ליהיא שלום,
בדרך כלל אני מאוד נהנה מהטורים שלך, אולם הפעם זהו טור התחסדות לשמו.
על איזו מהומה קטנה בשכונה את מדברת? מהומה פרטית שלך ובהשתתפותך?
הרי אף אחד, כולל גדי וניסים, לא שמו לב לכתובת עד שהפנית את תשומת ליבם.
ואם הם לא שמו לב לכתובת, הרי שהפרצוף הזועם שהם עשו לנוכח הכתובת בנוכחותך, היה רק כדי לרצות אותך וכאילו להשתתף ב”כאבך”.
אכן, נוחים הם החיים בשכונה צפונית בתל אביב, כאשר הערבים הנחמדים שעובדים בסופר השכונתי הם ה”חברים שלך”.
רק נסי נא להזכר במאורעות האינתיפאדה ביפו (זה קצת דרומה מהיכן שאת גרה), עכו ועוד מספר ישובים מעורבים והיזכרי באותם ערבים נחמדים שעובדים אצלך בסופר, במי הם בדיוק ניסו לפגוע.
ואל תתחסדי ותגידי לי שזה בגלל הכיבוש ובלה בלה בלה… הרי משחר האנושות (או לפחות משחר ההיסטוריה שלנו פה) הם חונכו לפגוע ולהרוג בנו.
אז זה שרף לך בעצמות, כנראה, מעצם ההתחסדות עצמה. אפילו לערבים הנחמדים שעובדים בסופר השכונתי שלך זה לא הזיז, וזה שהם שאלו אותך מה הכתובת אומרת, היה שקר קטן שלהם כלפייך, הם בטוח יודעים מה הכתובת אומרת והם בטוח יודעים שהיא גם נכונה, כי ביום הדין (והוא יגיע, אין ברירה, הם מובילים לזה בכל כוחם) נראה לצד מי יהיו הערבים מהסופר שלך.
את באמת ובתמים מאמינה שיש ערבי שלא מכיר מהי הכתובת הנ”ל?
תתעוררי ליהיא, ושימי לב, איך הם יעשו הכל, אבל הכל, כדי לא להגיע להסכם שלום איתנו, כי ברגע שזה יקרה, אף אחד בעולם לא יסתכל לכיוון שלהם, ואת זה הם לא מוכנים לסבול, הם צריכים להיות במרכז העניינים, לחולל פרובוקציות ולהמשיך לנגח אותנו.
ליהיא, עם כל ההתחסדות שלך, למה לא תכתבי משהו גם על פשעי המלחמה של האמריקאים בעיראק? אהה.. שכחתי, זה לא תופס מיים אצל השמאלנים, להיפך זה משמש כבומרנג נגדם.
אני מאחל לך ליהיא, שלא תאלצי לראות את הערבים מהסופר שלך בסיטואציה אחרת מאשר בסופר, כי אז תתפכחי כנראה.
המשך חיים נפלאים בחממה בשכונה הצפונבונית שלך.
טוב, אז לאחר התעקשות ליהיא הגיבה. להלן תגובתה:
“אודי,
מכתבך בוער בכל כך הרבה שנאה, שלא ראיתי טעם בלשלוח לך תשובה, כי הרי לא נגיע להסכמה. היות ואתה מתעקש, אענה לך..
אני זוכרת שסבתא שלי סיפרה לי איך פעם כתבו על קירות העיירה שלה “הכניסה לכלבים וליהודים אסורה”.
ואף אחד לא מחק.
כולנו יודעים איך זה נגמר.
ליהיא.
אני מאחלת לך שמתישהו תצא מהחיים בבועת השנאה שלך. ”
ואז הגבתי לה בחזרה:
“כן ידוע ליהי,
הכתובות האלו קיימות גם היום בטורקיה אם לא ידעת, על המון חנויות.
למה שאת קוראת שנאה אני קורא אהבת הארץ, וזו הארץ היחידה שיש לנו.
להם יש מלא, ואם תמשיכי “לרחם” עליהם את ועוד שמאלנים יפי נפש אחרים, לא יישאר לנו פירור מהאדמה עליה אנו חיים.
אי אפשר לטמון את הראש בחול ולהתעלם ממה שחברייך הערבים רוצים: לזרוק אותנו לים.
אבל זו ראיית עולמך, ואני מקווה שטוב לך בעולם הזה שלך.
רק שהעולם הזה הוא לא המציאות בה אנו חיים.
אני מאחל לך שתתעוררי מחלומך מתי שהוא או שהמציאות תעיר אותך בעצמה וזה יהיה מאוחר מידי.
בברכה,
אודי.”
ותגובתה היתה:
“תודה על האיחולים. ”
אכן… כשאין מה להגיד, מתקפלים.
שלום שזיף,
תודה על התגובה, שלחתי לה אותה גם באימייל רק שהיא לא טרחה להגיב.
למה אתה חושב שוורדפרס יעזור יותר לפרסום מאשר כאן?
כל כך נכון.. אתה כל כך צודק. ידידי, האמרתי לך מכבר שכדאי לך לעבור לפטפורמה מקצועית ייותר?
חוששני שתוכן ועומק הדברים עליהם אתה כותב לא מקבלים את אותו תשומת לב אילו היית יושב על פלטפורמה איכותית יותר (כמו וורדפרס).