ליבי ליבי על הנער האומלל ואני מאחל לו מכל ליבי רפואה שלמה.

• מי לדעתכם אשם במקרה זה?

אבל מפה ועד להאשמות שאמו יוצאת עימן נגד בעל הפיצוציה, המרחק גדול מאוד.
גברת נכבדה, האם חשבת אי פעם שאולי לא חינכת את בנך כמו שצריך? את אמנם אומרת שחינכתם והסברתם אבל במבחן התוצאה נכשלתם.
כנראה, גבירתי, שעם כל הצער שבדבר, פשוט לא חינכתם אותו בצורה נכונה.
האם יש לך צל של ספק שאם הוא היה מקבל חינוך ראוי הוא לא היה מתקרב לפיצוציה בשום מצב ובטח שלא קונה בה בקבוק וודקה?

ואם את חושבת שאני סתם מתנשא, דעי לך שאני אב לשני בנים מתבגרים שחונכו בתקיפות שאלכוהול, סיגריות וסמים זה דבר מסוכן וכיום הם לא מסתכלים בכיוון ומתרחקים מבני נוער אחרים שמתעסקים בחומרים הנ"ל.

בעל הפיצוציה זה כבר משהו אחר. גם הוא אשם, כי הוא עבר על החוק (אם ניתן יהיה להוכיח את זה כמובן) אבל האחריות מוטלת עלייך כהורה ומחנך!

The post אמו של הנער השיכור שקפץ מקומה רביעית: "בעל הפיצוציה אשם" appeared first on הבלוג של אודי בורג.

אנחנו, ההורים משמשים כיום דוגמא רעה לבני הנוער.
זה מתחיל בבית הספר, כשההורים מגיעים לבית הספר וצועקים ומאיימים על מורים בנוכחות בניהם ובנותיהם.
זה ממשיך בכביש, כשהם לומדים מאתנו איך לא לתת זכות קדימה ואיך אנחנו צורחים על כל נהג על כל שטות, וגם הרבה יותר מצורחים, הרי זה מגיע גם לרצח על מקום חנייה.
זה ממשיך בבית, כשההורים הנחמדים רבים לפני הילדים והאבא מתייחס לאשתו כמו לפח אשפה או להיפך (בדרך כלל לפח האשפה הוא מתייחס טוב יותר).
וזה ממשיך הלאה בבית כשההורים נותנים לילדיהם הצעירים לצפות יחד איתם ב"סדרות חינוכיות" בטלוויזיה.

האם כך זה היה לנו ההורים בילדותינו? ממש לא. הורינו הקפידו הרבה יותר מאיתנו על חינוך, לנו בתור ילדים היתה יראה מהמורים בבית הספר, לילדינו אין שום יראה.

אותו נוער "מחונך" מגיע לצבא ומתעלל בנוער "מחונך" אחר, וכך נכנסנו ללופ שקשה לצאת ממנו.

אז אנחנו יכולים לחתום על חוזים בין בני הנוער לרשויות מהיום ועד פתח תקווה, אבל אנחנו לא יכולים לצפות מהנוער שלנו שיתעלם מהתנהגותנו כבוגרים וייצור עולם חדש.

האחריות בסופו של דבר היא עלינו ההורים לטוב ולרע, גם אנחנו צריכים להתגייס למשימה הזו, וגם עלינו לחתום חוזה בנינו לבין ילדינו ולבין המקום בו אנו חיים.
רק כך נוכל להתחיל לקרוא כותרות טובות יותר בעתונים.
וליאיר אוסיף, כל הכבוד על הטור, רק צריך להמשיך עם זה, לא להרפות, להמשיך לכתוב על זה בכל סופ"ש לפני שהילדים יוצאים לבילויי שתייה, דקירות, מכות ויתר סוגי האלימות.

אחלה סופ"ש לכולם.

The post אח… איזה נוער…פחד אלוהים (אם היה כזה…) appeared first on הבלוג של אודי בורג.