קייטנת “צהריים טובים” בקאנטרי מרום נווה – מרעישה??? תלוי את מי שואלים

ככלל, אני תמיד מוכן להרתם לכל פעילות נגד כל גורם מרעיש באשר הוא, בין אם זה שכן מרעיש או חבורת נוער שמחליטה שהלילה הוא הזמן לצרוח ברחוב צרחות לא מובנות, העיקר להפריע לשכונה ולשכנים לישון. בלילה ובשעות המנוחה אני מעדיף שקט… מוזר… נכון?
ולכן, כשפנו אלי לסייע ולפרסם את נושא סגירת המועדונית והקיטנה בקאנטרי מרום נווה עקב רעש לשכנים, סירבתי בתחילה, עד שקראתי את מכתבו של תושב השכונה, רן נאמן, וראיתי שיש משהו בדבריו.
ואוסיף… הכיצד רק המועדונית שבקאנטרי מפריעה לשכנים וזו שצמודה לבתיהם מצד שני ושייכת לעירייה (המועדונית בקאנטרי פרטית) לא מפריעה ואותה לא סוגרים?
והאם לעובדה שלפעיל המרכזי נגד המועדונית קוראים רמי פדלון והוא סגן ראש העיר וגר באחד הבניינים הצמודים לאותה מועדונית, יש השפעה על סגירת המועדונית?
אני טוען שתושבי הבתים שליד הקאנטרי ידעו מראש שליד ביתם יהיה קאנטרי כאשר רכשו את דירותיהם ועל אחת כמה וכמה אם הם נכנסו לגור שם כשהקאנטרי כבר היה פעיל, והקאנטרי מטבעו גורם רעש.
זו היתה בחירתם לגור ליד מוקד רעש כזה, בחירה שאני לא הייתי עושה.
משבחרו לגור במקום זה הם גם בחרו “להתרגל” לרעש שיעלה מהקאנטרי.

אני מביא את מכתבו של רן נאמן כלשונו ואשמח אם גם אתם תפיצו ותסייעו למניעת סגירת המועדונית.

גילוי נאות: ילדי חבריי בשכונה נמנים עם לקוחות אותה מועדונית ולכן מצאתי מקום לסייע במאבק.

10 יוני 2102

לכבוד,
ראש עיריית רמת גן, צבי בר
מנהל אגף החינוך רמת גן, משה בודאגה
מבקר עיריית רמת גן
העתק: הורי ילדי קייטנת ומועדונית “צהרים טובים”
העתק: עיתונות כתובה ודיגיטלית
הנדון: קייטנת וצהרון “צהרים טובים” בקאנטרי מרום נווה

ראש עיר יקר,
שמי רן נאמן ואני גר בשכונת מרום נווה. אתה אולי מכיר אותי כמספר חשבון משלם 2201101221 . גדלתי והתחנכתי בשכונת
בורוכוב בגבעתיים, את שש שנות שירותי הצבאי כקצין ושירות מילואים רב שנים אני תורם ביחידה טכנולוגית מובחרת של חיל
המודיעין. מזה כ 12 שנה אני מתגורר ברמת-גן ובשבע השנים האחרונות מגדל כאן את ילדי.
אפתח ואציין כי כבתור עיר המתהדרת בהשקעות בחינוך וברמת חינוך מהטובות בארץ, רב הרושם על התוכן, ולעיתים קרובות
מדי אין אני חש שילדי הגדול, בכיתה א’, מקבל חינוך טוב ומתקדם יותר, במסגרת מערכת החינוך, מהחינוך אותו אני זכיתי
לקבל. בתוך ביתנו משתדל אני להגיע לרמת הערכים אותם הקנו לי הורי. די אם אציין את הכיתות הצפופות, בית הספר
המתפקע מתלמידים ללא שטחי משחק, רמת ההוראה הנמוכה, שעות הלימוד המצומצמות ורמת העזרים החינוכיים אשר אינם
הולמים מערכת חינוך בעשור השני של המאה ה 20- . שתי שעות מחשב בשבוע, כדוגמא, הנה גישה חינוכית אשר הלמה את
תחילת שנות השמונים )”ראו נא את הפלא”(.
לעומת זאת העולם הסובב את ילדנו נעשה מורכב וקשוח יותר. אוטוסטרדת המידע, חברה אלימה ומנוקרת יותר, ילדות קצרה
ושני הורים עם קריירות התובעות משרה מלאה, אם לציין מספר גורמים. לנו כהורים ישנם כלים, לא רבים מדי, להתמודד עם
המורכבות ולחשוף את הילדים בהדרגה.
אוסיף ואומר כי שמירה על רמת חיים ממוצעת של מעמד בינוני וגידול ילדים במקביל הנה משימה מורכבת באזור זה של
המדינה. שוק העבודה התחרותי, המיסים הגבוהים )כולל ארנונה( ומערכת החינוך אשר לא מיישמת יום לימודים ארוך ולא
מספקת מסגרת הולמת לאחרי שעות הלימודים )ולמועדונית של בית הספר מורדי הגטאות אתייחס כמסגרת לא הולמת(
דורשים מאיתנו פתרונות אשר ישתלבו במסגרת ימי עבודה מלאים של שני ההורים. מועדונית פרטית לאחר שעות הלימודים
הנה הכרח מבחינתנו ולא צ’ופר. ויחד עם זאת מצאנו שמועדונית “צהרים טובים” העניקה לבנינו יותר מ- “בייביסיטר”. הרבה
יותר.
אין בליבי ספק כי בבואך כעירייה לבחון את המסגרות החוץ בית-ספריות צריכה מועדונית “צהרים טובים” לקבל ציון לשבח
ולשמש כדוגמא וכמופת. בהחלט רצוי לשקול סבסוד עירייה לרווחת ההורים הנדרשים לשירותיה. הילדים נמצאים במתחם
קאנטרי מרום נווה: סגור אך לא בתוך מבנה, מתקיימים במסגרתה שלל חוגי ספורט וידע )כולל שחיה בבריכה(, הילדים
מקבלים ארוחה מזינה ומשחקים ביחד ללא שלל הטכנולוגיות המחכות להם בבית והכל מבוצע ע”י צוות מקצועי בלויית פיקוח
חינוכי. השלמות מבורכות למערכת החינוך המצמצמת בלשון המעטה. אין אלטרנטיבה דומה באזור מרום נווה. לעומת זאת,
אינני בטוח כלל ועיקר כי המועדוניות הביתיות מעניקות לילדים שירות ברמה דומה, או לחלופין מה היא רמת הפיקוח על
מועדוניות אלו.
לאור כל זאת הנך יכול לשער מה רבה היתה הפתעתי עת התבשרנו על הסנקציות הננקטות נגד “צהרים טובים” ובמסגרתן
תבוטל הקייטנה המתחילה בעוד שלושה שבועות ופעילות המועדונית בשנה הבאה. אי אפשר לקבל את טענה כי קולות
הצחוק ומשחק ילדנו הנם מפגע רעש. כל הטוען כך, ראוי לו שיוריד חוטמו לקרקע ויזכור כי גם הוא היה פעם ילד ואולי אפילו
יותר רועש מילדי המסכים של היום. אני גם יכול להמליץ על פקקים איכותיים לאזניים או לחלופין מחרוזת שירי הגבעתרון
באייפוד. קאנטרי מרום נווה הנו מבנה מעמודי התווך של השכונה ומיומו הראשון, יומה הראשון של השכונה )אין בידי את שנת
הפתיחה המדויקת(, מיועד לפעילות ספורט וחוגי ילדים. כל בר דעת מבין שזהו המקום השכונתי המתאים ביותר לפעילות
ילדים.
אינני רואה כל הבדל בין “מפגע הרעש” של פעילות “צהרים טובים” לבין “מפגע רעש” אחר של פעילות הקייטנות והצהרונים
המופעלים ע”י בית עמנואל באשכול גנים מרום נווה מול ביתי בשכונה. האם המשמעות היא שכל תלונה מצד הדיירים ל”מפגע
רעש” יגרור החלטת עירייה להגלות את ילדנו אל מחוץ לשכונה אשר נבנתה למשפחות עם ילדים? האם דין דומה יכול גם על
תלונות הדיירים המתגוררים בסמוך לביה”ס מורדי הגטאות? האם “רעש ילדים” בשטחים ציבוריים הוכרז כמטרד ברמת גן?,
כזה המחייב פגיעה ברווחת התושבים ומתיר השלכת ילדים לרחוב ללא מסגרת חינוכית הולמת?
לפיכך, ראש עיר יקר, מבקש אני ממך לשנות את המתווה הזדוני המסתמן ולפיו תסגר המועדונית, ואנחנו, וכל שאר ההורים,
נשאר עם בעייה יומיומית עצומה. אין הדעת סובלת אוולה, רשעות וגסות גדולה שכזאת בעיר החינוך.

בברכה,
רן נאמן

כתובת האימייל של רן היא: [email protected].

[qrcode]

תגובות בפייסבוק:

תגובות