תודו שחיכיתם שאגיב בנושא… 🙂
זוגתי טענה שאנחנו לא יודעים הכל ושיש לזה קשר לביקור אובאמה, מה שיכול להיות נכון…
ובכל זאת… שימו לב שהגשנו לחי אחת ומיד ארדואן סוטר לנו על השנייה.
סכומי הפיצויים לא מספיקים לו, הוא רוצה הסרה של הסגר על עזה ואוטוטו הוא ידרוש התנצלות על ההשפלה של בשיקטאש אמש בהיכל נוקיה.
לדעתי ההתנצלות היתה טעות וזאת מאחר שלאורך ההיסטוריה באזור למדנו שכשאתה נותן משהו לערבי או מודה במשהו בפני ערבי הוא רואה זאת ככניעה ומנסה להשפיל אותך יותר.
מה גם שעל מה בדיוק התנצלנו? שהרגנו מחבלים שניסו לרצוח את חיילינו???
ועל איזו חזרה לנורמליזציה עם טורקיה מדברים בדיוק? האם זה חלומם של כל בעלי סוכנויות הנסיעות?
הרי טורקיה הולכת ומתאסלמת, הרוב החילוני שם הולך ומצטמצם. הימים היפים של טורקיה כאומה חילונית הולכים ונעלמים.
חיכיתי עם תגובתי כדי לשמוע קצת את הלך הרוח בציבור, שמסתבר שרובו ככולו מתנגד להתנצלות הזו.
אז למה התנצלנו?
כנראה לעולם לא נדע, אבל שווה שתקראו את סיפורו של משה קליין כפי שהגיע אלי מעו”ד גדעון רוזנבלום ותסיקו את המסקנות שלכם בעצמכם לאחר הקריאה.
ידידי משה קליין בן השמונים ושש, היה בן 21 כאשר מונה על ידי הפלי”ם להיות למפקד על אחד ממחנות המעצר של העקורים בקפריסין. משה הגיע לקפריסין בדרך לא דרך.
הוא הזכיר לי פרשה מבישה אשר הטורקים אחראים לה, שהתרחשה במהלך מלחמת העולם השנייה. כל כך מבישה, עד שאין לשכוח אותה וצריך להעלות אותה, מדי פעם בפעם, לזיכרון ביום השואה. לא הטורקים, בלבד, צריכים להתבייש. העולם כולו צריך!
ב-16 לדצמבר 1941, יצאה מנמל רומני בים השחור, ספינת קיטור רעועה בשם ”סטרומה’‘
כשפניה מועדות לארץ ישראל, דרך מיצרי הדרדנלים. על סיפונה היו 103 ילדים, 272 נשים
ו-393 גברים, שנמלטו מאימי המשטר הפשיסטי של אנטונסקו ברומניה.
סמוך לחופי טורקיה המנוע נדם והספינה היטלטלה בין הגלים. השלטונות הטורקיים גררו את הספינה לנמל סמוך אולם, אולם את העולים הותירו בהסגר ולא הציעו להם מקלט.
יהודי איסטנבול סיפקו מזון לעולים במשך חודשיים, אולם המזון אזל. יהודים ברחבי העולם ביקשו למצוא פתרון לעולים, שלא נשא פרי. אזי, ממשלת טורקיה הורתה לצוות הספינה הרעועה, לעזוב את הנמל הטורקי.
משהדבר לא נעשה, הספינה נקשרה לספינת גרר טורקית והוצאה מהנמל הטורקי, אל מחוץ למים הטריטוריאלים של תורכיה בים השחור, מרחק של 8 ק”מ מהחוף . הספינה נותרה בלא מזון ומים, על מאות האנשים שהצטופפו על סיפונה.
נעשה ניסיון שלא צלח, לתקן את מנועי הספינה והיא היטלטלה שוב בים הסוער, חסרת אונים.
למחרת בבוקר נשמע קול נפץ אדיר. יתכן שהספינה עלתה על מוקש ימי, כהסברי הטורקים ואולי נפגעה, בטעות, על ידי טורפדו של צוללת רוסית.
הפגיעת גרמה נזק עצום. האונייה ירדה מיד למצולות. ממאות האנשים שהיו על הסיפון שרדו שניים, בלבד: מעפיל בשם דוד סטוליאר ואחד מקציני האונייה. השניים הצליחו לטפס
על קורת עץ.
קור עז שרר במים ולפנות בוקר התברר לדוד שהקצין לא החזיק מעמד ומת. דוד הועלה על ספינת דייג שנזדמנה. הוא הניצול היחיד שנותר לספר לעולם על התנהגותם המבישה של הטורקים.
היה זה האסון הכבד ביותר בתולדות ההעפלה. בחצי האי הענקי של התורכים, המכונה ‘אסיה הקטנה’, יבשת ממש, לא נמצא מקום מקלט ארעי לפליטי הפשיזם. הטורקים גרשו את העולים אל מותם.
איננו זקוקים להתנצלות! לא נשכח ולא נסלח!
אם מישהו מקוראי יודע טורקית – ישלח-נא את הסיפור לארדואן, כדי שיתבייש אף הוא.
חג – שמח!
עו”ד גדעון רוזנבלום
אני עם הטורקים גמרתי… לתמיד… גם אם יישלמו לי לנופש הכל כלול שם, אני לא נוסע!
…ורק עוד תוספת קטנה, קיראו את הכתבה הזו בישראל היום כדי להבין מי זאת טורקיה מודל 2013. זו לא רק דעתי, מסתבר…
[qrcode]
