זהו פוסט מיוחד ל"סוגדי" ביבי באשר הם.
אבל לפני שאתחיל, גילוי נאות: אני ימני-חילוני. כן! יש דבר כזה.
ונכון, לא כתבתי פה הרבה זמן, אבל בא לי להקיא!

אז נכון, אני ימני, הרבה יותר מביבי.
בזמנו הצבעתי לרפול, לגנדי, לאריק שרון כראש הליכוד אבל מעולם לא הצבעתי לליכוד כשביבי היה בראשו.
נכון, כהונותיו הראשונות היו מוצלחות.
הוא אפילו היה שר אוצר מעולה.
אבל הכהונה אחרונה, לא זו שבין מערכות הבחירות שלא נגמרות, אלא זו שלטענתו ליברמן גרם לסיומה היתה שיא של שפל.

ראש ממשלה שחשוד בעבירות על החוק, עסוק בהשרדות עצמית כדי לא להגיע למשפט וחו"ח לכלא, גורר אחריו מדינה שלמה למטה.
שום כלום לא מטופל במדינה, שום החלטה לא יכולה להתקבל (חוץ מהחלטות שירחיקו אותו מבית המשפט) והמדינה בנסיגה אחורה.

וכל מצביעיו, כמו סוּמִים, הולכים אחריו וממשיכים להצביע לו.
וכל אנשי מפלגתו, משל היה זה השלטון ברוסיה, נשבעים לו אמונים השכם והערב ואין פוצה פה בליכוד או בימין להרים את נס המרד ולשלוח אותו הביתה.
היחיד שדיבר קצת, גדעון סער, שתק חזרה גם הוא.
ושלא תחשבו, גדעון סער לא פחות גרוע מביבי.
הוא בשלב התחזקות (שיהיה בריא) ומעריץ נלהב של החרדים. כך שגם הוא לא יהיה פתרון לשחרור ממדינת ההלכה שלנו.

מפתיעים אותי יתר צעירי הליכוד, אנשים כמו גלעד ארדן, ניר ברקת ודומיהם ששותקים ולא פוצים פה נגד השליט הכל יכול.

סוגדים, תתעוררו!
אתם לא מעניינים את ביבי.
מה שמעניין את ביבי זה ביבי בלבד!
לא טובת המדינה לנגד עיניו.
נכון, הוא אלוף בדיבור ויכול למכור קרח לאסקימוסים והוא מוליך אתכם באף בשנים האחרונות, ואתם משתחווים אפיים ארצה וממשיכים לסבול.

עוד מפתיעים אותי תושבי הדרום ועוטף עזה, שמצביעים לו בהמוניהם, למרות שהם ממשיכים לסבול ללא הפסקה כבר שנים וללא שום ניסיון לפתרון למצבם.

ועכשיו השיא, של הרגע האחרון, בניסיון להכשיל את כחול-לבן בהקמת ממשלה, מינוי בנט לשר ביטחון.
האדם הלא נכון, בתפקיד הלא נכון ובזמן הלא נכון, הכל במטרה אחת – נכון, ניחשתם, להגיע לסיבוב שלישי כשהוא עדיין ראש ממשלה עם חסינות.
וזה אחרי שביבי פגע באשתו לטענתו, ואחרי שביבי פיטר אותו מלהיות שר החינוך כי הוא לא מתאים, וכן הלאה.

אז מה הלאה? תמשיכו להצביע לו גם בבחירות במרץ 2020? ובאוגוסט 2020? עד מתי?
מתי תתעוררו?

[qrcode]

The post פוסט מיוחד ל"סוגדי" ביבי appeared first on הבלוג של אודי בורג.

נתחיל בבחירות לראשויות המקומיות.

כרמת גני, אני נחשף כבר בפעם המי יודע כמה למערכת בחירות מגעילה ודוחה, בה אין צורך להציג שום אג'נדה לבוחרים וחלק המועמדים אפילו לא טרחו לפרסם מצע או את הנבחרת שלהם.
מה "שחשוב" זה ללכלך על היריב ככל שניתן, אם אפשר בצורה ישירה…

…או באמצעות המון משתמשים פיקטיביים ברשתות החברתיות וכל המרבה בפיקטיביות הרי זה משובח.
אחת הדרכים הנפלאות לכך היא כמובן כתיבת שקרים שלא היו ולא נבראו כמו הסיפור הבא שנחשף כאן:

חייב להודות שאני מעורב "כבד" ברשתות החברתיות של רמת גן ומה ששם הולך זו פשוט בושה אחת גדולה.
לא יודע איך זה בערים אחרות, אבל אותי זה דוחה.

זה גם יוצא החוצה מגבולות הפייסבוק לשלטי חוצות מכוערים, השמדת שלטי חוצות של אחרים, כתובות נאצה, חלוקת פלאיירים נגד מועמדים בתיבות הדואר ועוד שיטות מגעילות.
והסקרים… אהה… הסקרים ההזויים בהם כל מועמד זוכה מול זינגר המכהן. בקצב הזה יהיו לנו כמה ראשי עירייה בו זמנית

והעבירות על החוק… בהם נתפסו עובדי העירייה תולים כרזות של ראש העירייה המכהן, ישראל זינגר. ז"א שאנחנו, משלמי המיסים, מממנים את משכורתם של אלה שעובדים מטעם העירייה למען ראש העירייה המכהן. הזוי ובזוי.

ואני תוהה…. עד לאן נרד? עד לאיזו רמה צריך להגיע כדי להתעורר ולחזור להיות חברה מתורבתת שיודעת לנהל מערכת בחירות ערכית ובה כל מועמד יציג את עצמו במקום להשמיץ את יריביו?

דן מרגלית – שם קוד

זה התחיל כתופעה לפני זמן לא רב, כנגד חיים יבין, רחבעם זאבי ז"ל, נתן זהבי, וודי אלן, ולא נשכח גם את עזר ויצמן, משה דיין ועוד רבים וטובים בארץ ובעולם ועכשיו גם נגד דן מרגלית.
נשים שנזכרות לאחר 30 וגם 40 שנה שהן הוטרדו מינית בצעירותן ורק היום (אולי כי זה באופנה וכי קמפיין #meetoo עשה להן את זה) נזכרו לספר על זה.
מה שאני הולך לכתוב עכשיו לא יערב ככל הנראה לעיניכם, וייתכן וחלקכם (וגם חלקכן) לא יסכימו עם זה, אבל…
אני לא שולל שייתכן שאכן חלק מהמקרים האלה אכן קרו.
אבל…
נשים! אתן מדברות על לפני 30-40 שנה!!! לא על משהו שאותו אדם עשה בשנים האחרונות וגם לא ב- 10-20 השנים האחרונות.
אתן מדברות על משהו שעובדתית היה נורמה באותה תקופה. בכל תחום בשנים ההן. החל מתעשיית הקולנוע והבידור, מוסדות ציבור, משרדי ממשלה ואיפה לא.
ועכשיו מה?
יצא קמפיין #metoo והחלטתן שאופס… אולי יש פה הזדמנות לגמור חיים של בנאדם שכבר 20 שנה ויותר לא נוהג כך כי העולם השתנה והוא הבין שזו לא הדרך?
אתן משועממות? לכו, למדו איזה קורס תכנות או הקימו סטארט-אפ כלשהו אבל תבינו שלא ניתן למעוך חיי אדם על משהו שהוא אולי עשה (כי זו מילה שלו מול שלכן) לפני 30 שנה.

יפה ענה דן מרגלית כשאמר:

אין בכוונתי להקדיש את שארית שנותיי לוויכוח חסר כל סיכוי בעת הזאת ובאווירה הרווחת.

ושלא תבינו לא נכון! אני לא אומר שהוא לא עשה את המעשים האלה. אבל זו היתה הנורמה בזמנים ההם.
ושלא תבינו לא נכון! אישית, הייתי מסרס את כל מי שנתפס על הטרדה מינית כיום, או בזמן סביר אחורה. כי אין מקום בחברה שלנו כיום לאנשים כאלה.
ואם היינו צריכים לשפוט כיום אנשים על נורמות שהיו מקובלות לפני 30-40 שנה בעוד תחומים בחיים, חצי מהמדינה היתה צריכה לשבת בכלא.

הסבב הבא בעזה (או בכל גזרה אחרת מול הערבים הסובבים אותנו)

ארבע שנים וחודשיים עברו מאז "צוק איתן".

ארבע שנים וחודשיים באווירת on and off.
ועכשיו, שוב אנחנו לפני סבב חדש שיביא לעוד ערימות של ערבים הרוגים, (לא, הם לא פלסטינים, כי אין דבר כזה פלסטינים), יהודים הרוגים ופצועים וכל זה למה?
הרי הערבים בעזה רצו שנפנה את הרצועה.
פינינו!
הם קיבלו טונות של תרומות כספיות מכל העולם לשיקום הרצועה.
יכלו להפוך אותה לפנינת המזרח התיכון מכל בחינה שהיא.
ומה הם בחרו לעשות?
נכון! לבנות מנהרות, מפעלים לייצור רקטות, בלוני תבערה, רחפני תבערה, הכשרת הדור הבא של המחבלים והמתאבדים ומה לא…
והנה, כמו גלגל שמסתובב במקום אנו מגיעים לסיבוב נוסף שלאחריו נספור את הזמן לסיבוב הבא ולזה שאחריו.
כי בלי שינוי תפיסתי אצל הערבים נגזר עלינו לחיות פה במצב הזה ככל הנראה לתמיד.
או… שנצטרך פה שינוי אחר לחלוטין שיגרום לדור ערבי חדש לקום… אם בכלל ניתן.

מצווה גדולה

שירת איתי בחיל האוויר, איש מדהים בשם פיני אלמקייס.
תפקידו היה מ.ע. תחזוקה. (מ.ע = ממונה על).
בשנים האחרונות האיש היקר הזה מקדיש את פועלו, בין יתר עיסוקיו הרבים, לעשות טוב לילדים חולי סרטן, והוא מארגן להם ימי כיף מדהימים בבסיסי חיל האוויר.
ב- 13/11 פיני מארגן עוד יום כיף כזה בטייסת הנגב בבסיס רמון וזקוק לתרומותיכם לכיסוי ההוצאות הדרושות, החל מאוטובוסים, סרבלים לילדים, הפעלות, כיבוד ומה לא.

אז מה? לא תפתחו את הכיס?
אני כבר תרמתי. ואתם? לתרומה לחצו כאן.

[qrcode]

The post על הבחירות, דן מרגלית, הסבב הבא בעזה ומצווה גדולה appeared first on הבלוג של אודי בורג.

ביבי החליט לחשוף את האַס המנצח שלו, בדמות המזגזג הגדול שאול מופז, ותודו, ששניהם דווקא מתאימים ביחד, כי לשניהם יש נטייה לזגזג, רק נראה איך הם יזגזגו בהתאמה עכשיו.
מה שאני לא מבין זה איפה בדיוק נמצא הכבוד (או הבושה) של נתניהו ושל ממשלתו, שלאחר דבריו האיומים של מופז על נתניהו כפי שפורסמו בכל כלי תקשורת, על היות ראש הממשלה שקרן, שם את זה מאחור ומאחד כוחות? בטח תגידו שזו גדולה, אני חושב ההיפך. זו גדולה כשיש מטרה נעלה באופק, או כשמאחדים כוחות נגד גורם מאיים. לא כשמאחדים כוחות כדי לשמור על כסא העור בכנסת.
זה לא שישנו איזה איום פוליטי בשטח שביבי צריך לחשוש ממנו.
לא, אפילו לא יאיר לפיד, כי כפי שהוא נראה היום כשניסו לראיינו באטלנטה, הוא עוד לא הפנים שהוא בחר בדרך הפוליטית וחשב, כנראה בטעות, שהוא עונה לעוד עיתונאי במועדון ה"פלקה" בזמן שהוא רוקד על שולחן… וענה בהתאמה…

ומופז? היום הוא הכריז על מותו הפוליטי, כי איך יכול להיות פוליטיקאי (למרות שאני לא בטוח שההגדרה הזו תואמת לו) שכמעט כל כמה חודשים משנה את דיעותיו ב- 180 מעלות וחוזר חלילה?
הוא היה בליכוד, הכריז שהליכוד הוא בית, עזב את הליכוד, עבר לקדימה, הודיע שהוא תומך בלבני, מאוחר יותר פתח עליה פה ענק ופצח נגדה במלחמת חורמה עד שהודחה.
לפני כחודש וחצי התראיין וכינה את ביבי שקרן ואמר שאין סיכוי שהוא יחבור לממשלה כושלת כמו של ביבי שסיימה את דרכה, ו… הופ… קפץ על העגלה….
ברגע זה, היום, חדלה "קדימה" מלהתקיים.
מי מרוויח מכל הסיפור?
ביבי כמובן… מקבל שקט נפשי לעוד שנה וחצי עם חבורה של לוזרים סביבו שממילא לא יתרמו כלום לשום דבר.

מי מפסיד מכל זה?
נו, ברור, אנחנו, האזרחים, שמקבלים בשלטון חבורה של פוליטיקאים שברור לחלוטין שלא מאמינים איש לרעהו כהוא זה!
מה נשתנה?
כלום!
נפחו בלון (הבחירות) ופוצצו אותו ברעש גדול, וחזרנו לביב השופכין הפוליטי היומיומי שלנו.

שלי ויאיר ינוחו בנתיים בצד, ש"ס תמשיך להיות בעמדת כוח שלא משקפת ריאלית את המציאות, המחאה החברתית התאיידה כלא היתה, מעמד הביניים והעניים ימשיך להתדרדר כלכלית ו(לא) בא לציון גואל.

אהה… שכחתי את אהוד ברק… אבל זה כבר חלק מבדיחה עצובה אחרת…

[qrcode]

The post בדיחה פוליטית עצובה, וכולנו נשלם את המחיר appeared first on הבלוג של אודי בורג.