אפתח בגילוי נאות: המבקר משוחד 🙂 אבל מאוד ביקורתי. 
את אנדרה ריו (André Rieu) גיליתי במקרה לפני כמה שנים בעת שיטוט בערוצי הטלוויזיה האינטרנטית של קודי. והשאר היסטוריה.

בשנה שעברה, המבקר וזוגתו החליטו שהגיע הזמן להנות מקונצרט חי של אנדרה ריו והיעד הנבחר לשם כך היה בעיר הולדתו מאסטריכט בהולנד כשסדרת הקונצרטים נערכת בכיכר העיר המרכזית.
מה יש להגיד, הפקה מדהימה, מקצועית, מגוונת, משעשעת והאווירה… אוי האווירה… עם הטירה מימין והבתים המוארים מסביב לכיכר… אין דברים כאלה.

לכן, כשפורסם שאנדרה יגיע לישראל, שמחתי מאוד, אבל הייתי גם סקפטי, כי לא האמנתי שהפקה כזו ענקית תגיע לפה כפי שהיא מגיע לכל מקום אחר בעולם.
אחרי הכל, פעם ראשונה בישראל אחרי 30 שנות הופעה בעולם כולו.

אבל… כל חששותי התבדו בקונצרט אתמול.
ואני מתעקש לקרוא לו קונצרט כי זה מה שזה היה, קונצרט של מוזיקה, צבעים, קולות, הומור, אווירה ושמחת חיים.
אנדרה הביא לישראל את המופע ממאסטריכט בשלמותו. וכאן המקום לציין, שבכל חודש יולי, אנדרה מתחיל סיבוב הופעות חדש עם תוכן חדש, אורחים חדשים וישנים, ועם המופע הזה הוא מסתובב שנה בעולם.
מכיוון שמאסטריכט היא עיר הולדתו, שם מתחיל כל סיבוב הופעות בסדרת קונצרטים בכיכר העיר.

חלק אחד מהמופע במאסטריכט (Maastricht) לא הגיע לישראל וזו הופעת האורח המיותרת להחריד של דיוויד הסלהוף.

כפי שאמרתי, אני מאוד ביקורתי! יעידו בני משפחתי וחבריי.
אבל מסתבר שהסטנדרטים של אנדרה גבוהים ביותר וכל פרט נראה פה כפי שנראה שם.
אפילו הפרחים על הבמה הגיעו איתם.
וגם טבּח פרטי 🙂

המופע היה לא פחות ממדהים!
הפקה מקצועית ברמות שלא נראו פה. סאונד מצוין. תאורה שמותאמת למוזיקה.
ואפילו… האווירה היה חולי”ת.
מופע אור-קולי וחווית חושים מדהימה.
לא האמנתי שהיכל מנורה-מבטחים (יד אליהו) יכול להראות כל כך טוב.

כמובן, שיש מבקרי עיתונות צרי עין, שהבנתם במוזיקה מצומצמת ביותר, אם בכלל, שחייבים לחפש דופי בכל דבר.
למשל עמית סלונים בוואלה, שניסה להשוות את איכות הביצועים לאיכות של קונצרט קלאסי שמרני של התזמורת הפילהרמונית.
או לנגן על סקסיזם בגלל התלבושות של נשות התזמורת.
עמית, ההתנשאות וחוסר ההבנה לא במקום.
אלו התלבושות של נגנות התזמורת שלו. הן לא מתלבשות כמו פינגווינים בקונצרט מסורתי.

תלבושות מהממות
תלבושות מהממות

זה מה שעושה את זה מיוחד ומרגש כל כך.
זה מה שגורם להנגשת המוזיקה הקלאסית לקהל שהוא מעבר לקהל קונצרטים רגיל.
ועל זה צריך להודות לאנדרה על פועלו לאורך השנים.

גם חגי חיטרון, קפוץ התחת כדבריו, ב”הארץ” היה חייב לציין שמהמוזיקה הוא לא התלהב. נו… מה לעשות, כל אחד וטעמו הוא. אם זו לא מוזיקה לטעמך מדוע הלכת לסקר את הקונצרט מלכתחילה?

YNET ומעריב נתנו סיקור מקצועי בהתייחס לסוג המופע ותוכנו.

נגני חמת החלילים
נגני חמת החלילים

דרך אגב, כל נגני חמת החלילים הם… ישראלים שקובצו על ידי André Rieu למופעים שלו בישראל מכל קצוות הארץ!

הבולרו של ראוול היה לא פחות ממדהים
הבולרו של ראוול היה לא פחות ממדהים

המתופפים בבולרו של ראוול הם אבא ושלושת בניו. מדהימים.

לסיכום, אם תצליחו להשיג כרטיסים ל- 3 המופעים הנותרים, עופו על זה.
ואם לא, חכו לשנה הבאה או טוסו לאחת מערי אירופה בהם הוא מופיע עם עדיפות לוינה וכמובן לעיר הולדתו… מאסטריכט.

או… צפו בוידאו ערוך שצילמתי בזמן הקונצרט 🙂

 

תגובות בפייסבוק:

תגובות

4 תגובות

  1. לצערי לא ראיתי את המופעים החיים שלו מקוה לראות בפעם הבאה. מאד אהבתי את מה שכתבת.בעיקר לבקורות של כל מיני ” מביני דבר ” . מה יש למי שלא אוהב מוסיקה כזאת לחפש במופע כזה ?

    אביבה
  2. “מופתע אור קולי”…3 שנים בעולם היוטיוב המדד עלה בכל פעם מחדש עד ששאלתי את עצמי האם לא הגיע הזמן שהוא יגיע לכאן? ואז אני ובוודאי רבים מצאתי כל דרך לכתוב ולהעביר את המסר שיגיע לישראל….
    אני 77 שעות אחרי הקונצרט ב 4.4 לאולימפוס….בפייסבוק כתבתי מגילות של חוויות.
    הנה אחת ….
    יותר מ 4 מליון (שח) עולה מופע קונצרט אחד, מה שקרה ב 22.11.17 ש 33 שעות “עפו” 11000 כרטיסים…..ואז כל יומיים הוסיפו עוד קונצרט…עד 4. באמת הרגשה של חו”ל. הומור אירופאי לא מסתדר עם הציפיות שלנו….חוץ מזה לקבל עוצמות כאלה ב שעתיים וחצי…לוקח עוד 3 ימים לחזור לשגרה. רמות של התרגשות מימין ומשמאל שישבו לידי ב 4.4 , במופע של הסופרנו הסיני ובירושלים של זהב אנשים דמעו מהתרגשות…היינו “אולם קטן” יחסית ל 22000 שהוא רגיל….אך הכל יחסי…
    ***אספר לכם כאן אירוע נדיר:
    נסעתי בתחבורה ציבורית מנצרת עילית, הכל עבד לפי התוכנית והייתי כולי בהופעה
    אי שם ביציע באיזור 2. השעה 23:17 דקות….אנדרי ריו מסיים את “הבה נגילה” ועוד כמה צלילים….ואז אני מבין שאם אני לא מתרומם עכשיו מהמקום…אני עשוי שלא לתפוס את אוטובוס חצות לנצרת עילית. אני מתרומם מהכיסא..ורואה ש….אף אחד לא קם….אני מתחיל לרדת במדרגות….הכל חשוך והשומרים בכלל לא מראים שמשהו עומד להסתיים, כיוונו אותי ליציאה…ואף אחד לא היה שם בדרך מלבדי…איך 11 אלף יושבים בפנים ולא יוצאים כדי “לא להיות בפקק”…אני מביט לעבר 3 מוניות שממתינות בתחנה…מביט שמאלה וימינה…איזה שקט…אני ממש לבד….הי..מצאתי עוד שתי זוגות מחפשים מונית….ושקט….כאילו אין עכשיו שום קונצרט…
    נכנס למונית וממהר שייקח אותי לתחנה מרכזית…היה לי מאד מוזר להיעלם ככה ולראות שאף אחד,אף אחד לא מתרומם מהכיסא ולא עושה את הדרך לעבר פתחי היציאה….הנהג במונית שואל אותי “תגיד….מה קורה כאן כולם ישראלים ואתם מתנהגים כאילו אתם מחו”ל….הנהג אומר לי…הגיעו היום אנשים מראש פינה,צפת,נהריה,אילת,הונגריה,הולנד ואירלנד”….הנהג אומר שזה היה גם ערב קודם…מבחינתי זה אומר הכל….היינו כאן צמאים שיהיה גם לנו כזה מופע…הרגשתי כאילו אני חולם ונמצא בתוך היוטיוב וממתין שמישהו יעשה לי לייק על הראש….
    באופרה נבוקו ובסופרנוס הסיני הרגשתי את הגוף רועד לבד…..הגאווה עלתה עם ירושלים של זהב….היה מרגש לראות צופים נלהבים ושממצים כל שנייה…
    ותמונה שכולכם חלק ממנה: לראות מאות אנשים מחזיקים את הדף כרטיס המודפס ביד בחרדת קודש כאילו סיימו מבחן בבית הספר…והדף כרטיס שמור מכל משמר…עוד עדות לכך שהיינו כמו הילדים “בפסטיגל של הגדולים” נרגשים ומייחלים ששום תקלה לא תתרחש בבידוק ובמציאת המקום. הצלילים מלווים את היום בלכתך בדרך ובשוכבך ובקומך והיו כפעמונים על אוזניך ולא חדלת לתזמר ולהיזכר כאן ביחד עם חבריך לריו……

    שי ידידיה

אהבתם? לא אהבתם? אשמח לתגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.