רק בישראל…
כמה תוכן יש בשתי המילים האלה… וכמה דוגמאות אפשר לתת…
אז בואו נתחיל:

רק בישראל יכול השכן בבית ממול לשים מוזיקה מזרחית רועשת בשעה 1:00 בלילה והסיכוי להשתיק אותו (חוקית או לא) הוא פחות מהסיכוי שלי לזכות בלוטו.
רק בישראל ראש עיר לא מבטל ריצת חצי מרתון למרות ההתראות על החום הכבד והתוצאה היא הרוג ועשרות פצועים.
רק בישראל אתה יכול לגור בבית משותף עם עוד 8 דיירים ולמרות שזה רק 8 דיירים חדר האשפה יהיה תמיד מלוכלך ואת דלתות הכניסה לבניין השכנים יידאגו להשאיר תמיד פתוחות… למען כל דיכפין יוכל לבוא ו"להתארח".
רק בישראל המשטרה יכולה לנהוג כרצונה, שוטרים בניידות יעקפו תורים ברמזור אדום ויעצרו ראשונים והמשטרה תגיב שהאירוע לא קרה מעולם. שוטרים יחנו באדום לבן ובחניות נכים והמפכ"ל יגיד שתדמית המשטרה השתפרה.
רק בישראל יכול ראש עיר שנאשם בפלילים להמשיך בתפקידו כאילו כלום לא קרה.
רק בישראל יכולים לחוקק חוקים שבחיים לא ייאכפו, כמו חוק המפוחים, חוק העישון במקומות ציבוריים והרשימה ארוכה.
רק בישראל נהג שנכנס לרכבו בטוח שהוא נכנס לטנק ומתחיל במלחמה על הכביש. זכות קדימה להולכי רגל? הצחקתם אותו. לתת למכונית להשתלב מכביש צדדי כאשר ממילא הוא עומד בפקק? מה פתאום!
רק בישראל השכן במפרסת לידך, שמרוחקת מרחק "תקני" של 6 מטרים מחלונך מדליק מנגל פחמים ביום עם רוח חזקה ואפילו לא חושב לרגע להתנצל בפני שכניו על כל הפיח שהעיף לתוך ביתם.
רק בישראל כולנו אוהבים לקטר על הכל (כמו שאני עושה פה) אבל מיעוטינו מוכנים להזיז את הת_ת בשביל לשנות משהו.
רק בישראל תראו שלט כזה במעלית:

רק בישראל עדיין קיימת אגרת טלוויזיה שכל אזרחי המדינה חייבים לשלם ולקבל תמורת התשלום ערוץ שמשדר בעיקר פשלות ופספוסים מבלי שהתכוון לכך.
רק בישראל יכול ראש ממשלה לפתוח עמוד פייסבוק, לפרסם בו את הגיגיו ולא להתייחס לאף תגובה של אף אזרח בשום צורה, גם לא על ידי העסקת צוות תגובות, לפחות למרעית עין.
רק בישראל יכולה קבוצת פוליטיקאים בלתי רלוונטיים לטעון שהחרימו אותם כשהם גילו שאחרי שנים רבות הם חוזרים מקומם הטבעי ולא יוכלו להמשיך ולחלוב יותר את הקופה הציבורית על חשבוננו.
רק בישראל אתה יכול לרדת בבוקר לרכבך ולגלות שגנבו לך את ה"טאסות" מהגלגלים/סמל הרכב ממכסה המנוע/כיסוי הפלסטי של המראות וכו' רק כי מי שלקח היה צריך להשלים חלקים חסרים ברכבו לפני שהוא מחזיר אותו לחברת הליסינג.
רק בישראל אנשים לוקים בעיוורון זמני כשהם עומדים מתחת או ליד שלט האוסר עישון ו/או דיבור בטלפון סלולארי בתחנת דלק ואחרי זה עוד מתפלאים/כועסים שמעירים להם ולא מצליחים להבין מה בדיוק הבעייה. שלא לדבר על כיבוי המנוע…
רק בישראל יכולה מורה להגיד לתלמיד שבא לבקש ממנה שתשליט קצת שקט בכיתה כי הוא מנסה להתרכז במבחן, שזה ממילא לא יעזור לו כי הוא ממילא לא יודע את החומר, והיא ממשיכה בתפקידה כאילו כלום לא קרה.
רק בישראל נהג מונית הופך לשומר חוק אדוק ברגע שנכנס נוסע למוניתו והוא ייסע על 30 קמ"ש בעיר גם אם אין שלט כזה בנמצא וברגע שהנוסע יירד מהמונית הוא ייהפך לנהג מירוצים ויחתוך נתבים על ימין ועל שמאל עד שישיג את הנוסע הבא.
רק בישראל אפשר לראות במעלית הודעה כתובה לעיוורים האומרת לא להקשיב לכרוז האוטומטי כי הוא מודיע על קומות לא נכונות.

ורשימה הזו יכולה להמשיך ולהמשיך…

ולמרות זאת, זו המדינה שלנו, אין לנו ארץ אחרת ומחובתנו לפעול לתיקון הדרוש תיקון על מנת שיהיה לכולנו טוב יותר לחיות פה.

*רק בישראל, לפי מיטב ידיעתי, למרות שזה יכול להתרחש או מתרחש גם במקומות נוספים.

[qrcode]

The post רק בישראל* appeared first on הבלוג של אודי בורג.

הכל התחיל בכך שהאופציה היחידה מבחינת לו"ז שהיתה לנו לחופשה באילת, היתה בתחילת אוגוסט.
פרט שעוד נצטער עליו בהמשך.
שמחים וטובי לב, ביצענו את ההזמנה למלון "מג'יק פאלאס" שאינו נחשב לבין הזולים, כך שקיווינו למעט שקט וקהל אורחים איכותי יותר (כמה טפשי מצידנו).
כבר בפקק הכניסה לאילת הבנו שיהיה עלינו לבצע עם עצמנו תאום ציפיות מתוקן לקראת החופשה.

מסתבר, ש"הישראלי הנפוץ" (הוכחה ברורה לכך שדרווין צדק), אוהב לאסוף אשפה במכוניתו, ועוד יותר אוהב להשליך אותה מחלונות רכבו, רצוי לצידי הדרך ולשני הצדדים בו זמנית במידת האפשר, בזמן שהוא עומד בפקק בכניסה לעיר אילת.
בכך תורם הישראלי המצוי לשינוי חד גוניותו של הנוף המדברי.
כמובן, שהישראלי הנפוץ אינו יכול לעמוד בפקק ולהמתין להתקדמותו, כפי שנהוג במספר מדינות בלתי מפותחות כגון ארה"ב או אנגליה.
הישראלי הנפוץ הוא בעל חשיבה מפותחת וראייה רחבה והוא מזהה כל שביל עפר או תעלת ניקוז כדרך פנויה להתקדמות לקראת היעד וחותך לשם במהירות. גם אם זה כרוך בגרימת התקף לב לנוסעים בנתיב הנגדי שמזהים פתאום משאית חותכת את נתיבם בדרך לשביל עפר בצידו השני של הכביש.

כאשר מגיע הישראלי הנפוץ לבית המלון הוא ניגש לקבלה ובצורה ידידותית ומנומסת מבקש את חדרו.
לדוגמא: "אני כבר שעתיים בתור, חייב לעשן, אני לא מסוגל לעמוד בתור מרוב שאני חייב סיגרייה, מה קורה עם החדר שלי אינע……?", לדוגמא…

כמובן שבחדרו שומר "הישראלי הנפוץ" על חוקי המלון ומדליק סיגריה אחרי סיגריה כדי שאלו שיקבלו את חדרו לאחריו יוכלו לעשן בחדר בשר, דגים ועוד.
כמו כן, שומר הישראלי הנפוץ על הכללים גם בשטח בריכת השחייה ודואג לעשן בבבריכה בזמן שהוא טובל בה, ובכך יוצר אפקט מדהים של עשן על פני המיים.
על מנת לקבל מגבות בבריכה על הישראלי הנפוץ להציג כרטיס שקיבל בקבלה ובתמורתו יקבל מגבת אותה עליו להחזיר בסיום השימוש לדלפק המגבות.
כמובן שעם סיום השימוש במגבות, ניתן למצוא אותן זרוקות בכל פינה בבריכה ואפילו במיים.
מסביב לבריכה יבצעו הישראלי הנפוץ וחבריו פעילויות חברתיות בעלות ערך תרבותי, כגון, חיסול בקבוקי וודקה, רד-בול, וויסקי ועוד (לעיתים תוך ערבוב שלושתם ביחד), תוך כדי עישון נרגילה ומריחת שמן גזר הידוע בהגנתו הרבה מפני קרני השמש היוקדות.

אותו ישראלי נפוץ הוא כמובן איש יירא שמיים, ומקפיד על קיום קידוש בחדר האוכל בארוחת ערב שבת. הוא, זוגתו וילדיהם מגיעים לארוחה לבושים במיטב מחלצותיהם ולראשם כיפה צחורה.
מיד עם סיום הארוחה הם יעברו ללובי המלון לשיחות חולין מקצה הלובי עד לקצהו השני תוך עישון סיגריות בדיוק מתחת לשלט המורה על איסור העישון.

ובנימה שונה,
אני מסיר את הכובע בפני עובדי המלונות באילת ביולי אוגוסט, אשר עושים ככל יכולתם לשרת את הישראלי הנפוץ על מנת להשביע את רצונו, למרות שהוא תמיד, אבל תמיד יתלונן שדפקו אותו.
ובאופן ספציפי יותר, עובדי מלון מג'יק פאלאס בו שהינו, ראויים להערכה רבה.
למרות ההתנהגות הבהמתית של הישראלי הנפוץ המלון נשמר נקי ומצוחצח בזכותם של עובדי המלון שפשוט נמצאים בכל פינה כדי "להגן" על מלונם.
למרות העומס העצום במלון, השירות היה מדהים.
הערכתי הכנה.

אני לא גאה שהישראלי הנפוץ הוא חלק מהעם שלי ומהמדינה שלי, מדינה שראויה ליותר מאשר הישראלי הנפוץ שחושב רק על עצמו ואין זולתו.

אהבתם? אתם מוזמנים להפיץ. אשמח לתגובות.

* "הישראלי הנפוץ" – הגדרה בעייתית במקצת… הנכם מוזמנים לעזור בהגדרה.

The post חופשתנו באילת, אוגוסט 2010, או, "הישראלי הנפוץ" במיטבו appeared first on הבלוג של אודי בורג.