרעיון, ויכולתי להמשיך עם הרשימה הזו עוד שבוע. אני לא אוהב טיוחים וכאלה שמנסים ליפות את האמת ולהסתתר מאחורי אמיתות שהם ממציאים ולנסות לדבוק בהם. תנו לנו את האמת האמיתית ותנו לנו כלים להתמודד איתה. הפנייה מיועדת כמובן למי שאמור להנהיג את המדינה.

[qrcode]

The post אָמִיתוׂת appeared first on הבלוג של אודי בורג.

הבלוג מרכין ראש עם לכתו של האיש והאגדה בעודו בחיים – אריק איינשטיין.
הזמר, השחקן והיוצר שהיה ראוי יותר מרבים לפרס ישראל ולא זכה לקבלו בעודו בחיים.
מגדולי האמנים שחיו בארצנו.
כולי תקווה שיורשיו יזכו לקבל את הפרס עבורו במהרה בימינו.

יהי זכרו ברוך!

The post אריק איינשטיין – אגדה שנקטעה appeared first on הבלוג של אודי בורג.