נושא חם כבר תקופה ארוכה הוא נושא הפליטים/מהגרי עבודה/מסתננים מאפריקה ומעמדם בישראל.
זה לא סוד שאזור דרום תל אביב ואזורים נוספים בערים שונות בארץ כבר לא בדיוק שייך לתושבי אותם אזורים אלא לאותם מהגרים (ומעכשיו אקרא לכולם מהגרים לצורך הפוסט) ונסו להיות אמיצים ולעבור בדרום תל אביב בשעות הערב.
יש לנו ממשלה שלא עושה דבר בטיפול בבעייה והמצב מחמיר והולך. תושבי אותם אזורים ממשיכים לסבול ולהתלונן אך ללא הועיל.
ארגוני יפי הנפש קוראים לדאוג להם לתעסוקה פה בארץ ולסייע להם בחוסריהם.
אני מניח שרובכם לא קראתם את הכתבה שהתפרסמה במוסף לשבת של “ישראל היום” ב- 27/12/2013 על דרך הטיפול באותו סוג של מסתננים/מהגרים בשאר העולם. אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה שמראה שאנו הצדיקים היחידים (ככל הנראה) בעולם.
בעוד שאר העולם יודע לטפל בבעייה זו ביד חזקה אנו ממשיכים להשוות כל דבר למה שעבר על העם היהודי ומייד להעלות את יצר הרחמים היהודי לתחלואי כל סובלי העולם.
מה שמוזר הוא שאותו יצר רחמים יהודי לא בא לידי ביטוי כשמדובר בסובלי ארצנו שחיים פה בעוני ובדחק רב כבר שנים רבות.
מהם אנו מומחים בלהתעלם, אבל לסייע לאריתראי ו/או סודני זוהי משאת נפשם של ארגוני הסיוע השונים.
שימו לב גם לתמונה למעלה וראו כיצד יחצני אותם ארגוני סיוע מכינים להם שלטים שייגעו בנפש היהודי הרחמן, בנוסח “לא בחרנו להיות פליטים” והמוצלח יותר “איפה המוסר היהודי?”.
מעניין אותי איפה נמצא המוסר של ראשי המדינות מהן הם ברחו או איפה המוסר של כל המדינות שנוהגות בהם נכון יותר מאיתנו כפי שתקראו בכתבה.
הגיע הזמן לשים מאחורינו את רגשי האשם ולהתחיל לדאוג לעניי עירנו.
ואת הטיפול במסתננים/פליטים/מהגרי עבודה עלינו ליישם כמו בשאר העולם. רק כך הם יבינו שאין להם מה לחפש פה.
שימו לב, דרך אגב, שהכתבה הזו מתפרסמת בעיתון “של ביבי” והיא יוצאת נגדו ונגד ממשלתו. מעניין, לא?
למקרה שהכתבה שפורסמה בישראל היום תיעלם מהקישור למעלה אני מביא אותה גם כאן.
אשמח לתגובותיכם.
ובינתיים, בעולם הנאור
האוסטרלים מעלים מסתננים על אוניות ומורידים אותם על אי, 1,000 ק”מ מהיבשת • האיטלקים הקימו מחנות מעצר בלב ים ומרססים את המהגרים • הבריטים מחזיקים רבבות במחנות מעצר • והאמריקנים מעדיפים לשלוח אותם לכלא רגיל, עד הגירוש • יצאנו צדיקים
- מאת: אלי לאון – ישראל היום
פורסם ב: 27.12.2013 00:48
בעיית ההגירה הבלתי חוקית אינה ייחודית לישראל. מדינות האיחוד האירופי, ארה”ב ומדינות מערביות אחרות מתמודדות עם הבעיה הזאת כבר שנים רבות, זמן רב לפני שהנושא עלה על סדר היום הציבורי בישראל. יש לציין כי ברוב המדינות המערביות בעולם יש מדיניות הגירה המאפשרת לאזרחים זרים להשתלב באופן חוקי. כל מדינה וחוקיה. גם לישראל יש מדיניות וחוקים העוסקים בנושא. כאשר אנו מדברים על “הגירה בלתי חוקית”, אנו מתייחסים למסתננים אשר התגנבו ללא אישור ושוהים במדינה כלשהי בניגוד לחוקי ההגירה שלה.
בשנים האחרונות גם המדינות הנחשבות לנאורות ביותר החלו ליישם מדיניות נוקשה מאוד כלפי מהגרים בלתי חוקיים. בעיקר בשל ההבנה שגלי הגירה בלתי חוקיים במימדים גדולים פוגעים בכלכלה המקומית וגורמים מתיחות חברתית.
אז איך ברחבי העולם מתמודדים עם הבעיה?
אוסטרליה: גירוש לאיים בודדים
שופטי בג”ץ אוהבים לצטט את הפסיקות של בית המשפט העליון בסידני. ובכן, זה המצב שם: על פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באוסטרליה, רוב המהגרים הלא חוקיים נכנסו למדינה באופן חוקי אך הפרו את תנאי הוויזה ולא עזבו את המדינה לפני מועד פקיעתה. מספר המפרים עמד על כ־54 אלף בני אדם באמצע 2010.
אלא שבאוסטרליה שוהים גם מהגרים בלתי חוקיים. הם מכונים “אנשי הסירות”, כיוון שהגיעו דרך הים. רובם מאפגניסטן, מפקיסטן, מווייטנאם ומסרי לנקה. כמו כן, יש מספר הולך וגדל של פליטים מאיראן (כשליש מהמסתננים). רבים מאלה דורשים, וחלקם גם מקבלים, מקלט מדיני לאחר שבקשתם נבחנת על ידי הרשויות. עד אמצע יולי השנה מספר המסתננים מהים עמד על יותר מ־15,700 לעומת 17,202 בכל השנה שעברה. כל המסתננים מועברים למתקני מעצר בשטח היבשת לצד מרכזים אחרים מחוץ לאוסטרליה. כל מתקני המעצר מופרטים ומנוהלים על ידי חברת “סרקו” הבריטית.
אחד ממתקני המעצר האלה הוקם לפני כחמש שנים באי חג המולד האוסטרלי, הממוקם כ־350 ק”מ מאינדונזיה ויותר מ־1,600 ק”מ מאוסטרליה. האוסטרלים השקיעו 370 מיליון דולר בהקמת המתקנים באי במטרה לעצור את המסתננים כמה שיותר רחוק משטחם. היה להם גם הסבר שיישמע הומני יותר: כדי למנוע אסונות הומניטריים כתוצאה מטביעת ספינות רעועות עמוסות בפליטים.
פעילי זכויות אדם מתנגדים לכך, אלא שבינתיים גילתה אוסטרליה עוד רעיון: מתקני מעצר מחוץ לשטח הריבוני. בשנה שעברה הקים צבא אוסטרליה מחנה מעצר במדינת האי נאורו, סמוך למיקרונזיה. ממשלת הלייבור שהפסידה מאז בבחירות הקימה את מתקני המעצר לאחר שהיא עצמה סגרה אותם תקופה קצרה לפני כן בטענה שהם “אכזריים”.
ביולי האחרון, מעט לפני הבחירות, הכריז ראש הממשלה דאז, קווין ראד, ממפלגת הלייבור, על נקיטת “קו נוקשה מאוד” נגד מסתננים: “אנשי סירות” שייתפסו באוסטרליה יועברו למחנות מעצר בפפואה גינאה החדשה, מצפון לאוסטרליה. מסתננים שיעמדו בדרישות לקבלת מקלט מדיני יזכו לסיוע – אבל לא באוסטרליה כפי שהם ציפו – אלא בפפואה גינאה החדשה.
המדיניות האוסטרלית תלויה בשיתוף פעולה של אינדונזיה. לאחרונה הודיעה אינדונזיה כי אזרחים איראנים יהיו חייבים בוויזה לפני כניסתם לשטחה כיוון שרבים מהם מנסים להסתנן לאוסטרליה. מלזיה הכריזה על מדיניות דומה. עם זאת, לאחרונה חלה הידרדרות ביחסים בין אוסטרליה לאינדונזיה לאחר שממסמכי סנאודן התברר כי האוסטרלים האזינו בעבר לראש ממשלת אינדונזיה. בתגובה הודיעו האינדונזים כי הם מפסיקים את שיתוף הפעולה בסוגיית המסתננים. האוסטרלים לא מתרגשים: לא חסרים איים באוקיינוס.
האיחוד האירופי: על מה הוא משלם למרוקו?
מדינות האיחוד האירופי הן יעד מועדף על מהגרים לא חוקיים למיניהם. על פי פרונטקס (FRONTEX), סוכנות הגבולות של האיחוד האירופי, רוב המהגרים הלא חוקיים באירופה הגיעו בטיסה עם ויזות תקיפות ונשארו גם לאחר פקיעתן. בסוכנות מעריכים כי במהלך 2012 לפחות 73 אלף מסתננים (מחצית מהכמות המוערכת ב־2011) נכנסו לגבולות אירופה דרך נתיבים יבשתיים (טורקיה) או ימיים (צפון אפריקה). אלא שעל פי הערכות אחרות, מספר המסתננים גדול בהרבה.
הנתיב הימי נחשב למסוכן ביותר. באוקטובר האחרון טבעו 364 מסתננים מאפריקה בים התיכון בקירבת האי האיטלקי למפדוזה, יעד מרכזי למסתננים, בגלל קרבתו לחופי תוניסיה (167 ק”מ).
חלק ניכר מגלי ההגירה עוברים דרך מרוקו. בספטמבר האחרון חשף העיתון הבריטי “גארדיין” כי האיחוד האירופי משלם מדי שנה לכל הפחות עשרות מיליוני יורו כדי שמרוקו תעצור את המסתננים “בשיטות שלה”, בלי לפרט מהן. דו”חות של ארגוני זכויות אדם מדברים על ירי ללא הבחנה, התעללויות ואלימות מינית. במסגרת הלשון המכובסת של האיחוד האירופי, הסיוע מוגדר כ”עזרה לממשלת מרוקו לשיפור הטיפול בגלי ההגירה”.
גם יוון מחמירה את האכיפה. כך לדוגמה, על פי עדויות, העלימה השבוע המשטרה 150 מהגרים סורים שצצו בצפון המדינה, לאחר שהגיעו מטורקיה. סביר שכבר גורשו בחזרה לטורקיה.
איטליה: ריסוס במחנה על האי
הקירבה היחסית לחופי אפריקה הצפונית הפכה את איטליה למדינת מעבר ויעד עבור מסתננים משם. הצי ומשמר החופים האיטלקי באזור ים התיכון עוסקים רבות באיתור ובחילוץ מסתננים המוכנים לסכן את חייהם כדי להגיע לשטחי האיחוד האירופי.
במסגרת המאבק נחקקו ברומא כמה חוקים. זה התחיל ב־2002 עם חוק בוסי־פיני, שלפיו יש היתר להשיב מסתננים שנמצאו במים בינלאומיים לארץ מוצאם או למדינות שכנות, וספינות ללא נושאי ויזות אינן יכולות לעגון בחופי איטליה. קבלת רישיון עבודה מותנית בהצגת חוזה עבודה.
בנוסף, החוק מחייב את המדינה לגרש מסתננים לא חוקיים שנמצאו על אדמתה. את המסתננים אפשר להחזיק במחנות מעצר במשך חודשיים, והם יכולים לשוב לאיטליה רק לאחר עשר שנים.
כיוון שהחוק לא עצר את המסתננים, ביולי 2009 נחקק חוק הגירה חדש שכלל קנסות על מהגרים בלתי חוקיים בסכום של עד 10,000 יורו ואפשרות להחזיקם במחנות מעצר עד חצי שנה. בנוסף, החוק קבע כי מתן מחסה למסתננים הוא עבירה פלילית הכוללת עונש של עד שלוש שנים בכלא.
ולקינוח, החוק החדש מאפשר הקמת קבוצות של משמר אזרחי שיסייעו למשטרה לשמור על הסדר הציבורי. חוק זה עורר ביקורת קשה.
כדי להקשות עוד יותר על מהגרים השוהים באיטליה, הרשויות מעניקות להם כמות קטנה של ויזות כך שנוצר מעין “מלכוד 22”: מסתננים ללא ויזה אינם יכולים להשיג עבודה, ומחוסרי העבודה שבהם אינם יכולים להשיג ויזה. המטרה ברורה: לייאש את המסתננים שהצליחו להיכנס לאיטליה ולהרתיע את אלה שמנסים.
לאיטלקים יש כמה מחנות מעצר למסתננים שנתפסו: חמישה מחנות קבלה (CDA), שבהם מבררים את זהותם ואת מעמדם החוקי. כולם נמצאים בדרום איטליה. מי שאין סיכוי שיקבלו מקלט מדיני מועברים למחנות גירוש (CIE).
אחד המתקנים הפעילים ביותר לקליטת מסתננים נמצא עד השבוע באי למפדוזה. התנאים במחנה זה נחשבים לקשים ולפני כעשרה ימים אחד המסתננים הצליח להבריח סרטון, שבו תיעד כיצד מפשיטים גברים ונשים כדי לחטא אותם מפני מחלת הגרדת. ראש העיר של למפדוזה ציין כי המראות מזכירים לו מחנות ריכוז נאציים, ובאיחוד האירופי איימו לנקוט צעדים משפטיים נגד הרשויות האיטלקיות. שלשום הודיעו האיטלקים על סגירת המתקן.
צרפת: 30 אלף מגורשים בשנה
בעוד ברוב מדינות העולם המסתננים מוגדרים כ”מהגרים בלתי חוקיים” בצרפת מעדיפים להשתמש במונח “הגירה בלתי סדירה”. עבור מסתננים רבים היא יעד מועדף, ורשויות ההגירה מתקשות להתמודד עם הסחף. התוצאה: האוכלוסייה המוסלמית בצרפת היא הגדולה ביותר באירופה.
מדי שנה מגורשים מצרפת 30 אלף מסתננים. באוקטובר האחרון העולם כולו עסק בסיפורה של לאונרדה דיבראני בת ה־15, שהורדה על ידי שוטרים מהאוטובוס של בית הספר שלה כדי לגרשה לקוסובו, שאליה גורשו גם הוריה וחמשת אחיה. דיבראני הצוענייה גורשה לאחר שנדחתה בקשת משפחתה למקלט מדיני. סקרים שבוצעו מייד לאחר התקרית הצביעו על תמיכה ציבורית במהלך למרות שהציג את צרפת באור לא חיובי. אף שפעולה זאת היא חלק ממדיניות ההגירה הקשוחה שנקבעה על ידי קודמו, ניקולא סרקוזי, גם נשיא צרפת הנוכחי, פרנסואה הולנד מהמפלגה הסוציאליסטית, ציין כי הפעולה היתה חוקית.
מדיניות ההגירה הצרפתית הוקשחה עם השנים. שינוי משמעותי התרחש ב־2003, אז הוקשחו תנאי המעצר של מי שסייעו למסתננים. בנוסף, הוגדרו מכסות למעצר סייעני מסתננים. ב־2011 המכסה עמדה על 5,500 מעצרים. מדיניות זו הובילה לפני כחמש שנים למעצרה ולחקירתה של אישה בשם מוניק פואילה (59), באשמה שהסכימה להטעין טלפונים ניידים של מהגרים בלתי חוקיים. הפרשה עוררה סערה.
אחת הבעיות היא עיכובים בתהליך הגירוש. כמענה חלקי לבעיה, החל לפני כחודשיים לפעול בית משפט להגירה שממוקם ליד נמל התעופה דה גול בפאריס וסמוך למתקני מעצר למהגרים.
עם זאת, בית המשפט העליון של צרפת קבע בשנה שעברה כי אי אפשר לעצור מסתננים בגלל מעמדם כמהגרים לא חוקיים, אלא אם כן ביצעו פשע כלשהו. לפיכך הוחלט שהמסתננים שמופיעים מול בית המשפט אינם נחשבים לעצורים לנוכח העובדה שהם יכולים לעזוב את צרפת בכל עת שירצו.
בריטניה: רבבות במחנות מעצר
סוגיית ההגירה בבריטניה עומדת בראש סדר היום הציבורי. זו הסיבה שראש הממשלה דיוויד קמרון מרבה להתבטא בנושא, וכמוהו מנהיג האופוזיציה אד מיליבנד. למרות הטענות כי 15 אלף מהגרים לא חוקיים נכנסים לבריטניה מצרפת מדי שנה, הבריטים מודאגים לא פחות מגלי הגירה חוקית ממדינות האיחוד האירופי. סקר עדכני בבריטניה קבע כי 37 אחוזים מהבריטים חושבים שההגירה היא הבעיה המרכזית של הממלכה.
במסגרת המאמץ לגרש מהגרים בלתי חוקיים הממשלה יזמה השנה קמפיין שנוי במחלוקת, שבמהלכו נסעו שתי משאיות בשישה אזורים שונים של הבירה לונדון ועל השלט שנשאו נכתב “שוהים בבריטניה באופן לא חוקי? חיזרו הביתה או שתיעצרו”. במקביל שיגרה הממשלה הבריטית הודעות באי־מייל ומסרונים ל־58,800 בני אדם השוהים על פי החשד באופן לא חוקי בבריטניה. צעדים אלה הגבירו את העוינות כלפי מהגרים בלתי חוקיים, אך הביקורת על המהלכים האלה הובילו לביטולם. על פי רשויות ההגירה בבריטניה, 29 אלף בני אדם שהו במחנות מעצר בשנת 2012.
לצד מהגרים לא חוקיים, בריטניה הוצפה בשנים האחרונות גם במהגרים חוקיים ממדינות האיחוד כגון פולין. הבריטים חוששים במיוחד מגל הגירה חדש מרומניה ומבולגריה.
עיתוני הממלכה מתבטאים בנושא ללא מעצורים. ה”דיילי מייל” הזהיר מפני “פלישת הכייסים”, ו”הסאן” קרא לראש הממשלה קמרון “לסמן קו אדום נגד הגירה”. בעקבות זאת, הבריטים שוקלים להקטין את מספר מהגרי העבודה ממדינות אירופה הרשאים לעבוד בבריטניה מ־106 אלף בשנה ל־75 אלף.
גלי ההגירה עוררו בעבר כעס בקרב ותיקים על רקע המיתון. מסיבה זו הממשלה הקשיחה את היחס למהגרים בלשכות התעסוקה, באמצעות הוספת דרישה של הכרת השפה האנגלית. מהגרים יידרשו לענות על שאלות מפורטות באנגלית מתוך מאגר של 200 שאלות ויתבקשו להציג את המאמצים שעשו למצוא עבודה לפני שהגיעו.
בנוסף, ראש הממשלה הכריז על גזירות שמכוונות נגד המהגרים הרומנים והבולגרים. בתגובה אמר נציב התעסוקה האירופאי, לזלו אנדור, כי צעדים אלה עלולים להפוך את בריטניה “למדינה נבזית”. הבריטים לא מראים סימני התרגשות מכך.
ארה”ב: לכלא עד הגירוש
קשה לקבוע במדויק כמה מהגרים בלתי חוקיים שוהים כיום בארה”ב, אך על פי מחקר שפורסם על ידי מכון “פיו”, מספר זה מוערך בכ־11.7 מיליון נכון למארס 2012. יותר ממחציתם הגיעו ממקסיקו השכנה מדרום, ורבע ממדינות נוספות במרכז אמריקה ובדרום אמריקה. כמות אדירה זאת נובעת מתעשייה שלמה של הברחת מסתננים, בעיקר מהגבול הדרומי של ארה”ב, ומחוסר היכולת של הרשויות האמריקניות לחסום את הגבול. מהגרים לא חוקיים בארה”ב נעצרים ומוחזקים בכלא עד גירושם. חלקם, הנמצאים כבר כמה שנים במדינה, מופרדים מבני זוגם ומילדיהם ומגורשים, אחרים משוחררים תחת הגבלות, דוגמת מכשיר מעקב שמוצמד לרגלם.
הנשיא ברק אובאמה הציע רפורמת הגירה נרחבת, הכוללת הוספת תקציבים לפיקוח על הגבול עם מקסיקו לצד מסלול ארוך למתן אזרחות לחלק מהמהגרים הלא חוקיים המתגוררים כעת בארה”ב. הצעה זאת זכתה לתמיכה של הסנאט האמריקני הנשלט על ידי הדמוקרטים, אך הרפובליקנים השולטים בבית הנבחרים מתנגדים לכך. לצד הביקורת על המסתננים נשמעת גם טענה כי הכלכלה האמריקנית אינה יכולה לתפקד ללא כוח עבודה זול זה במגזרים דוגמת החקלאות.
על פי נתונים שסיפקה רשות ההגירה האמריקנית, 366,644 בני אדם גורשו עד סוף ספטמבר 2013. 235,093 מהם נתפסו באזור הגבול עם מקסיקו, ו־131,551 מסתננים נתפסו ברחבי ארה”ב; 82 אחוזים מהם הורשעו בעבר בביצוע פשע כלשהו.
מקרב המהגרים הלא חוקיים בארה”ב, 40 אחוזים מהם נכנסו לשטחה עם ויזה תקפה ונשארו גם לאחר מועד פקיעתה. עבור מפרי תנאי ויזה המשמעות יכולה להיות ביטול הוויזה ומניעת כניסה לארה”ב למשך שנים ואף לצמיתות.
[qrcode]