תגידו… אבל באמת, מתי בפעם האחרונה ישבתם קבוצה של אנשים ביחד ושוחחתם תוך כדי מבט בעיניים אחד של השני ולא תוך כדי מבט בסמארטפון שלכם כדי לראות אם לא פיספסתם איזו הודעה חשובה בשניות האחרונות שלא הבטתם במכשיר ו”נאלצתם” לענות לחבר ששאל אתכם שאלה?? מתי בפעם האחרונה ישבתם בחברה והסלולארי נשאר בכיס בלי יכולת לנשום ולראות את העולם?
לא זוכרים??
בעייה!
אבל תתנחמו, זה לא רק אתם. נסו להרים את הראש למצב ישר ולפתוח את העיניים (בלי הסמארטפון כמובן) והסתכלו סביבכם. מה אתם רואים?
מדוע רוב האנשים, מהדור הצעיר ומעלה מסתובבים ברחוב חפויי ראש?? האם הם רואים בכלל לאן הם הולכים? וכשהם נתקלים בכם במדרכה בגלל שראשם היה מוטה מטה הם ממלמלים התנצלות מתחת לשפם במקרה הטוב תוך כדי המשך הקלדה בשיחת whatsapp סוערת…
והילדים שלכם, כן, אלו היצורים זבי החוטם שמסתובבים לכם בבית ועושים רעש, נכון שכבר מזמן לא סיפרתם להם סיפור מספר (זה עם הדפים מנייר שבכל עמוד יש כיתוב ותמונות) ובמקום זה, אם אתם רוצים שקט אתם נותנים להם את האייפון/אייפד/גלקסי/מחשב/אינטרנט וכו’ שלכם וכך אתם זוכים לעוד שעת שקט?
האם בכלל שמתם לב איך הם משתמשים במכשיר הזה? כיצד הם משתעבדים אליו? ובאיזה מרחק מהעיניים הם מחזיקים אותו? והאם כבר קבעתם תור להזמנת משקפיים עבורם?
ובכלל, מי מהנוער של היום יודע מהו צירוף המילים “ספרייה עירונית” שבה משאילים ספרים (שוב, אלו עם הדפים מנייר) ו”נאלצים” להשקיע זמן בשביל לקרוא בו (בלי לצ’וטט בסמארטפון תוך כדי) ולהתקדם עם העלילה. כי מה לעשות, ספרים זו לא תרבות אינסטנט, בה במשפט אחד בפייסבוק סיכמת צפייה בסרט, למשל, כי לצד השני ממילא אין סבלנות לקרוא יותר משורה אחת.
ולמה עַבְדוּת? כי מתי נהניתם בהופעה נטו? מתי נכחתם פיזית ורגשית בהופעה ולא הייתם עסוקים בלתעד את ההופעה בסלולארי או את עצם היותכם שם, כי אחרת איך תוכיחו שהייתם? הרי הסיפור שלכם בלי תיעוד לא תופס יותר היום. ואם לא תעלו את זה לפייסבוק/טוויטר/אינסטגרם/whatsapp וכו’ ותספרו את הלייקים, זה לא באמת שהייתם שם…
או בטיול בארץ, או בחו”ל? במה אתם עסוקים בעיקר אם לא בלעשות check-in בכל מקום בו אתם נמצאים?
מתי לאחרונה הרמתם טלפון לחבר וממש שוחחתם איתו? ולא, חברים, שיחה בהקלדה בהודעות טקסט היא לא שיחה.
ולכתוב, ממש עם דף ועט, זוכרים? לא רק עם הסלולארי?
ומה תעשו אם פתאום הסלולארי ישבוק לכם באמצע היום? איך תסתדרו? מה תעשו? מי ישלוט לכם בזמן כשהוא לא יעבוד?
פתאום תגלו זמן פנוי ותרגישו אובדי עצות מה עושים איתו… (רמז: ספרים, ספרייה, סרט, שיחה וכו’).
אז לפני שיהיה מאוחר מידי ותהפכו לחלוטין לעבדי המכונה, עיצרו ושנו.
עוד לא מאוחר מידי מכדי שנחזור לתקשר עם סביבתנו כמו פעם. הסתכלו על ילדיכם וחשבו, זה מה שאתם רוצים שהם יהיו? חסרי יכולת שיחה ו/או כתיבה או כל סוג של תקשורת בין אישית? תלויים לחלוטין באמצעים אלקטרוניים ודיגיטלים כאלו ואחרים? לאיזו תרבות אתם מחנכים אותם?
ו… גילוי נאות: גם אני חוטא בכל אלה, אבל, אין שבוע שבו איני מחליף ספר בספרייה הציבורית, או סתם יושב ומשוחח עם זוגתי, או אפילו קורא עיתון, כזה מנייר, לא באייפד. בקיצור, אני שולט בגולם ולא הוא בי… ואתם?
נסו… ותגלו שיש חיים מעבר לגבולות מסך ה – 5 אינץ’ שלכם.
[qrcode]
פינגבק:הסמארטפון הבא... התלבטות | הבלוג של אודי בורג - בלוג בענייני היום