בימים שלפני השידור נשבעתי שלא אצפה ב"תחקיר" הזה על גנדי שהפיקה ה"עיתונאית האוביקטיבית" אילנה דיין.
ידעתי שאם אצפה, אתעצבן…. ולא על גנדי…

אבל… למחרת השידור, שלא צפיתי בו, התחלתי לקרוא את התגובות הנזעמות והחלטתי להגיב.
לפני שישבתי להגיב ישבתי לראות את ה"תחקיר".
ראיתי והזדעזעתי…

איפה נתחיל… אולי בזה שגנדי גידל לביאה והיה לו חייל שהיה אחראי עליה??? הרי זה מעשה נפשע… ועוד כשהלביאה סופקה ע"י משה דיין…
וסיפורו הנוגע ללב של דן חמיצר שקיבל "פקודת אלוף" לנחות, לא ברור איפה ופתחו עליו באש… למה הוא שתק עד היום יותר מ- 50 שנה?
מה קרה פתאום? איפה היו המפקדים שלו אז?
או ביתו של משה דיין ההולל, יעל דיין, שהיתה המומה מכל המקרים האלה והם השאירו לה טעם רע…. יעל, לא הכרת את אביך???
או דבריו של איתן הבר שגנדי היה המדליף הראשי לידיעות בשנות השישים… נו… אז… כמה מדליפים יש היום בממשלה ובכנסת? הרי כל האינסטלטורים בעולם לא יצליחו לעצור את ההדלפות שיש אצלנו כיום. ולא רק אצלנו.
נמשיך עם סיפורו של רפי איתן על כך שגנדי ירה בערבים. נו, מה הוא רצה שיירה ביהודים כמו … ראו בהמשך?
ומה עם הסיפור ההזוי של חמיצר על גנדי שטס עם גוויה קשורה למסוק מעל כפרים ערבים?
שתי אפשרויות לסיפור הגוויה הזה: או שחמיצר שוגה בהזיות או שזו היתה רוח התקופה אחרת איך זה לא סופר וטופל עד היום?

ומה תגידו על הכתב אהוד אולמרט שהאשים את גנדי בפלילים וקשרים לעולם התחתון? אהוד אולמרט ברצינות??? מישהו יודע כמה הוא היה מעורב בזמנו? למה לא נחקור אותו גם על מעורבותו בפלילים באותה תקופה?

ובעניין הנשים,
רבקל'ה, שמאוד הערכתי עד היום, למה חיכית כל השנים? איפה היית? עסוקה בקריירה? טענת שלא היה למי לדווח? ברצינות? הייתכן, שוב, שזו היתה רוח התקופה?
וכנ"ל עם מ' המטושטשת, ד' שמשפחתה לא רצתה לקחת אותה למשטרה כי אמרו לה שהיא תמימה ועוד ועוד.

אנו מדברים פה על שנות השישים, ולפי ש' שנת 64-65.
אתן רוצות להגיד לי שזו לא היתה הנורמה באותן שנים? שאתן לא חיפשתן להתעלק על כל אלוף, שר, או כל בכיר אחר כדי להראות לידו ולהצטלם איתו?
הרי מהיכן נולדה לה הסיסמא "הטובים לטיס והטובות לטייסים"?
ראו לדוגמא את הבלוג של יולי שבו היא מספרת כמה רצתה להיות פקידת מבצעים בחיל האוויר. כולנו אז ידענו למה ואל תתחסדו לי.
ובכלל, נראה לכם הגיוני סיפורה של ש' שלא הכירה את גנדי והוא קרא לה לחדר שני והיא מיד התייצבה?

אין ספק, לאור "הממצאים" כי "תחקיר" זה הוא תוצאה של קנוניה, כנראה נגד הימין בכלל ורחבעם זאבי בפרט.
איש שתרם תרומה גדולה למדינה ולקיומה ומשום מה משהו במפעל חייו או בחוק להנצחתו לא מצא חן בעיני השמאל ופתאום קמו כולם, יש מאין, אחרי שהוא כבר מת 15 שנה, ו- 50-60 שנה עבור מאז אותם "אירועים" והחלו מלכלכים עליו בלי הכרה.

אילנה דיין ירדה ב"תחקיר" זה הכי נמוך שאפשר, אם בכלל אפשר, ונכנסה באדם מת, שכמובן אין לו יכולת להגיב.
"תחקירה" לא מגובה בשום הוכחות, כתובות או מצולמות, רק בסיפורים באוויר.
שום מסמך, שום תיעוד לכלום לא הוצג במהלך התכנית. רק מוזיקה דרמטית וכתב שעשה פרצוף מאוד רציני כשהקליטו אותו.
מה שמעניין זה שהאתר וואלה שמחצין את ה"תחקיר" של אילנה דיין, פרסם באתרו באוקטובר 2006, כתבה על מעשי הוללותו של משה דיין בשנות השישים וציין ש"באותם ימים המושג "הטרדה מינית" לא היה כלל במילון".
אז מה קרה פתאום וואלה?

בושה לעיתונות שכך היא נראית. בושה לכל מי שהיה מעורב ב"תחקיר" הזה.

ועכשיו אני מרים לאילנה להנחתה…
אילנה, למה לא תעשי את אותו "תחקיר" על משה דיין, עזר ויצמן ויצחק רבין שאפילו עיתון "הארץ" פרסם את הסיפור עליו בשנת 2011?
מעניין מה תמצאי שם….
רמז… לשניים הראשונים תיבת פנדורה שגנדי (אם בכלל) ילד טוב ירושלים לידם. שהרי אם עזר ויצמן היה חי היום, הוא היה חי בכלא כל חייו בשל כמויות ה"מיידלע" ושאר משפטי מופת שיצאו אז מפיו. שלא לדבר על דיין גנב העתיקות…

אילנה דיין, אמר לי פעם איש חכם "אם אין מה להגיד לא צריך למלא את האוויר בשטויות"…
על כל אחד, כולל אותך, ניתן למצוא חומר שלילי בכמויות.
הרעיון הוא האם אותו חומר שלילי ולא חוקי היה כזה גם בעת שהתרחש.
ולכל ברור שפה נפלת בגדול!
תאוות הפרסום שלך חצתה כל גבול אפשרי! 

[qrcode]

The post על ה"תחקיר" על גנדי appeared first on הבלוג של אודי בורג.

גם אני פתחתי עיתון בסופ"ש כבכל סופ"ש, הפעם זה היה "ידיעות אחרונות". ב- "7 ימים" 4 הכתבות הראשונות מאוד מעודדות:
"דילמת האברך" – מספרת על איך האברכים החרדים סוחטים את המדינה ועוד מאשימים את החילונים והשלטון במעשיהם.
"רחוקים מהצלחת" – אומרת שלא כדאי לגור בצפון ובדרום הארץ אחרת חייך יהיו קצרים יותר בגלל מחסור בציוד רפואי בבתי החולים שם.
"שתיקת העצים" – מספרת על מקרי רצח, שוד ועוד הנעשים ביערות ארצנו,
ורענן שקד ב"אוטובאסה" מספר על הפקקים שלא יגמרו לעולם בגלל אוזלת יד השלטון.
עד כאן מעודד, נכון?
אז הולכים לכותרת הראשית של ידיעות אחרונות, שם מראים לנו מסמך רשמי המודיע שאנחנו הפצצנו וחיסלנו את הכור הסורי. חדשות טובות אתם אומרים? בואו נראה לאן זה יתפתח, חיובי זה לא יהיה.
ובתחתית העמוד הראשון תמונה המראה לנו את שיירות הפליטים שממשיכים להגיע לארץ. טוב, זה לא!
ואז, עדיין בחלק הראשון של ידיעות בעמוד 4, הסיפור המצמרר על "החברים הכי טובים" בני הטובים מירושלים שהתעללו ואנסו את חברם לכיתה כבר שנתיים ואין פוצה פה ומצפצף!

אמרתי די, נעזוב את הנייר המודפס ונלך לאינטרנט. הגעתי ל-YNET, וגם שם, כותרות "מלבבות":
כתבה על הכרמל שנראה כמו יום זיכרון,
קיץ אמיתי עד לסופ"ש הבא ללא גשם,
אבו-מאזן והחמאס שוב מאיימים על ישראל,
קסאמים ופצמרי"ם מרצועת עזה ועוד.

עברתי ל"וואלה!" שם מספרים לכם איך כל פרויקטי הבנייה בדרכים לא יישפרו במאומה את מצב הפקקים ומוסיפים ומרחיבים על החלם שנעשה בבנייתם.
ובכותרת הראשית שם החמאס אומר: "לישראל שתי ברירות: מוות או גירוש". גם זה מעודד, נכון?

וכך, אפשר להמשיך לכל אתר חדשות שתרצו ולראות אותו דבר.

החלטתי לחפש ב"גוגל" חדשות טובות.
שמתי לב שחוץ מהאתר "רק חדשות טובות" כל יתר האתרים מעודכנים לחודש אחורה עם חדשות טובות. האם אין כאלה? או שזה לא נותן מספיק ניקוד ב"גוגל"?
אפילו YNET שיצר עמוד שנקרא "מעורבות -Activism" מעודכן ל- 7/11/2010.

כנראה שמה שמוכר חדשות, זה רק חדשות לא טובות, אבל דחילק, כל עורכי העיתונים והאתרים,צריך גם לרומם את רוחו של העם היושב בציון. כתבו גם קצת חדשות טובות בעמודים הראשיים, אנחנו מבטיחים לקנות את העיתון גם אם יהיו בו חדשות טובות.
אחרי הכל, אנחנו העם הנבחר, לא???

תתעודדו, בסוף – יהיה פה טוב!!!

The post רוצים חדשות טובות! appeared first on הבלוג של אודי בורג.