לטובת האזרח אמרנו?
בואו נחשוב שוב…
הרשויות והעיריות כבר התלוננו שעל מנת להפסיק את השימוש במפוחים הם יזדקקו לתוספת כוח אדם על מנת לשמור על רמת "הניקיון" שהושגה בעזרת המפוחים.
ומי ישלם על תוספת כוח האדם הזו?
נכון, האזרח הקטן בתשלומי הארנונה שלו, תשלום שיצמח מן הסתם.
ומי ישלם על ביטול החוזים שבין העיריות לקבלני הניקיון עקב אי יכולת אותם קבלנים לעמוד בתנאי החוזה עקב ביטול השימוש במפוחים?

נכון, שוב צדקתם, האזרח.

ובנושא האכיפה, מי בדיוק נראה לכם שיוכל לאכוף את התקנות החדשות? ואיך בדיוק יאכפו אותן?
הרי מרגע שאזרח מוטרד יתקשר למוקד עירוני כלשהוא לדווח על שימוש במפוח ועד להגעת פקח לטפל בנושא יגיע בעל המפוח לעיר אחרת במרחק 100 ק"מ לביצוע עבודה נוספת.
תאמינו לי, מניסיון, עברתי את זה.
ואז יבואו הרשויות ויבקשו תקנים לפקחים נוספים לצורך אכיפת התקנות החדשות, ומי ישלם את שכר הפקחים?
שוב צדקתם, האזרח בתשלומי הארנונה שלו.

אז אדון גלעד ארדן היקר, כוונתך היתה מעולה, הביצוע – כושל.
הלוואי שאתבדה, אבל לא נראה לי.

וכמו שאמר ז'וז'ו חלסטרה: ותחשבו על זה…

The post מי יאכוף את תקנות הרעש ומי ישלם את המחיר? appeared first on הבלוג של אודי בורג.