אֵגוֹאִיזְם – בעברית אָנוֹכִיּוּת – זהו מצב בו האדם שם אך ורק את עצמו, צרכיו ומחשבותיו בראש מעייניו, והוא הראשון לסדר העדיפויות שלו, באופן קבוע. אדם אנוכי עשוי להתעלם מתחושותיהם, צורכיהם ונקודות המבט של האחרים. (ויקיפדיה).
גם הפעם הפוסט לא יהיה ארוך, אבל כואב.
השבוע קיבלתי SMS מארגון תורמי דם מתנדבים.
אותו SMS שאני מקבל מידי כמה חודשים ובעיקבותיו אני ממהר להתייצב ולתרום דם.
גם השבוע התייצבתי לתרום ונעצבתי לראות את חדר ההתרמה בשיב”א ריק מתורמים במשך כל שהותי שם. שעה פלוס.
כך נראה חדר ההתרמה.
בשיחה עם המתרימים מתברר שלמרות ה- SMSים גם חברי הארגון המתנדבים לא ממהרים לתרום דם ושיש ירידה חדה בתרומות כבר מאוגוסט שהתדרדרה עוד יותר בחגים.
המסקנה היחידה שעולה לי בראש כשאני מנסה להבין מה הסיבה לכך היא שהפכנו לחברה אגואיסטית! כל אחד ואחד מאיתנו דואג לעצמו בלבד (טוב, גם לביתו) אבל חוץ מזה – כלום! נאדה! גורנישט!
רואים את זה בהמון תחומים ובהרבה מקומות.
אבל פה, כשחיי אדם קשורים בזה פשוט מאכזב לגלות כמה אתם אגואיסטים.
ולא, אל תנסו לתרץ לי את זה שבאמצע השבוע בשעות עבודה קשה להגיע לתרום כי מיד אפנה אתכם לקניונים השונים כדי שתראו מה קורה שם באמצע יום עבודה באמצע השבוע.
אז אולי תעשו מעשה ותזיזו את התחת שלכם לכיוון תחנות ההתרמה?
כי המחסור כבד וכל תרומה תתקבל בברכה.
וזה לא יעלה לכם פרוטה, להיפך, תקבלו גם קפה וביסקוויטים 🙂 ותודה גדולה מהצוות בבנק הדם.
[qrcode]
