היום ה-12 למלחמה בעזה בעיצומו.
12 יום בהם לא כתבתי כלום בנושא ביוזמתי ורק הגבתי לאחרים.
כוחות רבים נמצאים שם בניסיון נוסף, בשרשרת נסיונות אינסופיים לאורך השנים, לעצור את החמאס ולפרוק אותו מנשקו.
ובמקביל למלחמה מחריף הדיון הציבורי בארץ בנושא המלחמה, סיבותיה, השלכותיה ותוצאותיה.
מדוע מחריף  הדיון? בגלל דמוקרטית היתר שאנו מאפשרים פה בארץ.
יתר דמוקרטיה שתביא לסופנו אם לא נתעורר מהר.

כיצד תתכן במדינה שפויה הפגנה כמו זאת שהתקיימה אמש בחיפה בה השתתפו חברי כנסת ערבים מקבלי משכורת ממדינת ישראל?
איך יכול להיות ש"ערבים ישראלים" שחיים ונהנים ממשאבי המדינה יצאו נגדה ויקראו לחמאס לזרוק טילים על תל אביב ואנחנו נאפשר להפגנה כזו להתקיים?
זה קורה כי הטעות במקור היתה שלנו.
אנחנו אפשרנו לאויבינו מבית לירוק לבאר ממנה הם שותים והעלמנו עין.
הטעות הבסיסית נוצרה כשנתנו להם את האפשרות להיות בבית המחוקקים שלנו ונתנו להם במה בכנסת לצאת נגד המדינה שמספקת להם מגן ומזון וכל אמצעי קיום אחר.
הטעות הבסיסית שלנו היתה שאפשרנו להם את כל זה מבלי לדרוש מהם דבר בסיסי ופשוט שברור לכל ישראלי שפוי שחי פה: להיות נאמן למדינה.

שהרי אין זה ייתכן שיישב לך בתוך המדינה גיס חמישי שהוא אפילו לא במסווה של סוס טרויאני, אלא סוס גלוי לחלוטין ויוכל לצאת נגד המדינה!
ה"ערבים הישראלים" כדוגמת המחבלת הפושעת חנין זועבי וחברה לשעבר (או שלא) עזמי בשארה, יוצאים בגלוי נגד המדינה, מסיתים לפעולות נגד המדינה ושותפים לפשעים נגד המדינה שבה הם בעצם חיים ומספקת להם את כל הנוחות שבעולם.
מדוע המחבלת הזאת לא נמצאת לדוגמא בעזה כדי לארגן משם את כל מחאותיה? כי היא יודעת היטב שבגלל היותה "ערבייה ישראלית" היא תחזור משם בחלקים לא ברורים.
איך ייתכן שהיא ממשיכה לקבל משכורת ממדינת ישראל מצד אחד, ומצד שני מייעצת לחמאס כיצד עליו לפעול נגד ישראל?

כל זה נובע לדעתי מתופעת היתר דמוקרטיה שאנו סובלים ממנה כבר תקופה ארוכה. אין הגדרה רשמית ליתר דמוקרטיה, חיפשתי, לא מצאתי, אבל בפועל התופעה קיימת.
אותה תופעת יתר דמוקרטיה מאפשרת גם לישראלים שנולדו פה ו(יכול להיות) שרתו בצבא, לקרוא לטייסים היוצאים להגן על המדינה – רוצחים.

דרך אגב, נושא השלט בוודאי תרם תרומה גדולה לבטחון ישראל שמקנה לו את הזכות לקרוא לטייסים רוצחים.
במחאה בפייסבוק אנו נקראים (ונענים ברצון) לפרסם את תמונתו כדי לדאוג לכך שאדם זה לא ימצא יותר פרנסה בישראל.

איך ייתכן שאנו מאפשרים דבר כזה, באמצע מלחמה, כשכמה מליוני ישראלים מאוימים ע"י טילי האויב יום יום, שעה שעה?
שוב, בגלל יתר דמוקרטיה.
פעם, בימי ילדותי ונערותי, בזמן מלחמה העם היה מאוחד ומלוכד. אף אחד לא העז להביע מחאה בזמן המלחמה נגד שום פעולה שבוצעה וכולם נתנו גב מלא למדינה ולצה"ל.
היום משום מה, ישנם כאלה שחושבים שאנשי העם המומצא סובלים בגללנו ובגלל "הכיבוש" ותומכים בדברי המחבלת זועבי שרק סיום "הכיבוש" יעצור את המלחמה.

מה שכל יפי הנפש שלנו לא מבינים הוא שסיום "הכיבוש", כהבנתו ע"י אנשי העם המומצא, הוא שאנחנו לא כלולים במשוואה הזו, ז"א אנחנו לא אמורים להיות פה מהים ועד הירדן.
זה שנתנו להם (כן, נתנו, לא החזרנו) את כל שטח עזה, ממנו יצאנו לחלוטין לפני 9 שנים, ואת השטחים ביו"ש לא אומר כלום מבחינתם. מבחינתם "הכיבוש" לא תם.

אני מזמין אתכם לקרוא, אם עוד לא קראתם, את המאמר המעולה של ד"ר שאול ברטל, מרצה בחוג למזרח התיכון בר אילן, על "מתי וכיצד הומצא העם הפלסטיני". מאמר מעניין ומחכים מאוד.
דרך אגב, הפושע, עזמי בשארה, הודה בעצמו בראיון לירון לונדון לפני מספר שנים, שאין דבר כזה עם פלסטיני ושזו המצאה, מה שמוסיף לאמיתות המאמר של ד"ר ברטל, לא שהיינו צריכים את בשארה בשביל זה…

https://www.youtube.com/watch?v=qp1OS-20Bzc

אפילו בויקיפדיה מסלפים את ההיסטוריה לטובת אנשי העם המומצא אבל לפחות טורחים לציין שאין, ומעולם לא היתה להם מדינה.

לסיכום, אם לא נתעורר ונתחיל לדאוג לעצמנו במדינתנו, מי ששוב יצליח במשימת גניבת הארץ, כמו לפני מאות שנים, כפי שתקראו במאמר של ד"ר ברטל, יהיו שוב אנשי העם המומצא. יש להוציאם מהכנסת עד שלא ישבעו אמונים למדינה ואת ה"ערבים הישראלים" יש לחייב בשבועת אמונים גם כן, או שכל זכויותיהם כאן יישללו.
הם רוצים להיות שוויון זכויות? אין בעייה, בכיף, רק בלי לבגוד במדינה שבה הם חיים. לגיטימי, לא?

[qrcode]

The post דמוקרטית יתר – או… איך אנחנו יורים לעצמנו ברגל (ואוטוטו בראש) appeared first on הבלוג של אודי בורג.