קיבלתי באימייל, חקרתי עוד קצת באינטרנט וזה פשוט דורש פרסום! אשמח לתגובות, כפי שציינתי, אני מפרסם כל תגובה הולמת. קיראו בקפידה, זה מפחיד! וזה אמיתי!
ישנם שני מכתבים שהוא פרסם עד היום, שניהם כאן כלשונם.
עו”ד גדעון רוזנבלום
דוא”ל g1240@bezeqint,net
יום שלישי ו’ אייר תש”ע
20 אפריל 2010
יום העצמאות ה-62 של ישראל
לכבוד לכבוד לכבוד
בנימין נתניה אהוד ברק ציפי לבני
ראש הממשלה יו”ר סיעת העבודה יו”ר סיעת קדימה
[email protected] l[email protected] [email protected]
א.ג.נ
הנדון: שקיעת הציונות
חשרת עננים כבדה עולה ומכסה את פני המדינה הציונית ואנו נוהגים בסכלות כאילו אין הדבר מענייננו; החברה החרדית והחברה הערבית בארץ, הצליחו לבצע את זממן ולכרסם את בסיסה של הציונית, בת מאה וחמישים השנים, באמצעות הרחם והעוני. פשוט, נרדמנו בשמירה.
העובדות העגומות, שהצליחו להצניע מפנינו עד כה, עולות מהדו”ח שפורסם על ידי ‘מרכז טאוב’ – מכון למחקר המדיניות החברתית בישראל. הדו”ח פורסם השבוע, לקראת יום העצמאות ה-62 של המדינה. להלן, ממצאים אחדים מתוך הדו”ח:
חינוך
- ממחקר במוסדות החינוכיים הציוניים, הערביים והחרדיים, שהמדינה מממנת את לימודיהם, נתגלה כי במהלך עשר השנים האחרונות, שיעור התלמידים היהודיים, הלומדים בבתי ספר ממלכתיים, פחת ב-3% ואילו בזרם הערבי התווספו תלמידים חדשים בשיעור 33% ובזרם החרדי 51%.
- אם המגמה הזו תימשך,קובע הדו”ח, אזי בעוד שלושים שנה ילמדו בבתי הספר הממלכתיים הציוניים רק 14% מכלל תלמידים ואילו בבתי הספר הערביים והחרדיים, יחדיו, ילמדו 78% מילדי ישראל !
פרנסה
רמת החיים במדינה, החל משנת 1970 ועד היום, עלתה ב-100% בעוד ש’תשלומי ההעברה’ (אותם תשלומים שהמדינה משלמת לאזרחים שאינם מייצרים הכנסה ראוייה), עלתה ב-400%. המסקנה: אנחנו, האזרחים הציונים, מפרנסים מספר כפול של אזרחים שאינם יוצאים לעבודה כדי להתפרנס. בעוד שלושים שנה, על פי מגמה זו, שיעור הלא מועסקים יהיה כדלקמן:
במגזר היהודי: 15% מכוח העבודה,
במגזר הערבי: 27% מכוח העבודה
במגזר החרדי: 65% מכוח העבודה
הדו”ח מדגיש שנתונים מחרידים דומים, אינם מוכרים בשום מדינה בעולם המערבי!
הדו”ח מחדד תופעה נוספת שלא היינו ערים למימדיה: לא רק חרדים צעירים, בגיל הגיוס, אינם מצטרפים למעגל העבודה: אף חרדים מבוגרים מעדיפים שלא לצאת לשוק העבודה כדי להתפרנס. הדו”ח מתייחס (עמ’ 201) לאחוז הגברים בגילים
35 – 54 שלא עבדו כלל בשנת 2008:
גברים יהודים לא חרדים: 15.1%
גברים חרדיים 65.1%
מחברי הדו”ח מעלים השערה, כי הסיבה לכך נעוצה בתשלומים שהמדינה מעניקה לאוכלוסייה החרדית, ישירות או בעקיפין. ההיקף הכולל של התשלומים, לכל חרדי, גדל בצורה ניכרת. הדבר אפשר לחרדי לבחור ב”אי עבודה” כדרך חיים, גם אם מדובר במחייה ברמת הכנסה נמוכה, יחסית.
כל ממשלות ישראל, ללא יוצא מהכלל, אחריות לאסון: הן פרנסו את החברה החרדית, ביודעין ובשיטתיות, ממניעים מפלגתיים וגילו אדישים לטובת המדינה. עתה, הגיע מועד תשלום: שום חברה תרבותית לא תהא מסוגלת לפרנס פרזיטים שמספרם עולה פי ארבעה על כח העבודה של המפרנסים.
ההשפעה תתגלה בבחירות הקרובות לכנסת
העובדות הללו, לא תשפענה עלינו רק בעוד שלושים שנה: מדי שנה בשנה הפערים הללו הולכים ומתנפחים. מדי שנה בשנה מעגל העוני החרדי והערבי, יוציאו מתוכם עשרות אלפי בוחרים צעירים בפוטנציה, שאינם משרתים בצבא, אך זכאים לבחור בבחירות לכנסת. הם שייעצבו את דמותה של המדינה, בעתיד. לא אנו, הלוחמים מזה 150 שנה על קיומה הציוני של המדינה. הגולה החרדית, כפופת הגב, תנצח את הציונות.
בעוד שנים אחדות, בניית חדר מיון של חולים באשדוד על קברי ‘צדיקים פלשתיים’, תבוא על פתרונו בדרך החרדית: כל אורחות חיינו החופשיים עתידים להשתנות. נכונה לנו מדינה חרדית-קנאית, רודנית ואנטי דמוקרטית, כמשטרם של האייטולות באיראן: הפעם, יהיו אלה אייטולות יהודיות-חרדיות.
המהפך הזה נעשה לנגד עינינו, ממש, בהליכים דמוקרטיים. אין כל איסור על משפחה ענייה מרודה, להפסיק ללדת ילדים לתוככי תרבות העוני. החברה החרדית ששה לעשות זאת, כאשר המדינה נושאת בעול פרנסתה ובגידול ילדיה ומתוך ידיעה כי היא עתידה להתגבר על הציונים באמצעות הרחם.
והיכן מנהיגינו? הם האשמים! הם לא טמנו את ראשיהם באדמה כבנות יענה, נוכח התופעה, אלא שנהגו כך ביודעין, מתוך אינטרסים קרים ואכזריים של פוליטיקאים: עניינה אותם שרידות השלטון של המפלגה, ממועד בחירות אחד למשנהו. חושיהם כהו מכדי לחוש את הסכנה האורבת בפתח. לא חלפו אלא שבועיים, מאז העלה הנשיא פרס על ראש שמחתנו, באוזניהם מדושנות עונג של הרבנים החרדים, את שמחתו על שחרור בחורי הישיבה מהשירות בצה”ל.
הפתרונות
המדינה חייבת להתגונן באמצעים דמוקרטים. יש לחייב את המיעוט בחברה (שיהיה מחר לרוב) לקיים את החובות המוטלות על הציבור החילוני, ללא הנחות. קרי: לאלץ את מנהיגינו החילוניים, לבטל את כל ההנחות המופקרות שהם מעניקים לחרדים; אם בשחרור מחובת הגיוס לצבא ואם בשוחד בממון שהם מעניקים לציבור החרדי.
לכן, אם חפצי חיים אנחנו, עלינו חוקק חוקים דמוקרטים נאותים ולעמוד בהם:
1. כל ישראלי יהודי, ללא יוצא מן הכלל, יהיה חייב בשירות חובה בצבא במשך שלש שנים, חילוני כבעל כיפה סרוגה וכחרדי. (למעט פטורים מסיבות רפואיות). מי שלא יעמוד בחובה זו, ישא בעונשים חמורים שייקבעו בחוק. בנוסף לכך, המדינה תשלול מהמשתמט הנאה מזכויות אזרחיות מסויימות.
2. כל אזרח ישראלי ערבי, ללא יוצא מן הכלל, יהיה חייב בשירות חובה בצה”ל או בשירות חובה אזרחי במשך שלש שנים.
הקביעה באיזה סוג של שירות חובה ישרת האזרח הערבי תהיה נתונה למדינה, ותיעשה באמצעות וועדה ממלכתית בלתי תלויה. מי שלא יעמוד בחובה זו ישא בעונשים חמורים הקבועים בחוק. בנוסף לכך, המדינה תשלול מהמשתמט הנאה מזכויות אזרחיות מסויימות.
3. הזכות לבחור לכנסת תישלל מכל אזרח ישראלי המשתמט משירות חובה או משירות אזרחי, מבלי לגרוע מכל עונש אחר שיקבע.
4. יועלה אחוז החסימה לכנסת בשיעור מהותי.
5. יבוטלו לחלוטין כל ההקצבות שהמדינה מעניקה לכל מוסד חינוכי, שאין מלמדים בו את כל לימודי יסוד. מוסד חרדי שלא יעמוד ברמה נאותה של לימודי יסוד, התמיכה הממשלתית במוסד תבוטל.
6. להוראות הללו יהיה תוקף של חוק יסוד.
המעט שאנחנו יכולים לעשות עתה, הוא לפנות באמצעות הדוא”ל או בדרך אחרת, למנהיגינו החילוניים ולהוקיע את אדישותם.
יש להוקיע את אדישותה של העיתונות החילונית. “כלב השמירה של הדמוקרטיה” כשל ונרדם בשמירה.
בכבוד רב
עו”ד ג. רוזנבלום
ולמכתב השני:
מכתב גלוי / עו”ד גדעון רוזנבלום
לכבוד לכבוד לכבוד
בנימין נתניהו אהוד ברק ציפי לבני
ראש הממשלה יו”ר סיעת העבודה יו”ר סיעת קדימה
הנדון: שקיעת הציונות – מכתב שני
היום אחר הצהרים (3.11.10), הכריז ראש הממשלה, מעל דוכן הכנסת, בהתייחסו ל”חוק האברכים”, את הדברים הבאים:
“אנשי הציבור החרדי הם בני עמנו. כך צריך להתייחס
אליהם ולא להתלהם”.
זו דעתו של ראש הממשלה. תמיהני אם אף החרדים סבורים כי החילונים והחרדים, הם בני עם אחד.
לצערי, מנהיגנו החילונים, בכל קשת המפלגות הציוניות, לא הפנימו את הממצאים המחרידים שהתפרסמו לפני חודשיים בדו”ח של ‘מכון טאוב’ המבשרים את שקיעתה של הציונות והעלמותה כליל, במהלך השנים הבאות.
הדבר היה חייב לגרום לרעידת אדמה בקרב המנהיגות הציונית, אך דבר לא ‘הזיז’, למנהיגנו המייחסים כבוד וייקר רק למולך אחד: הכסא.
הדו”ח מגלה עובדות אלה:
1. אנחנו, האזרחים הציונים, מפרנסים אזרחים רבים שאינם טורחים לצאת
לעבודה כדי להתפרנס. מגמה זו הולכת ומחריפה: בעוד שלושים שנה, על פי
מגמה זו, שיעור הלא מועסקים יהיה כדלקמן:
במגזר היהודי: 15% מכח העבודה,
במגזר הערבי: 27% מכח העבודה,
במגזר החרדי: 65% מכח העבודה.
2. לא רק חרדים צעירים, בגיל הגיוס, אינם מצטרפים למעגל העבודה: אף חרדים מבוגרים מעדיפים שלא לצאת לשוק העבודה כדי להתפרנס. הדו”ח מתייחס (עמ’ 201) לאחוז הגברים בגילים 35– 54 שלא עבדו כלל בשנת 2008:
גברים יהודים לא חרדים: 15.1%
גברים חרדיים: 65.1%
חברה חפצת חיים לא תהא מסוגלת לשאת על גבה פרנסתם של פרזיטים
שמספרם יעלה פי ארבע על כח העבודה של המפרנסים.
3. מבדיקת המוסדות החינוכיים הציוניים, הערביים והחרדיים, שהמדינה מממנת את לימודיהם, נתגלה כי במהלך עשר השנים האחרונות, שיעור התלמידים היהודיים, הלומדים בבתי ספר ממלכתיים פחת ב-3% ואילו בזרם הערבי התווספו תלמידים חדשים בשיעור 33% ובזרם החרדי 51%.
אם המגמה הזו תימשך,קובע הדו”ח, אזי בעוד שלושים שנה ילמדו בבתי-הספר הממלכתיים הציוניים רק 14% מכלל תלמידים.
באשר להכרזתו של ראש הממשלה כי החרדים ואנו הננו בני עם אחד.
הציבור החרדי החי בישראל אינו מסתיר את סלידתו לבית המשפט העליון שלנו, מתאב את הציונות ומעדיף את ציוויי הרבנים שלו על פני צווי בית המשפט העליון – האם הם חלק מעמי ?
ציבור חרדי המקיים תרבות של עיירה ליטאית בתקופת ימי הביניים ומתנגד באלימות לכל חידושים – הוא חלק מעמי?
ציבור חרדי המסתגר בגטאות בבני ברק, בבית”ר עילית ובעמנואל ודוחה מקרבו
חילונים – הוא חלק מעמי?
ציבור חרדי אשכנזי, המבזה ציבור חרדי מזרחי, ומנדה את ילדיו מבית ספרו –
הוא חלק מעמי?
ציבור חרדי המבזה את דגלי ואת המנון המדינה שלי –
הוא חלק מעמי?
ציבור חרדי הדוחס את נשותיו בחלק האחורי של האוטובוס –
הוא חלק מעמי?
ציבור חרדי המרקד בשמחה ברחובות ביום הזיכרון לחללי צה”ל –
הוא חלק מעמי?
ציבור חרדי המתנגד במופגן לציונות –
הוא חלק מעמי?
ציבור חרדי ההולך ומקצין מיום-ליום , המבקש לכפות, בחוסר סובלנות, את חוקי הדת על הציבור החילוני,
אף מחוץ לישובים החרדיים – הוא חלק מעמי?
ציבור חרדי המשתמט מגיוס בצה”ל “ומתיר” לבני הציבור החילוני לההרג על הגנת הארץ –
הוא חלק מעמי?
ציבור חרדי שלא תמצא בו אם שכולה המתאבלת על נפילת בנה במלחמה על הגנת הארץ –
הוא חלק מעמי?
ציבור חרדי בטלן אשר במופגן אינו יוצא לעבודה וחי על חשבוני,
כמו השנוררים היהודיים בימי הביניים, בגטאות של אירופה
– הוא חלק מעמי?
אם לא ייעשה דבר, לא ירחק היום והחרדים, באמצעות הרחם החרדית, יהיו לאדוני הארץ שלנו.
לא ניתן למנוע את הדבר: אם חרדית יולדת למדינה 7.7 ילדים בממוצע ואילו משפחה חילונית מסתפקת ב-2.9 ילדים (תכנית ‘מקור’ יום ד’ 30.6.2010), החרדים יביסו את הציונות באמצעות הרחם.
למזלנו, ממוצע הלידה בציבור הערבי, הולך ופוחת לאחרונה.
החרדים מתעבים את הדמוקרטיה בישראל ורואים בה נטע זר.
אם וכאשר הם ישלטו בארץ, הרבנים יהיו ראשי הממשלה. אלה יהיו ‘האיטולות’ בישראל. אם נרצה ואם לאו, נחזור לחיות בתרבות ימי הביניים של הגיטו המזרח אירופאי.
אם אנו, הציונים אוהבי ארץ ישראל, לא נתעשת, המנהיגים ‘הכדאיניקים’ שלנו, לא הערבים, יביסו אותנו כליל.
בכבוד רב,
גדעון רוזנבלום.
פינגבק:מכתב גלוי לבנימין נתניהו בעקבות מכתבו של עו"ד גדעון רוזנבלום | הבלוג של אודי בורג - בלוג בענייני היום
התחיל גדעון רוזנבלום יפה את המאמר ודיבר על החברה החרדית והערבית כמקשה אחת אבל בהמשך המאמר החליט בנושא גיוס לצה”ל להתמקד רק בחרדים
או ביהודים וכאן מתחילה הטעות שלו בכך שלא צריך להתייחס לחברה הערבית כאוכלוסיה שלא חייבת גיוס ותרומה מעשית למדינת ישראל
האוכלוסיה הערבית נהנית מתקציבים וביטוח לאומי גם על חשבון משלם המיסים ולכן אם מדובר על גיוס אז הדרישה לצדק צריכה להיות גם מהערבים לדעתי אם היו מחילים את חוק שרות חובה לפני 40שנה גם על הערבים היום היינו מוצאים חברה שמשתתפת בבנית הארץ נאמנה למדינת ישראל ולא חיה בתחושה של אי שייכות למדינה .מתוקף עבודתי עם האוכלוסיה הערבית אני נתקל לא מעט בכך שיש להם רצון לתרום מאחר ואין להם איך כי לא רוצים אותם אנחנו מקבלים אוכלוסיה שמרגישה כנטע זר במדינה שלכאורה גם שלה אז יפה נעשה אם לא נתמקד רק בחרדים……
בסופו של דבר מבחן התוצאה הוא הקובע- הבחירות. וכאן יש לציין שאנו עם בעל זיכרון מאוד קצר ומה גם שלא חושב הלאה – לעתיד שלנו ושל ילדנו.
עד שלא נקבל “נבוט בראש” – לא נבין. ואולי כן, אבל אז יהיה מאוחר מידי..