נכון… הייתי סקפטי מאוד… תשאלו את רותי…
אבל אמרו לי שמסקפטיות אפשר להקריח, אז אמרתי לעצמי, להקריח עוד? לא כדאי. ירדתי מהסקפטיות ובאתי.
מה אומר?
ערב מדהים שכנראה קורה רק פעם ב… 50 שנה.
כבר בכניסה לחניון, בטור הרכבים שמחכים להכנס, רואים את ההתרגשות. אנשים, למרות החום, פותחים חלונות ומתחילים לשאול את שכניהם ברכבים ליד מאיפה הם, עם מי היו…
ואז מגיעים ל"במבו וילאג'", וכבר בכניסה אני רואה את מוני, כחתן ביום חתונתו, ומגיע לו בענק!!! איש גדול.
אז בודקים ברשימות שאנחנו באמת אנחנו, והולכים לשים מדבקה עם שם על החולצה ואז שמים לב שכולם מסתובבים עם מבטים שפופים קצת… אבל לא בגלל מצב הרוח, להיפך, פשוט כולם מתאמצים לקרוא מה כתוב על המדבקות :).
תוך כדי שומעים מסביב צרחות שמחה ואושר, אנשים מתנפלים אחד על השני בחיבוקים ונשיקות (בעיקר הנשים) ובלחיצות יד וחיבוקים מנומסים (בעיקר הגברים).
ברקע מוזיקה מהתקופה, אבל את מי היא מעניינת בדיוק כשכולם רק מנסים לגשר על פער של שנים ולהספיק לשמוע כמה שיותר על ההוא ועל ההיא, ולמה זה לא הגיע, ומה קרה להיא שהיתה עם ההוא… נוסטלגיה..
וחיוכים… כולם מחייכים (ובטוח יצטרכו תרפיה לשרירי החיוך אחר כך…) וזה מה שיפה בערב כזה.
על הבמה אודי שמאי מנסה לאמר מספר מילים, ללא הצלחה יתרה, כי כולם פשוט לא מפסיקים לדבר אחד עם השני… מובן, לא?

אבל אז מגיע ההפתעה הראשונה של הערב!!! להקת "תיסלם" האלמותית עולה לבמה ונותנת הופעה פצצה!!!
אם עד עכשיו עוד היה מישהו שלא זז לצלילי המוזיקה, תיסלם גרמו גם לו לזוז.
הופעה אדירה!!! אין עליהם.

ועוד וידאו אחד של תיסלם, פשוט חובה!

אורי, אני מצדיע לך על הערב הענק הזה!!! לך וליתר חברי צוות ההפקה המדהים הזה, ובראשם (ויסלחו לי האחרים) רותי ומוני!!!

ורותי, מה אגיד על רותי? את רותי אני מכיר עוד מספסל הלימודים, כדור אנרגיה. רותי חיה את הפקת האירוע הזה כאילו זה הדבר החשוב ביותר שהיה בחייה לעשות. ישבה לאנשים על הוריד, הציקה ונידנדה, ביקשה עזרה במציאת אנשים, בהכנת רשימות ומה לא???

רותי, שאפו ענק!

המשכו של הערב תסס לא פחות, עם מוזיקת שנות ה-70 וה -80, וגם מוזיקה עכשווית, וכולם מקפצים על רחבת הריקודים כאילו רק אתמול היו בתיכון.

ואז, בחצות, כשנדמה, רק נדמה היה, לשאנשים מתחילה להגמר הבטרייה, מגיע ההפתעה השנייה של הערב, עינת שרוף עולה לבמה ומתחילה בחגיגה גדולה ושמחה נוספת.

קצת אחרי, פרשתי, אבל האנדרנלין לא נתן לישון טוב, ואז התחלתי לקרוא את תגובות המשתתפים בפייסבוק, בעמוד הקבוצה, וזה פשוט מדהים. כולם מספרים על האירוע, על ההפקה, על האנדרנלין שהתפרץ, על כמויות הנוסטליה שצפו ועלו בערב ומה לא?

אז שוב, תודה לכולם, למפיקים ולמשתתפים, לתיסלם, לעינת שרוף ולכל מי שדאג שיהיה שמח.
שנמשיך לחגוג ולחייך ככל שנוכל ונתראה במסיבת החמישים הבאה!!! מתחילים לארגן מעכשיו!!!

אתם מוזמנים להוסיף את תגובותיכם פה, כמובן

[qrcode]

The post 50:50 – איזה אירוע היה!!! appeared first on הבלוג של אודי בורג.