בחודש האחרון, עדים אנו לכמות הולכת וגוברת של מעשי טרור נגד ישראלים ויהודים, בעיקר בירושלים.
ישראלים ויהודים נרצחים על בסיס שבועי ואין תגובה.
ומדוע?
התשובה לשאלה פשוטה.
ולפני שאפרט לגבי התשובה רק אציין שאני חזק ימינה, שלא יהיה ספקות.
אז מה התשובה? פשוט, כי יש לנו ראש ממשלה (וממשלה) שלא רוצים לעשות כלום. שום דבר. בשום תחום, בטח לא בבטחוני והמדיני.
הם רוצים להנות מכהונתם, לשמור על כסאם ולזכות בו שוב בבחירות הבאות תוך כדי הפחדות מאיומים איראניים וכו’.
מה ביבי היה צריך לעשות?
שתי אפשרויות עומדות בפניו.
האחת, לתת לערביי השטחים (שלצערנו גם הימין חוטא וקורא להם בשם המוזר “פלשתינים”) את מבוקשם, דהיינו מדינה בשטחי הגדה המערבית ועזה, עם מעבר תת קרקעי או על קרקעי מוגן בין שני האזורים ושיתקיימו להם שם.
כולל מזרח ירושלים, כן! מה שאתם שומעים! אין לנו צורך בשטח זה ואיננו רוצים לשלוט בערביי מזרח העיר.
למען הסר ספק, מדינה חופשית לחלוטין, עם שדה תעופה, נמל וכל מה שמדינה צריכה.
וכמובן גבולות ביננו לבינם, בלתי עבירים. להם אין כניסה לפה ולנו אין כניסה לשם.
שייצרו לעצמם מקומות עבודה אצלם או במדינות ערב השכנות שלהם, שהרי הם ערבים בדיוק כמו הערבים בירדן או במצרים.
לישראל אין כניסה.
ערבי מהשטחים שעובר את הגבול יירה מיידית.
כל פעולת טרור שתצא מהמדינה החדשה בשטחים תחשב להכרזת מלחמה בין שתי המדינות ואז תהיה לנו הלגיטימיות המלאה להכנס בהם במלוא כוח האש שלנו.
יתרונות:
נתנו להם את מבוקשם, כולל עיר בירה בירושלים המזרחית.
העולם יתמוך בפתרון, מדינות ערב המתונות יתמכו בפתרון ובמקרה של פעולת טרור מצד המדינה הערבית הזו נקבל תמיכה עולמית לטיפול בבעייה.
חסרונות:
נאלץ לפנות את כל הישובים שנמצאים היום בשטחים ולהעבירם למקומות אחרים במדינה.
השנייה, להכנס בערביי השטחים בשיא הכוח מראש, כי יש האומרים שזה הדבר היחיד שערבים מבינים, ובכך לחסל את הבעייה אחת ולתמיד.
ובלהכנס הכוונה שיותר לא תופסים מחבלים חיים. מתים בלבד.
את משפחותיהם מגרשים ואת בתיהם הורסים באופן מיידי.
על הישובים שמהם יצאו המחבלים מטילים סגר לחודש, אין יוצא ואין בא.
אין הכנסת סחורות ואספקה.
היתרונות:
ערביי השטחים יבינו מיד עם מי יש להם עסק.
החסרונות:
בידוד עולמי גדול יותר לישראל.
אישית, אני בעד האפשרות הראשונה כי היא הריאלית וההגיונית ביותר. וגם… כי לא ניסינו אותה עד היום.
אבל אני לא ראש הממשלה…
ולצערי ראש ממשלתנו בוחר לשבת על הגדר ולא לעשות כלום.
בעצם הוא עושה דבר אחד: מדבר ללא הפסקה, על איך הוא יטפל ברוצחים ויענישם ואיך הוא יפעיל יד קשה נגד ערביי השטחים ואיך ואיך ואיך…
אין ספק שנתניהו נושא באחריות ישירה למצב בירושלים ובגדה.
באי עשייתו כלום הוא מעודד את הטרור והרציחות.
די, התעייפתי ממנו.
רק נשאלת השאלה, מי יזיזמו ממקומו ומי יתחייב שאם ייבחר הדבר הראשון שיעשה זו האופציה הראשונה שהצעתי?
ועוד משהו קטן ומעצבן מאוד: נשיאנו החביב רובי ריבלין הספיד היום את נרצחי הטרור בירושלים.
אבל משום מה אצל רובי הם נהרגו למען הארץ והמדינה.
כבוד הנשיא,
הם נהרגו למען עמם ומולדתם? או נרצחו?
הבדל עצום במילים, רובי.
בקרב – נהרגים.
בתאונת דרכים – נהרגים.
בתאונת עבודה – נהרגים.
פה זה היה רצח!!!
לא הרג!!!
אני מתבייש בך, נשיאנו.
[qrcode]
גם אני לצערי שייך לאותם ימניים שחשבו ש"ביבי טוב ליהודים". אז חשבתי. במשך כשבע שנים מאז נבחר נתניהו לשלטון ויש הרגשה שאין מנהיג למדינה הזאת. הרבה דברים מונחים על סדר היום, למעשה אותם נושאים שחוזרים על עצמם שוב ושוב. החל מיוקר המחייה שעולה מיום ליום (זוגות צעירים יכולים רק לחלום על לקנות דירה) ואנשים לא מבינים איך הרבה צעירים במדינה החליטו לרדת מהארץ. שלא לדבר על התעלמות מוחלטת מהחלשים בחברה בעיקר קשישים וניצולי שואה שהיו בטוחיםשכשעלו ארצה השאירו את הקשיים מאחור – איך הלב יכול להישאר אדיש למראה ניצול שואה המחפש אוכל בפחים? ולאחרונה ישנו הנושא הבטחוני שלאחרונה נראה שעלה מדרגה – אזרחים חוששים ללכת ברחובות שמא מחבל ידקור/ידרוס/יסקול אותם. המחבלים (שמתרבים מיום ליום חייבים להודות) מקבלים מוטיבציה כשהם רואים שממשלת ישראל ובראשה מר בנימין נתניהו לא עושים דבר וחצי דבר כדי למנוע הרג של יהודים. העיקר שכל חודש הוא טס למקום אחר בעולם (על חשבוננו כמובן למי שלא ידע זאת) כביכול לטובת מדינת ישראל. אני אישית חושב שהדבר הכי טוב שיוצא לו מהנסיעות האלה הם הקניות שעושה אשתו. אז תגידו לי את לאור כל הבעיות הללו איך לא מובן שהמדינה הזאת פשוט קורסת ואיך יכול להיות שאנחנו שותקים? לנתניהו נוח לא לעשות כלום כי הוא כבר מזמן הבין שזה לא משנה אם הוא יעבוד ויטפל בנושאים שישנם על סדר היום (כמו שמצופה מראש ממשלה) או לא בכל מקרה העם יבחר בו שוב.גם חבורת אוכלי החינם שבכנסת לא צדיקים נוח להם לשבת בכסא ולא לעשות כלום – בעצם יש דבר שעליו יש הסכמה גורפת בכנסת וזה כמובן הצבעה על העאלת שכרם של חברי הכנסת.שאנו שותקים אנחנו מאפשרים להם להמשיך להתנהג בצורה ובדרך הזאת אז מה הפלא שמשנה לשנה המצב במדינה נהיה חמור יותר ויותר. חברים אנחנו צריכים להתחיל להתעורר כי אם לא נעשה זאת יום אחד נשאר בלי כלום – רק עם התחתונים במקרה הטוב ובלי מדינה במקרה הפחות טוב.