התאפקתי, תאמינו לי שהתאפקתי.
אני רוצה באמת ובתמים שגלעד ישוחרר, רוצה מאוד. רוצה ומקווה שאני לא אצטרך להיות בסיטואציה הזו בחיים.
ואין לי בעייה עם נועם שליט ופעילויותיו למען שחרור בנו. נהפוך הוא, אני מחזק את ידיו והייתי עושה אותו דבר ואפילו יותר.

אבל… יש לי בעייה עם ההתגייסות החד צדדית של כל אמצעי התקשורת לסיקור המצעד.
משום מה אף אמצעי תקשורת לא כותב (או אולי כן אבל ממש מעט) מה יקרה כש- 1000 ומשהו מחבלים, רוצחים יצאו לחופשי.
כמה מעשי טרור יקרו בגלל השחרור, כמה ישראלים יירצחו, וכמה חיילים ייחטפו ומה יהיה המחיר הבא לשחרורם (בטח לא עוד 1000 מחבלים).
ואל תמכרו לי את הלוקשים שצה"ל ומערכת הביטחון יידעו לטפל בנושא בבוא השעה.
לצערי, צה"ל ומערכות הבטחון שלנו כבר לא כל כך מה שהיה.

ובנוסף, ע"י פרסום וסיקור בלתי פוסק של הצעדה וכל תוצרי הלוואי שלה, והאומנים שמצטרפים לחלקים מהצעדה, נוצרת תחושה של מצג שווא, כאילו נתניהו וממשלתו הם אלו שבעצם חטפו את גלעד שליט ולא משחררים אותו.
אפילו החברה מ"לטמה" עשו על זה פרודיה בסופ"ש האחרון.

שוב, אני מאחל למשפחת שליט שיראו את גלעד בריא ושלם בבית בקרוב, אבל אינני מוכן לשלם כל מחיר, ואינני מוכן להיות קורבן מעשה הטרור הבא ע"י מחבלים שישוחררו בעיסקה הזו.

The post אולי די עם סיקור המצעד לשחרור שליט? appeared first on הבלוג של אודי בורג.