אז אובאמה זועם, נו… חוסיין אוסאמה, אופס, אובאמה זועם.
אוי ואבוי, מה יהיה?
תגיד, חוסיין, מה יקרה אם תהיה לך צפיפות אוכלוסין בוושינגטון, לא תבנה עוד יחידות דיור?
אולי אנחנו נמחה על כך?
לא מתאים לנו כרגע בנייה בוושינגטון.
מי הוא בכלל שיקבע לנו מה לבנות ואיפה לבנות?
אבל שורש הבעייה טמון במקום אחר.
שורש הבעייה הוא פה בארץ. ביפי הנפש מהמרכז שמאלה שתומכים בעצירת הבנייה ובמתן זכויות ואדמות ל”פלסטינים”. ואני שם את ה”פלסטינים” במרכאות, כי אם תבדקו טוב בהיסטוריה, אין עָם כזה.
אבל נניח שיש ונמשיך הלאה.
לא ייתכן שאנשים מבית יתנו יד להרס הבית שבו הם יושבים.
הרי כבר ניסו ללכת לקראת הפלסטינים עד היום בצורה חסרת תקדים.
אפילו אהוד אולמרט הידוע לשמצה היה מוכן לתת להם מעל ומעבר לכל היגיון והם סרבו.
אז, מיהו אותו חוסיין אוסאמה, אופס, סליחה, שיגיד לנו איפה ומה לבנות?
ביבי, יש לי הרבה חילוקי דעות על דרך התנהלותך אבל פה אני מחזק את ידיך ב- 100%.
הוושינגטון פוסט והניו יורק טיימס יכולים להמשיך ולכתוב מה שבא להם. אנו לא צריכים להתייחס.
כמו שזה נראה הכל בא מהתסכול של חוסיין אוסאמה, אופס, סליחה, אובאמה, מכך שאין לא כל יכולת לעשות משהו מול איראן וכשאתה אימפוטנט אתה מוציא לפעמים את התסכול על מי שהכי קרוב אליך.
יכול להיות שאנחנו נפסיד משהו בכל התהליך הזה, אבל לאוסאמה, אופס, סליחה, אובאמה, יש יותר מה להפסיד.
אנחנו נקודת מוצא מעולה לאמריקאים במזרח התיכון לכל פעילות שיזדקקו לה.
ושחוסיין אוסאמה לא ישכח את זה.
