אנו נמצאים בערב יום הזכרון לשואה ולגבורה 2012 ותמונת המצב במדינה לא משהו.
למרות שחלקכם בוודאי יאמר, למה לא נסתכל על חצי הכוס המלאה, אני בוחר להביא דווקא ביום זה את הצד הריק והפחות חיובי של מה שקורה פה.
אולי זה יעזור לתקן א הדרוש תיקון, כדי שבשנה הבאה נוכל לאמר ש-3/4 כוס כבר מלאה ולא רק חצי.

ראו את מצבם של כ-10,000 ניצולי השואה שעדיין חיים איתנו. מגיע להם סיוע מהמדינה, כספים שמגיעים למדינה ואינם מועברים אליהם.
רובם בודדים, במצב בריאותי לא תקין והמדינה כאילו שכחה מקיומם.
קראו לדוגמא את הסיפור הזה של ניצול שואה מרמת גן שאינו יכול לצאת מהבית כי אין לו מספיק כסף למתקן חמצן שיסייע לו לנשום בצאתו מהבית.
מדובר בסך הכל ב- 10,000 ניצולים שעוד נשארו בחיים.
מדוע המדינה לא יכולה לאפשר להם להזדקן ולסיים את חייהם בכבוד המגיע להם בזכות??? כסף הרי לא חסר! חסר רצון ואיכפתיות!

או… לאן הגענו אם אנחנו בכלל צריכים לקיים דיון אם לשדר משחק כדורגל אירופאי בערב יום השואה.

אם לא נזכור ונכבד את העבר, עתידנו לא ייראה טוב יותר.

נכון, כפי שכתבתי בהתחלה, ישנה חצי כוס מלאה, יש לנו נוער נפלא מלא ערכים טובים וחינוך מעולה.
אבל מה לעשות שישנם גם כאלה שלא, ומעשיהם הרעים נזכרים לדורי דורות.
וזה מתחיל מהשלטון שלנו, שאין לו טיפת כבוד לניצולי השואה!

[qrcode]

The post ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה – תמונת מצב appeared first on הבלוג של אודי בורג.