ערב יום הזכרון לשואה 2010, ועוד כמה שנים כבר לא יהיה מי שיספר לנו ממקור ראשון מה באמת היה שם.
יישארו רק בני הדור השני להעביר את ההיסטוריה לדור הבא בשם הוריהם ניצולי השואה.
ומה אנחנו עושים על מנת שהדור הצעיר יזכור ולא ישכח?
כמעט כלום.
אותם טקסים בנאליים בבתי הספר, עם אותם שירי “תשמור על העולם ילד” בכל שנה.
במקום “לנצל” את העובדה שעדיין יש ניצולי שואה במדינה ולהביא אותם לבתי הספר לספר את סיפורם (והם לא יסרבו, תאמינו לי) אנו ממשיכים בטקסים כאילו לצאת ידי חובה.
עצוב וחבל.

תגובות בפייסבוק:

תגובות

אהבתם? לא אהבתם? אשמח לתגובה

%d