לצורך ההסברים אבחר בסניף דואר ספציפי המשרת אותי בשכונת מרום נווה ברמת גן.
תאמרו בוודאי, שכונה איכותית, מה כבר יכול להיות לא בסדר עם הסניף?
אז כנראה שהרבה מאוד יכול להיות לא בסדר.

נתחיל עם מראה וגודל הסניף, שכנראה נשאר כמות שהוא עוד מימי פרדס מרגושס.
סניף קטנטן, בעל חזות עלובה ומראה של שתי מאות אחורה גם מבפנים. מזל שהמזגן עובד…
הסניף שאמור לשרת שכונה גדולה כמו מרום נווה מכיל 2 עמדות שלמות!!! לשירות תושבי האזור.
אבל אל לכם לשמוח כי ברוב המקרים שתגיעו לסניף תהיה רק עמדה אחת פעילה. השנייה תהיה סגורה לצורך עבודות שוטפות של הסניף או לטיפול במקושרים בלבד.

ולעניין השירות… כשכבר זוכים לקבל שירות, הוא די סביר. אבל על מנת לקבל שירות יש לחכות באופן קבוע כ- 15-20 איש בתור. למה? ככה!
ובזמן שעומדים בתור מה עושים?
מכירים את השכנים, מסתכלים על השיטה בה עובדי הדואר עובדים ונדהמים.
הדבר המדהים ביותר שם הוא ההבדל בין הפרסומות שלהם בטלוויזיה לכל השכלולים שהם מציעים ולאיך שהסניף מתנהל בפועל.
נגיד למשל שקיבלתם בדואר פתק לדבר דואר גדול/רשום שנשלח אליכם.
כדאי מאוד שתדעו מראש מה נשלח אליכם, כי על הפתק ברוב המקרים לא יהיה סימון אם זה דבר דואר גדול או לא, ואז כשתגיעו לסניף יתחיל אותו מסלול חיפוש מוכר שבו העובד/ת בדלפק מתחיל/ה לסרוק את כל המדפים בסניף בחיפוש אחר המשלוח שלכם. למותר לציין שהחבילות על המדפים לא בדיוק מסודרות, הן בערימות אחת על השנייה, מאחורי השלישית וכו'.

ואני תוהה, אנחנו במאה ה- 21, בשנת 2013, ועוד לא נמצאה הדרך לסרוק חבילות ושהן יהיו מסודרות בהתאמה על המדפים עם ברקוד מסודר, או כל דרך אחרת למציאה מהירה של המשלוח?

מה שהכי יפה בסניף שלנו הן שעות הפתיחה. על חלון הסניף מוצגות שעות פתיחה שונות מאלו הרשומות באתר הדואר או על פתקי המשלוחים ובכל פעם שמגיעים לסניף בשעת הפתיחה המוקדמת יותר נשאר לקוות שגם העובדים יגיעו בשעה זו.

פניתי בעבר מספר פעמים לדואר ישראל, והתשובות הלקוניות שקיבלתי היו שהם יטפלו בנושאים הדרושים טיפול.
חושבים שמשהו השתנה?
ואני בטוח שהסניף שלי לא שונה מכל האחרים. ראו את הסיפורים פה ופה וגם פה ותבינו שפרסומות ושירות כנראה לא ייפגשו אף פעם.
ולסיום, עוד קישור שיראה לכם שגם לפני 5 שנים הדואר נהג כפי שהוא נוהג היום.

[qrcode]

The post טיול במנהרת הזמן באדיבות דואר ישראל appeared first on הבלוג של אודי בורג.

בוודאי שואלים אתם, קוראים יקרים, מה יש שם בכתובת קסומה זו?
אז סיפור שהיה כך היה.

• חוויתם חוויה דומה? כיתבו עליה בעמוד הבלוג בפייסבוק.

מכיוון שמתעתדים אנו לצאת לטיול קטן מחוץ לגבולות ארצנו, פשפשנו במגירותינו ומצאנו שדרכונינו פגי תוקף הם.
מה עושים?
מבררים מתי פתוחה שלוחת משרד הפנים באזור מגורינו וקופצים לחדש את הדרכונים.
קופצים אמרתי?
אופטימי אמיתי אני, מכיוון שנכון היה אם היינו מצטיידים בארוחת צהריים, משקה קל ואולי גם מזרן למנוחת צהריים קלה… וספר טוב.
שמחים וטובי לב הגענו לכתובת הקסומה בשעה 15:00 היום, בחושבנו שבשעת צהריים זו לא רבים יפקדו את מכונת הזמן לצורך טיפול בניירותיהם השונים.
מה רבה היתה הפתעתנו בעוברנו את גלאי המתכות שבכניסה (שמצפצף ללא הפסקה ולאף אחד לא אכפת), שכנראה כל גוש דן חשב כמונו וגם הם רק "קפצו" לסדר את מסמכיהם באחר צהריים אביבי זה.
לקחנו מספר בכניסה, 476 מספרו, ובדקנו בצג איזה מספר מטופל. המספר שטופל באותו זמן היה 385.
ז"א שלפנינו בתור היו "רק" 91 אנשים.

ולפני שאמשיך אסביר מדוע נקרא המקום מכונת הזמן.
עם כניסתי למקום לא יכולתי שלא להזכר כיצד נראה הסניף בשנות ה-70 וה- 80. ומדוע לא יכולתי שלא להזכר? כי כלום לא השתנה.
אותם כיסאות ברזל לא נוחים, אותם מזגנים שלא עובדים, אותן עובדות אפתיות מאחורי הדלפקים שאדישות כבר 30 שנה למה שקורה ברחבת המתנה, אותה מדפסת אחת ויחידה ליד עמדת המסמכים שבה ורק בה ניתן להדפיס את תעודות הזהות!!!

אותם שירותים צרים ולא נקיים, וכמו שזה נראה גם אותה מנהלת סניף שאליה נחזור בהמשך.

הדבר היחיד שנראה שונה בין שנות השבעים להיום הוא שאם אז העסיקו את עצמם היושבים והעומדים בתורים בקריאה או בשיחה איש עם רעהו, תוך הקפדה על השקט, היום, תולדות לפלאי הטכנולוגיה, נהנה האזרח הממתין בתור מקקופוניה מדהימה בדמות עשרות שיחות טלפון בו זמנית שמנהלים האזרחים בקולי קולות, כי הרי הם לא יכולים לשמוע כלום בגלל הרעש.

בין הכסאות מתרוצצים ילדים קטנים, צורחים בקולי קולות ונהנים ממגרש המשחקים המאולתר, כשהוריהם מנסים להרגיעם ולהשתיקם ללא הצלחה יתרה.
הפקידות האפתיות מאחורי הדלפקים מעבירות את המספרים בקצב של רץ למרחקים קצרים, כנראה שזה חלק ממשחק שגורם להם עונג לראות את הקהל מנסה להגיע בזמן לעמדה הפנויה לפני שהמספר יקפוץ שוב.
בנתיים, אני מחפש איך להעביר את הזמן, מנסה לנשום נשימות קצובות כדי להרגע, ובמיוחד לנוכח העובדה שהמזגנים ש"עובדים" שם עסוקים בעיקר בלטפטף את נפשם לרצפה מאשר לקרר את שטח ההמתנה.

באורח פלא, באזור הפקידות והדלפקים עובדים המזגנים במצב של הקפאה עמוקה…

לאחר שעה של המתנה הציע לי בני שאולי אנסה לברר בעמדת המודיעין (שלצורך "יעילות" משמשת גם כעמדה להנפקת תעודות זהות/דרכונים/אשרות וכל מסמך אחר בתנאי שיש לך צ'ק מוכן עם הסכום המדויק) אם ישנה דרך לזרז הליכים דרך עמדה זו.
בתמימותי עניתי לו שאם כולם מחכים בתור גם אנחנו צריכים.
מה גם שהתור למודיעין ה"רב תכליתי" היה ארוך מנשוא וללא מספרים חס וחלילה.

לאחר עוד שעה אזרתי עוז וניגשתי בכל זאת לעמדת המודיעין וזאת לאחר שראיתי שהתור שם התדלדל.
שאלתי את הפקידה שם האם מאחר שכבר מילאתי את הטפסים היא תוכל לקבלם גם אם אין לי צ'ק אלא כרטיס אשראי.
ענתה הפקידה שכרטיסי אשראי זה רק בעמדות הרגילות אבל אז הגדילה ראש ואמרה שאם יש לי סכום מזומן מדויק יכול להיות שהיא תוכל לטפל.
למזלי, היה לי סכום מדויק.
הטיפול התחיל לאחר שהיא "הזהירה" אותי שהיא גם מלמדת מישהי אחרת את העבודה וגם לא כל כך יודעת בעצמה את התהליך ועדיף שלא אשאל אותה שאלות תוך כדי שהיא מטפלת בנו כדי שהיא לא תתבלבל.

לאחר עוד 20 ומשהו דקות הסתיים התהליך בשעה טובה.
בסך הכל חלפו שעתיים וחצי מרגע שנכנסנו ועד שסיימנו.
דרך אגב, אם הייתי ממשיך להמתין בתור לתורי הרשום, סביר להניח שעוד שעה תמימה היתה חולפת לה לעולמי עד.

עם סיום הטיפול ניגשתי למנהלת הסניף, מרים בולדור, וביקשתי בקשה פשוטה: כתובת פקס או אימייל (שכחתי שאנחנו בשנות ה- 70-80) אליה אוכל לשלוח תלונה על מה שקורה אצלה בסניף.
מרים ניסתה כל דרך להמנע מלתת לי את הפרטים, ביקשה שאספר לה והיא תעביר, אמרה שלא היא אשמה אלא משרד האוצר שמקצץ להם תקציבים, ושאחרי הצהריים עובדות רק חצאי משמרות (שזו התשובה למה מתוך 7 עמדות עובדות רק 4) ועוד תירוצים מתרוצים שונים… אהה… כן.. והיא בדיוק סיימה שיחה עם איש המזגנים.
למותר לציין שחדרה של מרים היה מקורר ברמה שניתן היה להקפיא בו בשר לעונת החורף.

לאחר שלחצתי עוד קצת את מרים היא מצאה כתובת דואר רגילה אליה אוכל לשלוח מכתב תלונה.
נראה לי שאנסה למצוא פתרון לכתובת באתר משרד הפנים.

אז… אם יש לכם 3-4 שעות פנויות באיזה יום, ובא לכם להזכר איך היה פה לפני 30 שנה בערך… גשו לסניף משרד הפנים ברמת גן ולא תתאכזבו!!!
רק אל תשכחו לקחת אתכם מזון, שתייה ו…אטמי אוזניים, החווייה תהפך לאותנטית יותר.

דרך אגב, ליד עמדת ה"מודיעין" מודבקת המודעה הבאה:

The post מופע שנות ה- 70… ביקור במכונת הזמן ברח' ביאליק 1 בר"ג appeared first on הבלוג של אודי בורג.