זה קרה ביום ראשון בבוקר, באוטובוס שנסע מבני-ברק לירושלים
והיה מלא בתלמידי ישיבה חרדים.
בתחנה האחרונה בבני-ברק, עלתה בחורה בלבוש מאד "לא צנוע"
והתיישבה במקום היחיד הפנוי, ליד בחור ישיבה.
הבחור לא איבד את עשתונותיו,
הוציא מתיקו תפוח והגיש אותו לבחורה.
היא הייתה מופתעת ושאלה מדוע הוא נותן לה תפוח.
השיב האברך:
"מכיוון שעד שחווה אימנו לא אכלה את הפרי,
היא לא ידעה שהיא עירומה!".
והוא המשיך וציטט לה מספר בראשית ג':

"ותיקח מפריו ותאכל ותיתן גם לאישה עמה ויאכל.
ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם…".

חלף שבוע והגיע שוב יום ראשון בבוקר.
באותו אוטובוס ובאותה תחנה עלתה אותה בחורה.
הפעם לבושה "כמו שצריך".
היא התיישבה ליד אותו אברך
ולאחר כמה רגעים הגישה לו תפוח.
שאל הבחור הנדהם: "למה?"
והבחורה ענתה:
"כי עד שהאדם הראשון לא אכל את הפרי,
הוא לא ידע שהוא צריך לעבוד כדי להתקיים!".
והנערה המשיכה וציטטה מאותו פרק (בראשית ג'):

"ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ..
בזיעת אפיך תאכל לחם עד שובך את האדמה..".

The post על אברכים, חתיכות ותפוחים appeared first on הבלוג של אודי בורג.