בשעה טובה חלפו עברו להן עשר שנים והגיע הזמן לחדש את רישיון הנהיגה.
אבל רגע, מה זה?
עוד חודש פג לו הרישיון הקודם ושום מכתב/דרישת תשלום לא הגיעה ממשרד התחבורה.
אצתי רצתי לי לאתר משרד התחבורה כדי לגלות שבגלל שעברתי את גיל 40 (מזמן) אני אמור לבצע בדיקת ראייה כדי לוודא אם אני זקוק למשקפיים או לא (זקוק, בטח שזקוק).

כתוב שם שהייתי אמור לקבל הודעה זו כ- 4 חודשים לפני מועד חידוש הרישיון.
אבל… בישראל עסקינן, ומי שאמור להעביר אלי את ההודעה הוא לא אחר מאשר השירות המהולל של דואר ישראל וכך לא קיבלתי כלום.
באתר משרד התחבורה מצוין היכן לבצע את בדיקות הראייה.
ולכן, מיהרתי לאופטומטריסט הקרוב לביתי, ביצעתי את בדיקת הראייה ואז התברר שבמחשב משרד התחבורה כבר אין יותר תמונה שלי (היתה, ברור שהיתה) ועלי לגשת להצטלם מחדש.
כמובן שלהצטלם זה כבר לא כל כך קרוב לבית, ובמקרה שלי נסעתי לחנות האופטיקה "איטל אופטיק" בקניון איילון.

בהגיעי, שמעתי את העובדת בחנות מתפלאת מדוע כל כך הרבה אנשים באים להצטלם לרישיון הנהיגה.
ואין לי אלא לתהות שמאגר התמונות פשוט נמחק ממחשבי משרד התחבורה.

יום לאחר הצילום, ולאחר ברור עם מוקד משרד התחבורה (*5678 למקרה שתהיתם, מפתיע ומשמח לגלות שעונים שם תוך 1-2 דקות!) ניגשתי לרישויומט בסניף סופר-פארם הקרוב אלי, ביצעתי תשלום וקיבלתי רשיון מנייר שעליו מצוינת כתובת מגורי… מלפני שנים.
מה שאומר שרישיון הפלסטיק יישלח לכתובת זו.

עכשיו תגידו, למה לא עידכנת כתובת?
אז זהו! שעידכנתי.
מיד בדקתי בתעודת הזהות וראיתי שכתובתי מעודכנת. מפליא.
הפעם שלחתי דוא"ל למשרד התחבורה שנענה מיד למחרת בבוקר (שוב, אני מוקסם מרמת השירות) ושם גילו לי שהכתובת למשלוח דואר שלי במשרד הפנים נשארה הכתובת הישנה.
מסתבר, שכשאתם ממלאים את טופס שינוי הכתובת עליכם לסמן שהינכם מעונינים לשנות גם את כתובת המגורים וגם את הכתובת למשלוח דואר, אחרת משרד הפנים משאיר את כתובתכם הישנה ככתובת למשלוח דואר.
היגיון של משרד הפנים…

מיד הרמתי טלפון למשרד הפנים (ושוב הפתעה! ענו תוך דקה פלוס!!! *3450) ואמרו שאני חייב להגיע פיזית לסניף בעיר מגורי כדי לתקן את הטעות, משמע למחוק את הכתובת למשלוח דואר. כמובן שיש להגיע עם טופס שהורדתם ומילאתם מראש לצורך כך.
מסתבר שיש דברים שגם בשנת 2016 לא ניתן לבצע בטלפון או דרך האינטרנט ולא ברור לי למה.
בכל מקרה, הגעתי בשעת צהריים למשרד הפנים ו… שוב הפתעה!
תוך שתי דקות!!! כולל זמן ההמתנה בתור כבר הייתי בחוץ לאחר תיקון הטעות.
עכשיו כל שנשאר הוא לגשת שוב לרישויומט, לשלם עוד אגרה קטנה של כפל רישיון ולקבל רישיון מנייר עם הכתובת החדשה שבעיקבותיו יגיע גם רישיון הפלסטיק.

מסקנה:

1. משרדי הממשלה המוזכרים כאן שיפרו את רמת השירות שלהם בצורה מדהימה. רק חבל שהם שכחו שיש לתזכר את האזרח על שינוי תהליכים, בדיקות וכו'.
2. שיניתם כתובת? ודאו היטב שלא שכחתם לשנות גם את הכתובת למשלוח דואר.

[qrcode]

The post חידוש רישיון נהיגה בישראל – מורה נבוכים appeared first on הבלוג של אודי בורג.

בוודאי שואלים אתם, קוראים יקרים, מה יש שם בכתובת קסומה זו?
אז סיפור שהיה כך היה.

• חוויתם חוויה דומה? כיתבו עליה בעמוד הבלוג בפייסבוק.

מכיוון שמתעתדים אנו לצאת לטיול קטן מחוץ לגבולות ארצנו, פשפשנו במגירותינו ומצאנו שדרכונינו פגי תוקף הם.
מה עושים?
מבררים מתי פתוחה שלוחת משרד הפנים באזור מגורינו וקופצים לחדש את הדרכונים.
קופצים אמרתי?
אופטימי אמיתי אני, מכיוון שנכון היה אם היינו מצטיידים בארוחת צהריים, משקה קל ואולי גם מזרן למנוחת צהריים קלה… וספר טוב.
שמחים וטובי לב הגענו לכתובת הקסומה בשעה 15:00 היום, בחושבנו שבשעת צהריים זו לא רבים יפקדו את מכונת הזמן לצורך טיפול בניירותיהם השונים.
מה רבה היתה הפתעתנו בעוברנו את גלאי המתכות שבכניסה (שמצפצף ללא הפסקה ולאף אחד לא אכפת), שכנראה כל גוש דן חשב כמונו וגם הם רק "קפצו" לסדר את מסמכיהם באחר צהריים אביבי זה.
לקחנו מספר בכניסה, 476 מספרו, ובדקנו בצג איזה מספר מטופל. המספר שטופל באותו זמן היה 385.
ז"א שלפנינו בתור היו "רק" 91 אנשים.

ולפני שאמשיך אסביר מדוע נקרא המקום מכונת הזמן.
עם כניסתי למקום לא יכולתי שלא להזכר כיצד נראה הסניף בשנות ה-70 וה- 80. ומדוע לא יכולתי שלא להזכר? כי כלום לא השתנה.
אותם כיסאות ברזל לא נוחים, אותם מזגנים שלא עובדים, אותן עובדות אפתיות מאחורי הדלפקים שאדישות כבר 30 שנה למה שקורה ברחבת המתנה, אותה מדפסת אחת ויחידה ליד עמדת המסמכים שבה ורק בה ניתן להדפיס את תעודות הזהות!!!

אותם שירותים צרים ולא נקיים, וכמו שזה נראה גם אותה מנהלת סניף שאליה נחזור בהמשך.

הדבר היחיד שנראה שונה בין שנות השבעים להיום הוא שאם אז העסיקו את עצמם היושבים והעומדים בתורים בקריאה או בשיחה איש עם רעהו, תוך הקפדה על השקט, היום, תולדות לפלאי הטכנולוגיה, נהנה האזרח הממתין בתור מקקופוניה מדהימה בדמות עשרות שיחות טלפון בו זמנית שמנהלים האזרחים בקולי קולות, כי הרי הם לא יכולים לשמוע כלום בגלל הרעש.

בין הכסאות מתרוצצים ילדים קטנים, צורחים בקולי קולות ונהנים ממגרש המשחקים המאולתר, כשהוריהם מנסים להרגיעם ולהשתיקם ללא הצלחה יתרה.
הפקידות האפתיות מאחורי הדלפקים מעבירות את המספרים בקצב של רץ למרחקים קצרים, כנראה שזה חלק ממשחק שגורם להם עונג לראות את הקהל מנסה להגיע בזמן לעמדה הפנויה לפני שהמספר יקפוץ שוב.
בנתיים, אני מחפש איך להעביר את הזמן, מנסה לנשום נשימות קצובות כדי להרגע, ובמיוחד לנוכח העובדה שהמזגנים ש"עובדים" שם עסוקים בעיקר בלטפטף את נפשם לרצפה מאשר לקרר את שטח ההמתנה.

באורח פלא, באזור הפקידות והדלפקים עובדים המזגנים במצב של הקפאה עמוקה…

לאחר שעה של המתנה הציע לי בני שאולי אנסה לברר בעמדת המודיעין (שלצורך "יעילות" משמשת גם כעמדה להנפקת תעודות זהות/דרכונים/אשרות וכל מסמך אחר בתנאי שיש לך צ'ק מוכן עם הסכום המדויק) אם ישנה דרך לזרז הליכים דרך עמדה זו.
בתמימותי עניתי לו שאם כולם מחכים בתור גם אנחנו צריכים.
מה גם שהתור למודיעין ה"רב תכליתי" היה ארוך מנשוא וללא מספרים חס וחלילה.

לאחר עוד שעה אזרתי עוז וניגשתי בכל זאת לעמדת המודיעין וזאת לאחר שראיתי שהתור שם התדלדל.
שאלתי את הפקידה שם האם מאחר שכבר מילאתי את הטפסים היא תוכל לקבלם גם אם אין לי צ'ק אלא כרטיס אשראי.
ענתה הפקידה שכרטיסי אשראי זה רק בעמדות הרגילות אבל אז הגדילה ראש ואמרה שאם יש לי סכום מזומן מדויק יכול להיות שהיא תוכל לטפל.
למזלי, היה לי סכום מדויק.
הטיפול התחיל לאחר שהיא "הזהירה" אותי שהיא גם מלמדת מישהי אחרת את העבודה וגם לא כל כך יודעת בעצמה את התהליך ועדיף שלא אשאל אותה שאלות תוך כדי שהיא מטפלת בנו כדי שהיא לא תתבלבל.

לאחר עוד 20 ומשהו דקות הסתיים התהליך בשעה טובה.
בסך הכל חלפו שעתיים וחצי מרגע שנכנסנו ועד שסיימנו.
דרך אגב, אם הייתי ממשיך להמתין בתור לתורי הרשום, סביר להניח שעוד שעה תמימה היתה חולפת לה לעולמי עד.

עם סיום הטיפול ניגשתי למנהלת הסניף, מרים בולדור, וביקשתי בקשה פשוטה: כתובת פקס או אימייל (שכחתי שאנחנו בשנות ה- 70-80) אליה אוכל לשלוח תלונה על מה שקורה אצלה בסניף.
מרים ניסתה כל דרך להמנע מלתת לי את הפרטים, ביקשה שאספר לה והיא תעביר, אמרה שלא היא אשמה אלא משרד האוצר שמקצץ להם תקציבים, ושאחרי הצהריים עובדות רק חצאי משמרות (שזו התשובה למה מתוך 7 עמדות עובדות רק 4) ועוד תירוצים מתרוצים שונים… אהה… כן.. והיא בדיוק סיימה שיחה עם איש המזגנים.
למותר לציין שחדרה של מרים היה מקורר ברמה שניתן היה להקפיא בו בשר לעונת החורף.

לאחר שלחצתי עוד קצת את מרים היא מצאה כתובת דואר רגילה אליה אוכל לשלוח מכתב תלונה.
נראה לי שאנסה למצוא פתרון לכתובת באתר משרד הפנים.

אז… אם יש לכם 3-4 שעות פנויות באיזה יום, ובא לכם להזכר איך היה פה לפני 30 שנה בערך… גשו לסניף משרד הפנים ברמת גן ולא תתאכזבו!!!
רק אל תשכחו לקחת אתכם מזון, שתייה ו…אטמי אוזניים, החווייה תהפך לאותנטית יותר.

דרך אגב, ליד עמדת ה"מודיעין" מודבקת המודעה הבאה:

The post מופע שנות ה- 70… ביקור במכונת הזמן ברח' ביאליק 1 בר"ג appeared first on הבלוג של אודי בורג.